אמיץ הכלב הנאמן אריקו

הרוח בצהרי היום היתה חמה בקיבוץ נווה הבשן היתיבדרכי לחדר האוכל. לפני כן הלכתי לסדרן העבודה שצעק רוצים אותך במפעל הצינורות, לוחצים לא תוכל לעבוד בגינות נוי מצטער.הגעתי למעשה לאחר סיום הלימודים . השבתי לו בסדר והלכתי לחדר האוכל לאכול ארוחת צהריים,משסימתי את הארוחה שמולי כלבלבן נחמד שפס שחור על מצחו.לא איני מאמץ כלב אין לי מקום בחדר.לו היתה לי מלונה לכלב הרהרתי לקכחתי את הכלב ולמרבה הפתעתי מצאתי מלונה ריקה שמסביבה גדר לשם הכנסתי את אמיץ הכלב. שהבאתי לו אוכל הכלב היה מתפנק מתגלגל על הדשא כדי שאלטף אותו ואשחק איתו.הוא היה רודף אחרי פותח לי את שרוכי הנעליים קופץ ומזנק עלי כילד שרץ לאימו.יום אחד אחרי ארוחת הצהריים הביאו לי אפרוח יש לי לב טוב ולאיכולתי לסרב למרות שפחדתי שאמיץ הכלב יפגע באפרוח. כשהבאתי לשניהם אוכל ראיתי שהם חברים ,האפרוח עושה את עצמו בורח והכלב מגלגל אותו בעדינות.ושוב הם שיחקו כמו חברים.היתי מפנק אותם עד שלא רצו להפרד ממני.ולקחת אותם למגורים שלהם היתה סידרה של פספוסים שהם חומקים לי בין הידיים וילדי הקיבוץ צוחקים מתגלגלים מצחוק.בימים הבאים נתתי לילדים לשחק עם הכלב ניקיתי אותו וניגבתי אותו מיד שלא יתקרר חלילא.הימים הבאים היו מלאי שמחה וכרגיל הכלב והאפרוח רצו אלי ,גילגלתי אותם ברוך והם היו מאושרים ילדי המשק שיחקו בעיקר עם האפרוח .יום אחד אחד כששיחקו עם הילדים הכלב והאפרוח פרצה אש בחדרי אמיץ הגור רץ לחדרי והעיר אותי התרחקתי מהאש. ושפכתי מים מצינור שחיברתי לברז המים .האש כבתה ואמיץ קיבל חיבה ממני ומהילדים .דיברתי אל הכלב והודיתי לו הוא ליקק את ידי כאילו מצא מים טעימים .נתתי לאמיץ ולאפרוח לשתות ולאכול ,עד הערב שיחקנו איתם עד שהגיעה שעת ארוחת הערב. הכנסתי אותם לפינה שלהם ולמלונה .ריפדתי את המלונה שלא יהיה להם קר בלילה .והלכתי לחדר האוכל שמח וטוב לב.