אימון המוח: המפתח לחוסן קוגניטיבי (2)

לחלקו הראשון של המאמר - [u]
לחצו
[/u]
[u]
סיבות לכושר השכלי של מוחות הפעילים מבחינה קוגניטיבית
[/u] עם ההתפתחויות האחרונות במדע הנוירולוגיה נמצאו כמה תגליות הנוגעות לבריאותם של מוחות פעילים. כל התגליות, ללא יוצא מן הכלל, מחזקות את העיקרון של ?Use it or lose it!' . תפיסה זו כה רווחת, עד כי יש סיכוי טוב שבעתיד יתגלו סיבות נוספות. עם זאת, הרשימה של הסיבות המצויות כבר כעת משכנעת דיה: ? תאי מוח (נוירונים) פעילים זקוקים לאספקת דם טובה יותר, ואכן ? הם מקבלים אספקת דם טובה יותר מאשר תאים מובטלים .אספקה מוגברת זו של חמצן ומגוון חומרים מזינים מאיצה את תפקודם. תאי מוח רגישים במיוחד לאספקת חמצן לקויה, ופעילותם מבטיחה שהם לא ישוועו לחמצן. ? כאשר פעילות תאי המוח מתעצמת ,גדלה גם נטייתם להצמיח דנדריטים המחברים בין תאי המוח .כתוצאה מכך ,ככל שפעילות תא מוח רבה יותר, כך הוא מפתח יותר קשרים עם תאים שכנים. משערים שתא מוח בודד מסוגל להצמיח עד כ 30- אלף קשרים כאלה והוא הופך למרכז של רשת פעילות מפותחת .אחת התוצאות הנובעות מהשתייכות לרשת כזו היא שגוברים סיכוייו לקבל גירויים מתאים אחרים, וכך גדלים גם סיכוייו לפעילות עתידית. תאי מוח שמסיבה כלשהי מפחיתים את פעילותם נוטים, עם הזמן, לאבד את הקשרים שלהם. החשיבות שבהשתייכות לרשת פעילה אינה מופרזת, ובאשר לתאי המוח המעורבים בכך ? מדובר בעניין של חיים ומוות . הסיבה לכך היא כדלקמן: החל מתקופת ההתבגרות והלאה, המוח שלנו מאבד מספר גבוה של תאי מוח מדי יום. הימצאותם של תאים לא מקושרים מעידה על כך שהם היו נטולי שימוש במשך זמן רב ולכן לאובדנם לא צפויה להיות השפעה משמעותית על תפקוד האדם. כתוצאה מכך הם הופכים להיות מועמדים ראשונים למוות של תאי מוח. היתרון התחרותי של תאי מוח פעילים ומקושרים היטב נבחן לעומק בידי Edelman במחקרו החשוב על "דארוויניזם נוירולוגי" (neural Darwinism).
עוד כתבות על זיכרון בגיל המבוגר

[u]
זיכרון בחיי היומיום - האם ניתן לשפרו?
[/u]

[u]
אימון קוגניטיבי אישי בגיל המבוגר
[/u]

[u]
הסודוקו ישמור על חדות מוחכם
[/u]

[u]
עשר עובדות שאתם חייבים לדעת על מוחכם המזדקן
[/u]

[u]
אימון המוח: המפתח לחוסן קוגניטיבי
[/u]

[u]
איך לבנות עתודות קוגניטיביות
[/u]

[u]
מחקר: הזזת עיניים מסייעת לשיפור הזיכרון
[/u]

[u]
חדר כושר למוח: תוכנית אימון לתאים האפורים
[/u]

[u]
תזונה עשירה בפחמימות = חשיבה מהירה יותר
[/u]

[u]
דגים משפרים את מהירות וחדות המחשבה
[/u]

[u]
כל מה שרציתם לדעת על שיפור הזיכרון
[/u]

[u]
זיכרון בכל גיל: דרכים לשיפור הזיכרון
[/u]

