אודרי הפבורן בג'ינס

על שובל גל הסרטים שתיעד והאיר את אישיותו הססגונית של הסופר האמריקני המוכשר טרומן קפוטה, מתייצב עכשיו על מדף הספרים הראשון בטרילוגיה של תרגומים מחדש לעברית של ספריו, "ארוחת בוקר בטיפני'ס" (בהוצאת כתר. בהמשך יגיעו גם "בדם קר" ו"חציית קיץ"). את הנובלה הקסומה של קפוטה, שבמרכזה הולי גולייטלי, הבחורה המורכבת הכי קלילה בניו יורק (שבכריכה אחת איתה מופיעים עוד שלושה סיפורים של הכותב המחונן שהלך לעולמו ב-1984, חודש לפני שמלאו לו 60), תרגמה עכשיו מחדש עדה פלדור. "קפוטה היה כותב גאון. הוא שלט בכתיבה בכל מילה וידע לשלב בכתיבתו מידה נכונה של הומור. הוא היה מספר-אמן, ולכן כל כך כיף לקרוא אותו וגם לתרגם אותו", אומרת פלדור. התרגום האחרון לעברית של הנובלה, שראתה אור לראשונה ב-1958, יצא ב-1985, בהוצאת לדורי, והיה של שלומית קדם. לאורך כל חמישים שנותיו של הספר הדקיק, הוא המשיך לדבר אל לב קוראים בכל העולם. לדבר - זו מילת מפתח בהקשר הזה, שכן קפוטה, לדברי פלדור, היה "אלוף הגיוון המשלבי, שידע לכתוב גבוה בקטעי הסיפ??ר, וידע בה בעת לכתוב קטעי דיבור מרשימים באותנטיות שלהם". במילים אחרות, וזה אולי חלק מסוד קסמו של הסופר שיצירותיו בהחלט ראויות לתואר "קלאסיקה מודרנית", קפוטה ידע לכתוב ספרות שקשובה לדופק החיים.


שלושה חודשים עסקה פלדור, שתרגמה כבר 67 ספרים מאגלית ומצרפתית, בתרגום הספר. ולמרות שהיא אינה סבורה כי כל ספר קלאסי או איכותי מאוד ראוי לתרגום מחודש, נענתה ליוזמה של הוצאת כתר משתי סיבות עיקריות: "אחת", היא מסבירה, "העובדה שרואים את הסרט ? שהוא שונה מהספר ? שוב ושוב, ושבעצם האסוציאציה הראשונה לשם היא אודרי הפבורן. הסרט נותן כל הזמן עוד חיים גם לספר. הספר נתן חיים לסרט, הסרט הצליח, וגומל לספר בחיים ארוכים, בכך שהוא נשאר פופולרי. "וכאן מגיעה נקודה מרכזית והיא, למה לא להמשיך פשוט למכור מהדורות נוספות של תרגום ישן? התשובה היא שככל שיש בספר יותר אלמנטים דיבוריים, כך הוא מתיישן מהר יותר, כי שפת דיבור מתחדשת מהר יותר. ומה שפעם נשמע קו?לי מפי הולי, שמדברת חמוד ונכון לאז, נשמע ארכאי היום וצריך לעדכן אותו. בספר קלאסי עם פחות דיאלוג יש פחות צורך לתרגם מחדש. ספר בג'ינס, שיש בו דיבוריות ועממיות מסוימת, צריך לחדש, אחרת אי אפשר להתחבר אליו". קפוטה, האיש שנחשב לממציא ז'אנר הרומן התיעודי בספר "בדם קר" - שגם הוא, כאמור, יראה אור בטרילוגיה של כתר, בתרגום ליאור שטרנברג - ידע לא רק להקשיב לעולם ולבני האדם סביבו, אלא גם להשמיע אותם בדיוק מופתי ואותנטי בכתיבתו. הולי גולייטלי, כדברי פלדור, "מדברת במלא שגיאות", ובזה בדיוק ייחודה וחינה. בתרגום החדש של פלדור, היא קולחת ומטורללת וכובשת בעברית עכשווית, אבל לא ממש עד הקצה. פלדור מסבירה: "בגלל שרציתי לתת לספר חיי מדף ארוכים ככל האפשר, נמנעתי מסלנג מאוד עכשווי. השתמשתי בביטויי סלנג שהם יותר 'ירוקי-עד'". הולי, בכל מקרה, שוב מקסימה. גם את הסופר הנכרך אחריה הייתי הולכת לחפש עוד הערב בבר של ג'ו בל, אבל זה קצת רחוק ברגל. בשביל זה יש ספרים. זה החדש, מעבר להיותו ממתק לנשמה, הוא מתנה יפה בכלל ? בפורמט הקטן עם הכריכה העבה, עליה מלכסנת אודרי הפבורן מבט כתום ומחביאה גם הפתעה קטנטנה ? סימניית סרט אדומה.
לכתבה על אודרי הפבורן