היגעת ומצאת,אל תאמין

בשנות השישים קבלתי מכתב שכלל שיר בחרוזים,אהבתי את השיר ומצאתי אף שימוש בכתובי במילים מתוכו.חלפו השניםהשיר נטמע השיר בתוכי והפך להיות כאילו שלי,יתכן וחלק ממילות הכתיבה שונה על ידי אך היסוד נשאר כפי שהיה. כחלוף שנים נעורתי ונזכרתי בנערה שהיא בעצם היתה זאת ששיר זה לי שלחה,התחלתי לנסות לאתרה ,ולא צלחה דרכי,לפני כחודשיים בקשתי באתר חיפוש קרובים ממיכל ואקנין לבוא לעזרי,לאחר תעתועים שבדרך הצליחה מיכל לאתר את היעד הנכסף, אותה נערה. נוצר תיקשור עימה ובו הזכרתי את סיפור השיר. הקראתי אותו בפניה ,ומה רבה תדהמתי לתשובתה , השיר אינו מוכר לה ולא כתבה שכמותו.חברתי למבוא סתום לא אדע מאין בא, וחבר אלי בעוצמה כזו כאילו נחרז על ידי.מאחר וחלפה תקופה של מעל ליובל שנים,וזכרוני אינו כבעבר מצאתי לנכון להעלות אותו פעם נוספת באתר אולי למישהו יהיה מוכר, וטרם כתיבה אשוב ואומר השיר שונה על ידי כי כנראה ביסודו היה מופנה מאישה לגבר וכיום לאחר שיכלול הוא מופנה מגבר לאישה.בעבר העלתי אותו בכתיבה היוצרת ובבלוג כי תבואי מכסופי היוקדים לך ארגתי מרבדים כי תבואי לרפד דרכך מגעגועי השקופים רקמתי לי צעיפים כי תבואי תפשילם נשיקתך מערגוני הכמוסים הדלקתי לך פנסים כי תבואי להאיר דרכך ובעיני היוקדות אחודה לך חידות כי תבואי תפתרן אהבתך מכוכבי הגנוזים לך חרזתי חרוזים כי תבואי לברך צעדך על משכבי בלילות לחשתי לך תפילות כי תבואי תקדישן אהבתך..
רחל
כמו אהבתי לכתוביך
אל תסורי מהדרך
כי כתובייך
רבי ערך.
ללא כל יומרות
בשליחותך עבורי
הגדלת לעשות
דבקותך במטרה
ואי נטישה
הפכת לאתגר
ודרכך צלחה
זר לא יבין
במה המדובר
אך מבחינתי
מיצית בקשתי
ופתרת לי חלום
של יובל שנים.
ושוב תודה
אפסו המילים.