מוטקה > בלוגים > הבלוג של רחל גולדנברג > סיפור עם מוסר השכל

סיפור עם מוסר השכל

סיפור עם מוסר השכל

סיפור עם מסר לחיים! איש עסקים מצליח התקרב לגיל הפרישה וידע שהגיע הזמן שיבחר יורש שינהל אחריו את העסק. במקום לבחור את אחד המנהלים הבכירים שתחתיו או להוריש את העסק לילדיו, הוא החליט לעשות משהו שונה. הוא זימן את המנהלים הצעירים בחברה לשיחה: "הגיע זמני לפרוש ולבחור במקומי את המנכ"ל הבא"אמר להם "החלטתי לבחור אחד מכם!" המנהלים הצעירים היו המומים, אבל נדמה שהבוס היה רציני. "אני עומד לתת לכל אחד מכם זרע מיוחד מאוד. אני מבקש מכם לשתול אותו, להשקות אותו ולחזור לכאן בעוד שנה עם מה שהצלחתם לגדל מהזרע שנתתי לכם. אני אבחן את הצמחים שגידלתם ועל סמך מידת ההצלחה שלכם אבחר את המנכ"ל הבא" דן, אחד המנהלים הצעירים שנכח בחדר, קיבל זרע ומיהר לחזור הביתה בהתרגשות ולספר לאשתו את הסיפור. האישה עזרה לו לבחור עציץ, לדשן את האדמה ולשתול את הזרע. כל יום דן השקה את הזרע וציפה לראות אותו גדל, אבל שום דבר לא קרה. לאחר כשלושה שבועות, הוא שמע את שאר המנהלים בחברה מדברים על הזרעים שלהם שהתחילו לצמוח, אבל הצמח שלו לא גדל. שלושה שבועות, ארבעה שבועות, חמישה שבועות חלפו ועדיין - שום דבר. הוא הרגיש כישלון. חצי שנה עברה ודן ידע שהוא פשוט הרג את הזרע. בעוד ששאר המנהלים התרברבו על הצמחים הגבוהים והיפים שגידלו, לדן לו צמח כלום. הוא לא סיפר לחבריו, קיווה בתוך תוכו שנס יקרה והזרע לפתע יגדל. בכל יום הוא הקפיד להשקות ולדשן את האדמה, הוא כל כך רצה שזה יצליח. בתום השנה, הוזמנו כל המנהלים הצעירים אל חדרו של המנכ"ל. דן אמר לאשתו שהוא לא מתכוון לקחת עציץ ריק אל המנכ"ל, אבל היא ייעצה לו להיות כנה. הוא חש בחילה וידע שזה הולך להיות הרגע המביך בחייו, אבל גם ידע שאשתו צודקת, לכן נשא את העציץ הריק אל המשרד. כאשר הגיע, הוא נדהם לגלות שורה של עציצים גדולים שטיפחו המנהלים האחרים - הם היו יפים וגבוהים בכל הצורות והגדלים. הוא הניח את העציץ שלו על הרצפה והתמקם בבושב, בחלקו האחורי של החדר - חלק מעמיתיו צחקו וחלק ריחמו עליו. כשהמנכ"ל הגיע, הוא סקר את החדר ובירך את המנהלים הצעירים. "וואו, איזה עציצים יפים גידלתם!" אמר "היום, אחד מכם ימונה למנכ"ל הבא!" לפתע, הבחין המנכ"ל בדן מתחבא בקצה החדר, הוא הורה לו להתקרב אליו עם העציץ. דן היה מבוהל וידע שהמנכ"ל יחשוב שהוא כישלון ויפטר אותו. המנכ"ל ביקש מכל המנהלים הצעירים לשבת, מלבד דן. הוא הסתכל עליו בחיוך והודיע למנהלים הצעירים "אני שמח להציג לפניכם את המנכ"ל הבא שלכם!" דן לא האמין. הוא הרי לא הצליח לגדל שום דבר. "איך הוא יכול להיות המנכ"ל החדש?" התפלאו האחרים. הסביר להם המנכ"ל: "לפני שנה נתתי לכולם בחדר זרע קטן, ביקשתי מכם לשתול ולהשקות אותו, ולחזור אליי אחרי שנה. מה שאתם לא יודעים זה שנתתי לכם זרעים מתים, כאלה שלא יכולים להצמיח שום דבר. כולכם, למעט דן הבאתם לי עצים ופרחים יפים, אבל הם לא צמחו מהזרע שהבאתי לכם. כנראה כאשר ראיתם שהזרע שהבאתי לכם לא מצמיח שום דבר, החלפתם אותו באחר. דן היה היחיד עם האומץ והיושר לבוא עם הזרע האמיתי שנתתי. לכן הוא יהיה המנכ"ל הבא!" אם תשתלו כנות, תוכלו לקצור אמון אם תשתלו טוב לב, תוכלו לקצור חברים אם תשתלו ענווה, תוכלו לקצור גדולה אם תשתלו התמדה תוכלו לקצור שביעות רצון אם תשתלו התחשבות, תוכלו לקצור פרספקטיבה אם תשתלו עבודה קשה, תוכלו לקצור הצלחה אם תשתלו סליחה תוכלו לקצור פיוס דעו היטב איזה זרע אתם שותלים בזה הרגע, זה יקבע את הפירות שתקצרו בסוף.

