חזרה לבריאות טובה

6 טעויות בריאות שאנחנו עושים אחרי גיל 50

הגוף שלנו משתנה אחרי גיל 50 ועלינו לטפל בעצמנו כראוי - אבל לא מעט אנשים עושים טעויות ביחס לבריאותם. איך נדע להמנע מהטעויות הללו ולאפשר לעצמנו חיים טובים יותר?
עדי כץ 19/03/17
6 טעויות בריאות שאנחנו עושים אחרי גיל 50
ברוכים הבאים לאמצע החיים. צילום: Shutterstock

  

 

דמיינו שעון מעורר ענק, שמתחיל להשמיע את צלצולו הטורדני כשהגעתם לגיל 50. לא אתם כיוונתם אותו והייתם שמחים לו שתק והייתם יכולים להמשיך להתנמנם, אבל הוא בשלו, מודיע שהגיע הזמן להתעורר.

 

זה לא חייב לקרות בדיוק בגיל 50 כמובן, כל אחד והקצב שלו. אבל תקופת אמצע החיים (ואולי טיפה אחרי האמצע), היא הזמן להתחיל לדאוג לבריאות בצורה קפדנית יותר.

 

למה חלק מאיתנו לא עושה את זה? בגלל מנגנוני הכחשה וסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו המלאים בחוסר מידע או מידע מוטעה, בגלל פחד, דחיינות, או סתם כדי לא להיתפס כזקנים. אז מהן טעויות הבריאות הרווחות שאנחנו עושים אחרי גיל 50, ולמה חשוב לתקן אותן? 

 

 

1. מדלגים על בדיקות 

 

 אה, זה היה היום? לא נורא, נגיע בשנה הבאה. צילום: Shutterstock

 

 

 

אנשים רבים מאמינים שמי שמבצעים בדיקות תקופתיות, גם אם לא כואב להם שום דבר - הם או זקנים או היפוכונדרים. זהו לפעמים סיפור שמלווה פסיחה על בדיקות חשובות לגברים ולנשים, כמו קולונוסקופיה, ממוגרפיה, בדיקות דם תקופתיות לבירור מצב הסוכר והכולסטרול, בדיקות לחץ דם, צפיפות עצם ועוד.

 

"אנשים נמנעים מבדיקות, מתוך כמה הנחות מוטעות", אומרת ד"ר דנה פלורנטין, מומחית ברפואת משפחה ומנהלת מרפאת "לב העיר" בפתח תקווה, של שירותי בריאות כללית. "אנשים דתיים, למשל, שמאמינים שלא כדאי לפתוח תיבת פנדורה, אנשים שחיים בהכחשה, וטוענים שהם לא רוצים להכניס מחשבות על מחלה למודעות שלהם. יש כאלה שמאמינים שאם יש להם גנטיקה טובה במשפחה, הם מוגנים ממחלות. כמובן שיש גם כאלה שפשוט פוחדים מדקירות ומחטים ומבדיקות פולשניות בכלל ואפילו בדיקת דם לא מוכנים לעשות".

 

 

 

 

אין בכל אלה כדי לאמר שצריך לרוץ לכל בדיקה. "נכון שלפני בדיקה צריך לשקול עלות מול תועלת, כי כמעט בכל בדיקה יש סיכונים", מוסיפה ד"ר פלורנטין, "חשוב להתייעץ עם רופא על הבדיקות הנחוצות והסיכונים. יש אמת במחשבה שלא כדאי לחפש צרות איפה שהן לא נמצאות, אבל כדאי לזכור שבדיקות רבות יכולות להיות מצילות חיים".

 

 

2. מתעלמים (בעיקר מתעלמות) ממצב הלב

 

 עקבי אחר לחץ הדם שלך. צילום: Shutterstock

 

 

 

מחלות לב נחשבות ל"גבריות", אבל מהוות את גורם התמותה מספר אחת בנשים בגיל המעבר ולאחריו. לירידה ההורמונלית המתרחשת בשלב הזה וחושפת את הלב לתקלות, מתווספים לא פעם גם הרגלים מגונים ארוכי שנים כמו עישון, השמנה והעדר פעילות גופנית.

 

"נשים שחושבות שמחלות לב זה לא הן, חיות בטעות", אומרת ד"ר פלורנטין. "נכון שאצל גברים השכיחות גבוהה יותר, אבל גם נשים מגיל 50 ומעלה חייבות לשים לב לגורמי הסיכון. לחץ דם גבוה, למשל, מ-140 ומעלה, הוא מדד שמצריך ערנות. גם סוכרת, השמנת יתר, שכיחות של מחלות לב במשפחה. כל אלה מחייבים גם נשים, להיות במעקב מוגבר אחר תפקוד הלב".

 

ד"ר פלורנטין מונה את הבדיקות הנחוצות: "נשים צריכות לעבור בדיקות שגרתיות למדידת לחץ דם, סוכר וכולסטרול, בדיקות א.ק.ג וכל מה שהרופא ממליץ. גילוי מוקדם של הבעיה, יביא למניעת הידרדרות ולשמירה על מצב הלב. חשוב כמובן להפסיק לעשן, להקפיד על תזונה נכונה ולא לוותר על פעילות גופנית סדירה. על פי אגודת בריאות הלב האמריקאית, צריך לבצע 150 דקות של פעילות כל שבוע, בחלוקה של 30 דקות, חמש פעמים בשבוע".

 

 

3. חושדים בתרופות

 

 מה כאן נחוץ ומה מיותר? צילום: Shutterstock

 

 

לא רק ביקורים אצל הרופא ובדיקות, גם נטילת תרופות בקביעות, נתפסת אצל כמה מאיתנו כסימן לכך, שהם כבר במדרון למטה. זאת, בנוסף לחשד בתרופות ממקור כימי שהגיע עם גל הרפואה האלטרנטיבית, מביא להימנעות מתרופות, גם כשהן נחוצות.

 

"טיפול תרופתי כימי, נתפס אצל חלק מהאנשים כמנוגד לדרך הטבע", אומרת ד"ר פלורנטין, "יש בזה כמובן מן האמת, אבל צריך לבדוק כל תרופה לגופה ולא להכליל. תרופות לסוכרת למשל, אם לא תיקח, הוכח בוודאות שתהיה יותר חולה, שהכליות, הלב, המוח וכלי דם, ייפגעו".

 

מהם בכל זאת התרופות שעלולות להיות מיותרות? "יש תרופות נגד כאבים שכדאי להימנע מהן ככל האפשר", מסייגת ד"ר פלורנטין, "או אנטיביוטיקה כשלא כדאי לקחת כשאין בה צורך. בכל מקרה, צריך לעשות את החשבון של תופעות לוואי מול יעילות".

 

הנחה מוטעית נוספת לדבריה בנוגע לתרופות, היא שהיקר יותר הוא גם הטוב יותר. "מטופלים מתעקשים לקבל את התרופה היקרה, כשהרבה פעמים המחיר נקבע על פי גורמים כלכליים ואין לו קשר ליעילות הטיפול. התרופה הטובה לסוכרת, למשל, היא מטאפורמין, שהיא התרופה הכי זולה שיש".

 

 

4. משלימות עם תסמיני גיל המעבר

 

 אין סיבה שתסבלי. צילום: Shutterstock

 

 

גלי חום שמחבלים בתפקוד, לילות טרופים, עצבנות, דיכאון, מכאובים שונים, קרירות מינית - כל אחד מהתסמינים האלה היה מריץ אתכן, הנשים, לרופא. כשזה מגיע לגיל המעבר, יש תפישה שזהו צו גורל. "הרבה נשים חושבות שהן צריכות ללמוד לחיות עם התופעות הלא נעימות שמגיעות עם הפסקת הווסת, ולא באות לקבל ייעוץ וטיפול", מספרת ד"ר פלורנטין. "ניתן לטפל בתופעות האלה בטיפול הורמונלי חלופי לתקופה מוגבלת, שיעילותו הוכחה. נכון שלא לכולן הוא מתאים ויש בו גם סיכונים מסוימים, אבל צריך לשקול כל מקרה לגופו. אין הנחייה גורפת לטפל בכל אשה בגיל המעבר בהורמונים חלופיים".

 

גם עבור מי שהטיפול ההורמונלי לא מסייע לה, ד"ר פלורנטין מציעה לא להתייאש, ולא להזניח את המצב. "אפשר לנסות שיטות טיפול אחרות, כמו טיפול פסיכולוגי, טכניקות של חשיבה חיובית, שיטות הרפיה ואפילו היפנוזה רפואית וכמובן, לאמץ אורח חיים בריא".

