הזקן והדרך
הדרך יפה מאוד .....אמר הנער הדרך קשה מאוד.....אמר העלם הדרך ארוכה מאוד אמר הגבר וישב הזקן לנוח בצידי הדרך "(עד כאן כתבה לאה גולדברג) ומכאן התוספת שלי: וישב הזקן לנוח בצידי הדרדך כן, כן זו אותה דרך צרה ומפותלת כנחש ועולה במעלי ההר אל הפסגה הגבוהה. כן, כן, זו אותה דרך אליה הגיע כשהיה נער צעיר מלא מרץ וחדוות יצירה כן, כן, זו אותה פסגה עליה בנה את חייו ואת ביתו כן, כן, זו אותה דרך בה טיפס בזריזות ובקלות מאות ואלפי םעמים. כן, כן, זו אותה דרך שהכיר, אהב והוקיר כן, כן, זו אותה דרך אליה בא היום כדי להגיע לפסגתה אל ביתו אותו בנה במו ידיו ואליו התגעגע עד מאוד. עייף ורצוץ...כשהוא נשען על מקל ההליכה שבלעדיו אינו יכול לצעוד ולו צעד. הגיע עד לעץ התות שבצדי הדרך ישב לנוח... הרוח הקרירה,הנעימה והמרעננת הפילה עליו תרדמה נעימה.. לנגד עיניו העצומות עלו במוחו מאורעות חייו כולן... םתמונה תמונה ובכל תמונה היתה אותה דרך שהובילה את ביתו שבפסגת ההר. כל רצונו היה להגיע את הבית...לשכב על מיטתו ולישון.... שינה ארוכה ונעימה ממינה לא יקום לעולם אך משום מה הדרך נראתה לו קשה מתמיד... ארוכה ובלתי מושגת והוא ידע כי לעולם.. לעולם לא יכול לעבור בה כפי שעשה זאת בעבר.. הוא ידע כי לעולם, לעולם, אינו יכול להגיע למיטתו, להנשיח את ראשו על הכרית ולישון....שינה עמוקה ממנה לא יקום לעולם. דמעות זלגו מעיניו הרגליים הכואבות והעייפות נצמדו אל האדמה ולא רצוף לזוז.. אז ראה ושמע את האנשים העולים במעלה הדרך... את הנער שטיפס בזריזות ולא הפסיק להתפעל..... "הדרך יפה מאוד" את העלם שהתלונן..................................... ."הדרך קשה מאוד" את הגבר שהששביט למעלה הדרך המתפתלת ואמר "הדרך ארוףכה מאוד" השלושה ישבו מתחת לעץ התות ליד הזקן שאמר: "כולכם צודקים...הדרך יפה עד מאוד...אך היא קשה וארוכה אך זו הדרך שמובילה אל ביתי... זו הדרך שלי אנא!!! עזרו לי לעלות ואראה לכם ע את ביתי!!! השלושה הרימו את הזקן ובקושי רב הגיעו אל ביתו... הניחו את הזקן על מיטתו. הזקן חייך חיוך של סיפוק ואמר: תודה לכם... כעת אוכל לישון שינה מתוקה ממנה לא אקום לעולם. זה סוף הסיפור של הזקן אך לא סוף הדרך הדרך בה הלך הזקן וילכו בה עוד הרבה אנשים דוד הולך ודור בא והדרך לעולם עומדת. נמרדי יוסף נא להגיב