תגובות  10  אהבו 

2460
אכן אין כמו כנות .
אני מכיר זאת מקרוב אולם לעיתים
עודף כנות מהווה מכשול
07/08/12
אלא שבתקופתנו בוחרים את התחמן ולא את הישר.כבר לפני עשר שנים היו בוחרים את אלו שסדרו את הבחור הישר. אלו שעושים רעש מקדמים אותם בעבודה ולחרוצים והישרים קידום רק אחרי נידנודים ובקשות במ...
אלא שבתקופתנו בוחרים את התחמן
ולא את הישר.כבר לפני עשר שנים היו
בוחרים את אלו שסדרו את הבחור הישר.
אלו שעושים רעש מקדמים אותם בעבודה
ולחרוצים והישרים קידום רק אחרי נידנודים
ובקשות במשך שנים.לכן רק במקומות קטנים
ובינוניים אין פרוטקציה ,והקידום נעשה יותר צודק
לדעתי.לשמחתי התעוררו גם מקומות גדולים השנה
והם משתדלים לקדם את הישר החרוץ העובד המעולה.
איני יודעת אם היה לי האומץ לעשות מה שעשה דן. לוותר על חוויית הנביטה וההשתרשות, על הטפול בצמח. מעבר ל'פשט', מוסר ההשכל הוא יפהפה. תודה. אראלה...
איני יודעת אם היה לי האומץ
לעשות מה שעשה דן.

לוותר על חוויית הנביטה וההשתרשות,
על הטפול בצמח.

מעבר ל'פשט',
מוסר ההשכל הוא יפהפה.

תודה.

אראלה
כל הסיפורים שלך הם עם מוסר השכל.ואכן סיפור יפה הוא.אבל במציאות לא תמיד עבודה קשה (יקירתי אל תעלבי,הן לא את חיברת את הסיפור)לא תמיד עבודה קשה מוערכת.ולא תמיד ענווה וצניעות במפעל מצליחים,אלא להיפך,אלה ...
כל הסיפורים שלך הם עם מוסר השכל.ואכן סיפור יפה הוא.אבל במציאות לא תמיד עבודה קשה (יקירתי אל תעלבי,הן לא את חיברת את הסיפור)לא תמיד עבודה קשה מוערכת.ולא תמיד ענווה וצניעות במפעל מצליחים,אלא להיפך,אלה שיודעים לעשות ביג דיל מכל הפצ'י שלהם.אני בעלת ניסיון בכך ולמדתי זאת בדרך הקשה,אבל הצלחתי.
אבל באידאל זה באמת נכון מה שכתוב בסוף הסיפור.הבעיה שהחיים והמנהלים הם לא תמיד אידאליים.
מסכימה לדעתך ובכל זאת אין תחליף לכנות.שמחתי לקבל את תגובתך .
רחל
אני לא כל כך בטוחה .אני חושבת שכל מעסיק רוצה עובד אמין .אך בפועל מה שקורה. מהעובד הקטן ועד חברי הכנסת והממשלה מחכים בסיבוב או בפינה להכשיל אחד את השני.
שמחתי לקבל את תגובך
רחל
אוהבת את נקודת המבט שלך על הסיפור
תודה על תגובתך
רחל
ראשית בודאי שלא אני כתבתי את הסיפור.אני כותבת לך את דעתי כמו שכתבתי לאריקו.ואני מקוה שאני לא טועה .אני חושבת שכל מעסיק רוצה עובד אמין .אך בפועל מה שקורה מהעובד הקטן ועד חברי הכנסת והממשלה מחכים בסיבוב...
ראשית בודאי שלא אני כתבתי את הסיפור.אני כותבת לך את דעתי כמו שכתבתי לאריקו.ואני מקוה שאני לא טועה .אני חושבת שכל מעסיק רוצה עובד אמין .אך בפועל מה שקורה מהעובד הקטן ועד חברי הכנסת והממשלה מחכים בסיבוב או בפינה להכשיל אחד את השני.
תודה על תגובתך המשך ערב נעים
רחל
אפשר לקרוא לזה גורל או מזל זה מזכיר לי סרט שראיתי אתמול הנוגע בשלת המדיום שמסוגל לתקשר עם המתים. . הגיבור הוא ילד שאיבד את אחיו התאום וממשיך להיות איתו בקשר רוחני. הילד ממהר לתחנת הרכבת ומישהו מפיל ...
אפשר לקרוא לזה גורל או מזל
זה מזכיר לי סרט שראיתי אתמול הנוגע בשלת המדיום שמסוגל לתקשר עם המתים. . הגיבור הוא ילד שאיבד את אחיו התאום וממשיך להיות איתו בקשר רוחני. הילד ממהר לתחנת הרכבת ומישהו מפיל מראשו את כובעו והכובע נדחף מרגלי הממהרים לעלות לרכבת ולכן הילד לא מצליח לעלות. וכעבור דקה שומעים התפוצצות והרכבת עולה באש יחד עם נוסעיה. האח הרוחני רומז לו שהוא היה זה שגרם ל נדידת הכובע בין רגלי הנוסעים וכך הציל את חייו.
מסבימה איתך וגם לתוכן הסרט היפה שצירפת .במקרה של הילדה בת ה12 בסיפור. שייכו את זה .לתוכן ולאמונה ולצווי
של האב בשמירת השבת.
תודה על תגובתך .שבת שלום
רחל
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

רמאויות קטנות
לפני הרבה שנים רכשנו רכב קטן וגילינו בדיעבד שהמוכר רימה אותנו במחיר. בעודי מתרגז ומתכנן נקמה, רעייתי הרגיעה...
לקריאת הפוסט
הרכבת עומדת לצאת
כל שנה ההורים של מרטין לקחו אותו עם סבתו לבלות את חופשת הקיץ, והם חזרו הביתה באותה רכבת למחרת. יום אחד...
לקריאת הפוסט
סיפורו של החמור לנמר
סיפורו של החמור והנמר החמור אמר לנמר: ′′הדשא כחול". הנמר השיב: ′′לא, הדשא ירוק". הדיון התחמם, והשניים...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה