אביב הגיע, תיאטרונטו בא

בחול המועד פסח, ב-1-3 באפריל, ייערך ביפו העתיקה ובנמל יפו פסטיבל התיאטרונטו, הפסטיבל להצגות יחיד החוגג השנה יומולדת 20. במסגרת הפסטיבל יתחרו השנה תשע הצגות למבוגרים, וכן יועלו הצגות אורחות, הצגות לילדים, ערב מונולוגים של עורכי דין ומה שמכונה "הייד-פארק אמנותי" בהשתתפות סטודנטים למשחק. בימי הפסטיבל תוצג בנמל יפו תערוכת צילומים של הצלמת קרין מרגונינסקי, "החצר האחורית של תל אביב", המתעדת פליטים שהגיעו מאפריקה לישראל וחיים בתל אביב. כן ייערכו ויוצגו במקום מופעי רחוב, יריד דוכנים, סדנאות ופעילויות לילדים (מדי יום בשעות 10:00-17:00). בונוס קטן: לכבוד היומולדת העגול של הפסטיבל יהיה גם מחיר הכרטיסים לכל ההצגות שיועלו במסגרתו עגול: עשרה שקלים בלבד. את הפסטיבל יפתח הזמר והשחקן הוותיק שמעון ישראלי, המציין 60 שנות פעילות בימתית, במופע היחיד שלו "עוד יום של חול". שתי ההצגות האורחות בפסטיבל הן "כל האמת על שייקספיר", מופע סטנד-אפ תיאטרוני מאת נמרוד ברגמן ובביצועו, ו"לורה" מאת משה פריבס ובביצועו. תשע הצגות יחיד מתחרות, כאמור, על תואר ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל ועל הפרס ע"ש השחקן נסים עזיקרי ז"ל בחסות קרן רבינוביץ לאמנויות בתל אביב, בסך עשרת אלפים שקל. השנה רוב היחידים שבמרכז הצגות היחיד - למעט אחת - הם גיבורים (ומבצעים) גברים, ורק מיעוטם הם שמות ופנים מוכרים (עמוס לביא, אלברט אילוז ואייל שכטר).


ההצגות המתמודדות הן:
"אבאדי"
מאת רותי דייכס שגם ביימה ועמיקם לוי, שגם משחק - קומדיה על בדידות בגיל מבוגר, מוות ואפרוח (כל הפרטים והקשרים בהצגה.
"צדק תרדוף"
מאת יוספה אבן-שושן, בבימוי ליחי בקרמן ומשחק של שי זביב - על אברם המתנחל מלח הארץ, שבנו יצחק המזדהה עם הסבל הפלסטיני נהרג בטעות בהפגנה בידי פלסטיני, ואברם מבקש לנקום את מותו.
?הזר",
עיבוד ובימוי של יעקב אמסלם לספרו של אלבר קאמי בתרגומה של אילנה המרמן, עם עמוס לביא המגלם את מרסו הצרפתי שחי באלג'יר בשנות החמישים של המאה העשרים.
"וידויו של זונה פוליטי"
מאת עפיף שליוט שגם משחק, בעיבוד ובבימוי של אריה יאס - פוליטיקאי ערבי-ישראלי המבקש להיבחר לראשות הממשלה מופיע באסיפת בחירות שבה הוא מחליט לדבר בגילוי לב עם מאזיניו.



"זורבה היווני",
עיבוד של שי שוברט, שגם ביים, ותומר הלדשטיין, שגם משחק, לספרו של ניקוס קזנדאקיס בתרגומו של אמיר צוקרמן על זורבה, איש האדמה שיוצא למסע שהוא סוג של חשבון נפש.
"חרפות וגידופים"
שנערך לבמה ובויים בידי איסי ממנוב לפי יצירה של אמילי נות'ומב, בתרגומו של יהושע קנז, כשהמשחק של מיגל אורבך - על אמיל הפנסיונר ואשתו העוברים לבית חלומותיהם, אך חלומם נהפך לסיוט מתמשך בשל שכניהם המטרידים והפולשניים.
"אלביס פינת טרומפלדור"
מאת רן יגיל, בבימוי דביר בן שלוש, שבו אלברט אילוז מגלם את אלביס, הומלס תל אביבי הסובל מהלם קרב ומתפרנס מחיקוי מלך הרוק.
"יציאת מצרים"
מאת חגית בודנקין בבימוי וידי בילו, שבו משחקת אסנת זיבל את נורית, ילדה בת עשר במלחמת יום הכיפורים, הנאלצת להתמודד עם אב נעדר ועם אם שנעלמת רוב הזמן כדי להתחקות אחריו.
"רצח בכביש המהיר"
מאת רוני פלדמן ובבימויו, עם אייל שכטר כדיוויד, רופא עם משאלת מוות המתנדב לשירות צבאי בארצות הברית של סוף שנות השבעים של המאה העשרים, שכל חייו עומדים בצל טראומת ילדות שעבר בידי סבו.
עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: הנערה ששיחקה באש

עונת האופרה הבאה: מאאידה עד פורגי ובס

ביקורת תיאטרון: גטו

ביקורת קולנוע: מבט מגן עדן

ביקורת ספר: בחול