אלכס פלג: פורח עם השנים

"יצאתי לפנסיה לפני כמה שנים טובות, שבע שנים אם לדייק, אבל רק רשמית. בעצם אני כל הזמן עובד, וזה נהדר", אומר השחקן אלכס פלג, בן 72, שמגלם בימים אלה את הרופא צ'יבוטיקין בהפקה חדשה, שונה ושובה של המחזה "שלוש אחיות" מאת צ'כוב באנסמבל הרצליה. "משחק זה מקצוע שאתה פורח בו עם השנים", מסביר השחקן הוותיק, שהקריירה שלו על במות תיאטרוני ישראל, על מסך הקולנוע ועל מרקע הטלוויזיה נמשכת כבר למעלה מ-50 שנה. אין כמעט תיאטרון שלא הופיע בו. עשרות שנים (מ-1963) שיחק בתיאטרון הבימה, שבצעירותו למד בבית הספר הדרמטי שלו. בין היתר שיחק שם ב"העלמה והמוות", "אלזה" ו"קדיש לנעמי". כמן כן הופיע במסגרת תיאטרון חיפה, תיאטרון באר שבע ותיאטרון בית ליסין. בקולנוע הופיע בין השאר ב"עץ הדומים תפוס", "על חבל דק" ו"סיפור אינטימי". בטלוויזיה הופיע בין היתר ב"קו 300", "קסטנר" ובאחרונה בסדרה "חטופים". ועכשיו הוא באנסמבל הרצליה, בהפקה של צ'כוב בתרגומו של שמעון בוזגלו ובבימויה של אופירה הניג. זוהי הופעתו הראשונה במסגרת האנסמבל, והוא מוקף בה בצוות צעיר ומוכשר מאוד. "הצוות נהדר, צעיר ומוכשר, והאווירה פשוט נהדרת, כזו שלא פוגשים בדרך כלל בתיאטרון", מתלהב פלג. "בכלל, העבודה בתיאטרון, עם צעירים, נותנת גם לך הרגשה צעירה. אתה כל הזמן נמצא בעשייה, חלק מתהליכים שמתרחשים. אלה דברים שלא נותנים לך להזדקן. הנה עכשיו, בהפקה הזו, יש העבודה עם אופירה הניג, שעובדת בשפה קצת אחרת", מספר פלג על "שלוש אחיות" החדש. "זה תרגום מודרני, לא עיבוד. הטקסט הוא אותו טקסט, וזה היופי של הדבר - שזה נשאר צ'כוב", הוא מסביר את אופי ההפקה שמביאה את הקלאסיקה של צ'כוב בתלבושות, במוזיקה ובעיצוב במה ותנועה מודרניים. "זה מודרני במובן של התלבושות, המוזיקה וכן הלאה, אבל זה בעיקר אחר. זו הפקה מאוד אחרת.


"פעם שיחקו צ'כוב כל מערכה עם תפאורה אחרת. עכשיו זה צ'כוב בעירום. נשאר רק התוכן, והוא נהדר", אומר פלג, שכבר שיחק בעבר במחזות של צ'כוב בתיאטרונים שונים. הוא שמח נוכח הפריחה של צ'כוב במקומותינו בשנה-שנתיים האחרונות: "בהחלט אפשר להגיד שבמובן מסוים גילינו אותו שוב פתאום. גילינו אוצר אבוד. היו שנים שלא כל כך העיזו להעלות פה צ'כוב, פחדו ש'זה לא ילך' ואין מה לעשות, הכול נשפט קצת במושגים של ילך-לא-ילך. לכן מה שקורה עכשיו מאוד משמח". פלג, כאמור, עובד בלי הפסקה גם בפנסיה הרשמית. ממש בקרוב יתחיל בחזרות על "המון רעש על לא כלום", גרסה חדשה שתרגם דורי פרנס למחזה של שייקספיר שמוכר אצלנו בשם "הרבה מהומה על לא מאומה", בבימויו של עידו ריקלין בתיאטרון באר שבע. "לעשות שייקספיר תמיד מסקרן אותי, ודאי כשדורי פרנס מתרגם ועידו ריקלין מביים, לכן רצתי כשפנו אלי. ההפקה תעלה בינואר. החזרות נערכות בתל אביב, וזו מבחינתי חצי צרה, אבל האמת היא שאני רגיל גם לנסיעות. אנחנו תיאטרון נוסע בארץ, אין מה לעשות. גם בהבימה ובבית ליסין נסענו הרבה. ובכלל, זה לא כל כך רחוק, אנחנו קצת מפונקים בענייני נסיעות. אם העבודה מעניינת - זה שווה הכול". פלג מצר קצת על כך ש"לא עושים מספיק שייקספיר, כמו שעד עכשיו לא עשו מספיק צ'כוב. כל הקלאסיקות טובות ויש תמיד מקום לעשות אותן", הוא אומר, "אבל בסך הכול יש תסיסה גדולה בתיאטרון, יש הרבה פרינג' ותיאטרון אקספירמנטלי". הוא לא מצטער על שום תפקיד שאולי כבר לא יעשה: "אני לא עושה חשבונות על העבר. אני חושב שהייתה לי קריירה נחמדה, לא רעה, ואני מקווה וגם נראה לי שזה עוד לא הסוף". הפרויקט המצולם האחרון שעשה היה בטלוויזיה - הסדרה "חטופים", וממנו מאוד נהנה כדבריו, "אבל אני תמיד העדפתי תיאטרון. חוץ מזה בקולנוע, בארץ לפחות, עם הגיל אתה פחות ופחות מבוקש. זאת המציאות, אין מה לעשות. אבל תיאטרון יש תמיד וכל זמן שרוצים אותי - זה מצוין".
עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: שלוש אחיות

ביקורת קולנוע: האמריקאי

ביקורת ספר: אישה אחת נפלה

ביקורת קולנוע: לאכול, להתפלל, לאהוב

ביקורת תיאטרון: אמא מאוהבת