[u]
החדשות האחרונות בנוגע לשיפור המוח
[/u]
? תאי מוח פעילים מאיצים את ייצור גורם הגידול העצבי ? NGF) Nerve Growth Factor), פקטור גדילה שתורם לשמירה על תאים בריאים. מאחר ותאי המוח עשויים להיות די ותיקים ברוב המקרים, חשוב מאוד לתחזק אותם בהתמדה כדי לשמור על תפקודם. ושוב, ככל שהאתגר הקוגניטיבי רב יותר, כך מופרש יותר NGF מועיל. ? זאת ועוד, מחקרים עכשוויים מעלים שבניגוד לתפיסה שהייתה מקובלת עד כה, מתרחשת התחדשות (רגנרציה) של תאי מוח במהלך חיי האדם. תאי גזע נוצרים בחלק של המוח שנקרא היפוקמפוס (אזור הקשור לגיבוש הזיכרון), ונודדים בתוך המוח עצמו לאזור הזקוק ביותר ל"חיזוק" התפקוד . בהגיעם לאזור בו הם נחוצים, לומדים תאי הגזע מהתאים הסובבים אותם כיצד למלא אחר ייעודם. האופן בו התאים לומדים את תפקידם הוא דוגמה מובהקת ליכולת ההתמחות המדהימה של המוח. דוגמה טובה לכך היא התהליך שנוצר לאחר פגיעה מוחית או שבץ. כשהאדם מתאמץ להפעיל את האזור הפגוע, הוא עשוי לעודד יצירת תאים חדשים שבסופו של דבר ינדדו לאזור הפגוע, ועם הזמן יפעלו לשיקום היכולות שאבדו. ושוב, המאמץ להפעיל את המוח בזמן תהליך השיקום הוא המפתח לכל תהליך השיקום. קשה להניח כי התנהגות פסיבית בעקבות אובדן בתפקוד תניב תוצאות דומות. [u]
מאמץ קוגניטיבי בונה עתודות קוגניטיביות
[/u] לא ברור אם השכלה גבוהה, סביבת עבודה מורכבת, או תחביבים מאתגרים שכלית יכולים להבטיח הזדקנות ללא פגיעה ביכולות הקוגניטיביות. הדבר נכון גם לגבי שיטיון (דמנציה). אף אחד מהמרכיבים הללו לא יכול למנוע את המחלה. עם זאת, הם כן עשויים להביא לפיתוח עתודות קוגניטיביות מספיקות שיגרמו באופן יעיל לעיכוב הבעיות הללו. לכן, אם התאים הפנויים במוח נשמרים במצב טוב, הם עשויים לפצות על אובדן התאים המצטבר במהלך השנים. בניית המאגרים הקוגניטיביים האלו הינה השקעה מצוינת והיא מבטיחה חוסן קוגניטיבי גם בעתיד הרחוק.
כיצד ניתן לבנות עתודות קוגניטיביות?
מכנה משותף לכל רשימת המנגנונים שצוינו עד כה הוא המאמץ הקוגניטיבי. במילים אחרות, על מנת שפעילות תסייע באופן יעיל בשמירת החוסן הקוגניטיבי או בשיפורו, יש להשקיע מאמץ. בדומה לתרגול גופני הדורש מאמץ פיזי על מנת שיהיה יעיל. לאימון באמצעות תרגילים קלים בלבד תהיה השפעה שולית בלבד על הכושר הגופני. מאמץ משמעו התמקדות באופן פעיל במשימה שיש לבצע והקצאת די משאבים על מנת לבצע אותה על הצד הטוב ביותר. דוגמה נפלאה ליתרונות המאמץ הקוגניטיבי מובאת ב"מחקר הנזירות" (Nun Study) של Snowdon. במסגרת הניסיון ללמוד על הדברים שתרמו לכושר הקוגניטיבי בקרב נזירות קשישות ניתח המחקר חיבורים אוטוביוגרפיים בני עמוד אחד שהן כתבו בהיותן בנות 22 בממוצע בעת לימודיהן בקולג'. תיאורים קצרים אלו נותחו באופן אנונימי בידי בלשנים מומחים שבדקו את מידת "ריכוז הרעיונות" (דהיינו, מספר הרעיונות השונים לכל 10 מילים) ואת "מורכבות המבנה התחבירי" (משפט פשוט לעומת משפט מורכב, פיסוק וכו'). לתדהמת כולם, התוצאות יכלו לחזות תקינות קוגניטיבית 60 שנים מאוחר יותר, כאשר הנזירות כבר היו בנות 80 בממוצע. אלו מביניהן שהביעו ריכוז רעיונות גבוה יותר במכללה, השיגו תוצאות טובות יותר באופן משמעותי במבחנים קוגניטיביים בסיסיים ונטו פחות לחלות במחלת האלצהיימר מאשר נזירות עם ריכוז רעיונות נמוך. קשר דומה, אולם לא כה מובהק, נמצא בין מורכבות המבנה התחבירי והתוצאות הקוגניטיביות. ריכוז רעיונות גבוה ומבנה תחבירי מורכב דורשים מאמץ רב יותר מצד הכותב (ובמקרה זה גם מצד הקורא). היכולת והרצון להשקיע מאמץ קוגניטיבי שכזה בישרה טובות בנוגע לחוסן הקוגניטיבי העתידי של הנזירות. ההיפך הגמור של מאמץ קוגניטיבי הוא עיבוד אוטומטי. פעילות קוגניטיבית שמבוצעת באופן אוטומטי לא דורשת כל מאמץ. ככל שפעילויות מסוימות הופכות להיות יותר מוכרות עם הזמן, הן הופכות להיות קלות יותר ודורשות פחות מאמץ. בשלב מסוים הן הופכות להיות אוטומטיות לחלוטין, וכך פוטרות אותנו מהצורך להתייחס אליהן.


היכולת של המוח לפתח רצפים אוטומטיים של משימות שיגרתיות מבורכת בפני עצמה. מספר ומיגוון הפעילויות שביכולתנו לבצע מבלי לשים לב לתהליך עצמו מרשים ביותר. חישבו על האופן בו אנו הולכים הביתה מהתחנה מבלי להתרכז בכיווני הדרך. למעשה, אנו עשויים להיות שקועים במחשבות על דברים אחרים ועם זאת נמצא את עצמנו מגיעים הביתה. חישבו על התיאום המורכב בין העין ליד, הנדרש ללחיצת יד. אנחנו פשוט עושים את זה. כבר אין צורך לחשוב על כך. אפילו הקריאה הופכת להיות פעולה אוטומטית עם הזמן: תבניות חזותיות של מילים שלמות נאגרות בזיכרון וכבר לא נדרש מאמץ כדי לשלוף את משמעותן במהירות. באותו אופן, לאחר שנים של צבירת ניסיון חלק מהמיומנויות הדרושות בזמן נהיגה הופכות להיות אוטומטיות גם הן ומאפשרות לנהג לדבר, להאזין למוזיקה, או להתייחס לדברים נוספים. עם זאת, לעיבוד אוטומטי יש מחיר. הנוחות שבביצוע פעולות מוכרות-היטב, המאפשרות למוח להסתדר ללא מאמץ קוגניטיבי, מעודדת היווצרות של עצלות מחשבתית. כתוצאה מעצלות זו, בדיוק כמו בעצלות גופנית, מאבדים כושר וחוסן קוגניטיבי. לכן, אחת הדרכים הטובות לבניית עתודות קוגניטיביות היא לעסוק בפעילויות שהן חדשות יחסית ומונעות עיבוד אוטומטי . בעת נסיעה למקום חדשלא ניתן לחזור למלון מבלי להתרכז בדרך. עלינו להיות ערים לסביבה, לזכור מספר ציוני דרך חשובים ולתכנן את המסלול בהתאם. באותו אופן, כשאנו נוהגים במכונית חדשה במקום חדש, נקצה יותר תשומת לב מתמיד לנהיגה. חידוש, הניגוד הטבעי של שיגרה, מציב אתגרים חשובים למוח ותורם לאיכות התפקוד הקוגניטיבי. המוח שלנו נועד להרוויח מניסיון, אולם רק דברים מועטים שומרים על הערך החדשני שלהם למשך זמן רב. אנו מסוגלים לפתח שיגרה במהירות הבזק. היא מעניקה לנו תחושה טובה של שליטה במצב חדש. אפילו הפעילויות המורכבות ביותר הן בעלות מרכיבים חשובים שהפכו להיות שיגרתיים. לכן, יש לתור כל העת אחר החידוש המשפר את היכולת הקוגניטיבית באופן אקטיבי, ואי-אפשר להסתמך על הזדמנויות העולות מחוויות היום-יום שיעשו את העבודה בשבילנו. דבר זה מוגבר על ידי ההעדפה הטבעית של המוח האנושי לפתח תהליכים שגרתיים שחוסכים אנרגיה ומאמץ. כאשר אנו ניצבים בפני אתגר קוגניטיבי, המוח שלנו יכול לבחור בין שתי דרכי פעולה שונות בתכלית. הראשונה, המשלבת ניתוח מצב ובחירה בין אפשרויות שונות, דורשת מאמץ באופן מובהק. השנייה, לעומת זאת, מסתמכת על ניסיון קודם בלבד. במאגר הנתונים שלנו נערך חיפוש אחר אירועים דומים מהעבר והתקדימים משמשים כבסיס למצב הנוכחי. דרך זו דורשת הרבה פחות מאמץ, ורוב התהליך יכול להתבצע באופן אוטומטי מבלי שנהיה מודעים לו. כשאנו מתבגרים וצוברים ניסיון חיים, משתלטת הדרך השנייה על חלק הולך וגדל של ההחלטות האישיות שלנו. ההזדמנויות לעיבוד קוגניטיבי הדורש מאמץ פוחתות, והתרומה המועילה שלו לחוסן קוגניטיבי מצטמצמת בהדרגה. נוכחנו, כי אין ביכולתנו להסתמך על חיי היום-יום שיספקו לנו די הזדמנויות לאימון המוח שלנו. באותו אופן, אורח החיים הפאסיבי של רוב האנשים המודרניים לא מספק די תרגול גופני. כתוצאה מכך, בדיוק כפי שעלינו לתור אחר דרכים מסוימות לביצוע אימון גופני, עלינו לחפש דרכים לאימון המוח שלנו. [u]
למאמר השלישי בסדרה -
[u]לחצו[/u]

[/u]



להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

[u]
פורום שמירה על הזיכרון
[/u]

[u]
פורום פסיכיאטריה
[/u]

[u]
פורום שבץ מוחי (נוירולוגיה)
[/u]

[u]
פורום הפרעות זיכרון הפרעות קוגניטיביות
[/u]