אנו באנו ארצה

"עת דודים". צילומים: ז'ראר אלון

הפיכת ספר למחזה היא משימה לא קלה כי מטבע הדברים - והמדיומים השונים - יריעת ספר בדרך כלל רחבה ומורכבת יותר מממדי במה ומחזה, שתחומים ומוגבלים מראש. מנגד, מחזה דורש קצב, התפתחות והתחוללות דרמטית בלתי פוסקת, לעומת ספר שמאפשר הפוגות לטובת תיאורים והרהורים פנימיים. המחזאי רועי רשקס לקח על עצמו את המשימה הסבוכה הזו כשבחר להפוך את ספרה של מירי ורון "עת דודים" למחזה, המועלה עכשיו בהבימה.

המחזה, בעקבות הספר, חוזר לתל אביב הקטנה של שנות השלושים ושל ימי ההפוגה הראשונה בעת מלחמת השחרור, ובתוכנייה מספר רשקס שכתב את המחזה "מתוך געגועים גדולים לסבא ולסבתא שלי, לדור שלם שהלך לעולמו ולתקופה שחלפה". הסופרת מירי ורון, שמספרת בתוכנייה כי "מציאות חייהם של בני המשפחה שלנו מהווה מקור לספר 'עת דודים' ולמחזה המתרחש על הבמה".

אוי, כמה שזה מצחיק

האומץ לגעת