 

 

5. מאמינים שהשמנה היא גזרת גורל

 

  הגיל עולה וגם המשקל - אבל יש מה לעשות. צילום: Shutterstock

 

 

עם הגיל, יש אכן מגמת השמנה. אצל גברים תופיע כרס, אצל נשים ישתתפו בחגיגה גם הירכיים. זה קשור בשינויים פיזיולוגיים הקשורים בהזדקנות וגם בהפחתה ההדרגתית ברמת הפעלתנות. אבל יש מה לעשות.

 

"מי שימשיך אחרי גיל 50 לאכול ולהתאמן כמו בשנות ה-30 שלו, יעלה במשקל", אומרת ד"ר פלורנטין. "ככל שמתבגרים, קצב חילוף החומרים בגוף יורד, בגלל שינויים הורמונלים ואובדן מסת שריר ולכן נוצרת נטייה להשמנה. כמובן שהמצב של עודף משקל הוא מסוכן מבחינה בריאותית, כמו גם המצב הקיצוני ההפוך, של חוסר משקל".

 

''מכיוון שהשמנה היא סך כמות הקלוריות שצורכים במזון, מינוס כמות הקלוריות ששורפים, יש בשלב הזה של החיים שתי אפשרויות", ממשיכה ד"ר פלורנטין, "או לאכול פחות, או לשרוף יותר קלוריות. האפשרות המועדפת היא לשלב - גם לעבוד קשה יותר באימונים וגם להקפיד על התזונה. לאכול הרבה ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים, להפחית בסוכר וקמח לבן".  

 

 

6. חושבים שימי הסקס עברו

 

הבית ריק, בוא נשתולל. צילום: Shutterstock 

 

 

הילדים עזבו והשאירו לנו "בית ריק". זה הזמן לכאורה להתפרע בחדר המיטות ללא חשש, אבל לא כל כך בא לנו. אנחנו כבר לא תופסים את עצמנו כמושכים ומיניים, חוששים מבעיות תפקוד, או סתם מאמינים שתקופת הסקס בחיינו חלפה.

 

מחקר שפורסם בירחון הרפואי של ניו אינגלנד, העלה שגם בני 75-85 עושים סקס. נכון שהחשק הנשי יורד בתקופה גיל המעבר ויש בעיה של יובש בנרתיק וכאבים בקיום יחסי מין ונכון שאצל גברים מופיעות בעיות בזקפה, אבל חשוב להמשיך. לפעילות מינית יש תועלת רבה לבריאות הפיזית והנפשית ובגיל המבוגר, צריך לזכור, יש גם בונוס של שחרור מהפחד מכניסה להריון ומטרדות של גידול ילדים ופרנסה.

 

"רואים אצל אנשים צורך מופחת בסקס עם הגיל", אומרת ד"ר פלורנטין. "אם אשה סובלת מיובש בנרתיק ומירידה בחשק בגלל ירידה ברמת האסטרוגנים, די טבעי שהיא פחות תרצה סקס. אם גבר לא מתפקד כמו בעבר, טבעי שהוא יירתע מהתנסות".

 

"מצד שני, מומלץ מאוד להמשיך בפעילות המינית ולשמר את האינטימיות הזוגית", היא ממשיכה, "במגבלות של מה שרוצים ויכולים. כמובן שחשוב לא להירתע מבקשת עזרה. טיפולים כמו כדורי ויאגרה או תרופות דומות לגברים וחומרי סיכוך לבעיות יובש לנשים, יכולים לשפר מאוד את חיי המין".

 

 

[#middleBanner]

 

הצטרפו לקהילת הבריאות של מוטק'ה!

עוד ב"לוקחים אחריות על הבריאות"

 
 

7 טיפים להתנהלות נכונה מול הרופא

עכשיו הזמן - טיפול נפשי בגיל מבוגר

תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בבריאות טובה

לחייך מחדש: המהפכה בעולם השתלות השיניים

בשיתוף ד"ר יגאל בלן

חיוך בריא ויפה הוא הרבה יותר מנכס אסתטי – הוא חלק בלתי נפרד מאיכות החיים. אובדן...

לקריאת הכתבה
הכי נוח בבית: המהפכה בעיצוב הציוד הרפואי הביתי

בשיתוף עמינח מדיק

הגיל השלישי מביא איתו ניסיון, חוכמת חיים וזמן פנאי, אבל גם אתגרים חדשים בחיי היום-יום....

לקריאת הכתבה
הכל על התמכרות למשככי כאבים

משככי כאבים הם תרופות שמשתייכות לקבוצות שונות המיועדות להקלה עלכאביםמסוגים שונים. כחמישית מהמטופלים...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה