אופרה: עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני

ביום ה' (12.1) עולה בבכורה במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב ההפקה החדשה של האופרה "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני" של קורט וייל וברטולד ברכט. האופרה הזו, שהחלה כ"סונגשפיל" (מחזה עם שירים) בן חמישה שירים, הועלתה לראשונה ב-1930 בלייפציג שבגרמניה, ולראשונה באופרה הישראלית ב-1987. בגרסתה הנוכחית היא מתכתבת עם המציאות החברתית-כלכלית העכשווית, נהפכת ל"אופרה רלוונטית" כהגדרתו של במאי ההפקה הנוכחית, עמרי ניצן. האופרה, בניצוחו של דיוויד שטרן, מנהלה המוזיקלי של האופרה, כשעל הכוריאוגרפיה הופקד חאבייר דה פרוטוס (שותפו של ניצן להפקה הנפלאה של "קברט" בתיאטרון הקאמרי השכן), מתרחשת בעיר תענוגות, מהגוני שמה, שמקימים בלב מדבר אמריקני שלושה פושעים נמלטים, שנתקעים במקום עם מכוניתם. מאחורי היוזמה של השלושה עומד הרעיון כי "קל יותר להוציא זהב מבני אדם מאשר מנהרות". העיר נהפכת לאבן שואבת להרבה אנשים (בחורות עובדות, בחורים עובדים) והרבה כסף. משבר כלכלי מאיים לפתע על שגשוגה ועל קיומה, ואחריו גם סופת טייפון - כוח עליון. אבל הסופה המתקרבת פוסחת על העיר ברגע האחרון ותעשיית התענוגות והעינוגים שבה ופורחת, והכסף עונה על הכול. יש תעשיית סקס וקרבות אגרוף, הימורים ואלימות. ג'ים, שהגיע מאלסקה וחיפש את האושר והמשמעות ברגעי המשבר, הוא היחיד שמהמר הימור אבוד מראש בקרב אגרוף - בשם חברות. סופו - הרע - נגזר מראש, כי במהגוני, "הפשע הנורא ביותר של האדם הוא חוסר יכולתו לשלם". מישהו אמר קפיטליזם חזירי? וייל הגדיר את האופרה (כך בציטוט בתוכנייה) כ"סדרה של 21 צורות מוזיקליות סגורות", כשהליברית נערכה מראש ש"תציג שורה של מצבים המצטרפים למבנה דרמטי רק בהשתלשלותם הדינמית, המעוצבת על ידי המוזיקה". בשפת הדיוטות נאמר שזו אופרה מעט שונה: יש בה בהפקה הנוכחית קריינות (בעברית, בביצוע רבקה מיכאלי), פרקים (מצבים) מוזיקליים-מושרים (ונרקדים), רובם בגרמנית, ושיר הנושא - "ירח אלבמה" - באנגלית, וגם מעט מלל משוחק בגרמנית. כל זה מתחבר, מאיר באור סאטירי ומבקר את גרמניה המסתאבת של בין מלחמות העולם, את המשבר הכלכלי הגדול של ארצות הברית ב-1929 ואת המשבר האמריקני-עולמי של 2008, את סדום ועמורה של ימי התנ"ך, את לאס ווגאס ותאילנד המודרניות, את המשבר הכלכלי העכשווי באירופה ואת מה שקרה וקורה כאן אצלנו בעקבות מחאת הקיץ האחרון. וזו רק רשימה חלקית. אפשר למצוא עוד משלים ונמשלים ונקודות מגע.


ניצן, במגעו היצירתי הייחודי, מצליח להשאיר את מהגוני הדמיונית במציאות מדברית אמריקנית רחוקה-הזויה, אבל לגמרי נוגעת-מחוברת-מוכרת. "מהגוני" שלו חריגה בסגנונה ובצורתה מנוף האופרות המקובל. הבמה והתפאורה שעיצב מיכאל קרמנקו מרהיבות ומלאות עוצמה, מודרניות ומפיקות את המרב מטכנולוגיות חדשות. הן שחקן מפתח באופרה הזו. גם הווידאו ארט שעיצב שי בודנר והתאורה של אבי יונה בואנו (במבי) מרשימים ומהפנטים. התלבושות של מגאלי גרברון תורמות את שלהן לאווירה שעל הבמה, אווירה דקדנטית, מסנוורת, עם קריצה ואיום וחצי חיוך מריר. כיאה למקום שבו הכסף (הדולר) הוא האלוהים. שורה של סולנים מהעולם ומישראל מופיעים בהפקה, לצד זמרי מקהלת האופרה, להקת רקדנים, שחקנים ונגנים המופיעים על הבמה (בנוסף לתזמורת האופרה - התזמורת הסימפונית ראשון לציון). בין הסולנים: נעמי נדלמן השוויצרית שתבצע את ג'ני (בחלק מההופעות תגלם אותה מריסול מונטלבו האמריקנית); טרה ונדיטי האמריקנית וסוזנה הברפלד הבריטית שיבצעו לסירוגין את האלמנה בגביק; ג'ון אולנהופ האמריקני, שיבצע לסירוגין עם וולפגנג שווינינגר הגרמני את ג'ים מהוני; וג'וליאן טובי הבריטי וויוהאנס פון דואיסבורג הגרמני שיבצעו לסירוגין את טריניטי מוזס (מוזס פי שלוש). האופרה תועלה 12 פעמים במהלך החודש (12-29 בינואר). מחירי כרטיסים: 175-428 שקל.
עוד על תרבות ובידור:

ביקורת קולנוע: נערה עם קעקוע דרקון

ביקורת ספר: הבגידה

ביקורת תיאטרון: קוויאר ועדשים

ביקורת תיאטרון: יונה ונער

ביקורת קולנוע: שרלוק הולמס - משחק הצללים

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות