ארוכה הדרך הביתה

הסרט "דרכון לאלג'יר" מוגש אמנם בחינניות קלילה, אך נוגע לעומק בבעיות הזהות של צעירים צפון אפריקאים בצרפת (ויש הרבה מאוד כאלה היום). הסרט גם נוגע בבעיית ההגירה, במימוש חלומות ובאקראיות החורצת גורלות.

על פריד (תאופיק ג'לאב יפה התואר) - סטודנט למשפטים בן 28, בן למשפחה אלג'יראית בצרפת, המעורה היטב בחברה, ויש לו חברה צרפתייה שלומדת איתו - מוטלת המשימה לנסוע לאלג'יר, כדי למנוע את הריסת הבית שאותו בנה אביו עבור המשפחה. הוא נוסע למדינה שמעולם לא ביקר בה ושהוא לא ממש דובר את שפתה, והזרות שהוא חש כשהוא מגיע אליה מתפוגגת קצת אל מול קסמם של הטיפוסים הצבעוניים העוטפים אותו בחמימות משפחתית.

הוא פוגש את בן דודו (ג'מל דבוז), בן גילו הדומה לו כביכול, חביב אך תחמן, וחולם על הרגע שבו יצליח "בגדול" בצרפת. כאן נכנס אלמנט "בן המלך והעני" ובודק בחילוף תפקידים את משחקי הגורל. חמידי לא מהסס להראות את המצב כמו שהוא באלג'יר - עם פריפריה נחשלת למדי, עם מעמד אישה גרוע (בעיקר בכפרים), שחיתות פוליטית, וניסיונות הגירה אסורים של צעירים לצרפת.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

חמידי, דרך גיבורו, בודק אם יכול היה לחיות בארץ מוצאו (אגב, מטעמי בירוקרטיה הסרט צולם במרוקו). אבל העובדה היא שהוא חי בצרפת. לפעמים אין דרך חזרה. הסרט מהנה, משעשע, ומעניין.

"דרכון לאלג'יר", בימוי: מוחמד חמידי, תסריט: מוחמד חמידי ואלן מישל בלן, צילום: אלכס למקר, עריכה: מריון מונייה, מוזיקה מקורית: ארמן עמאר, עיצוב: ארנו רוט, עיצוב בגדים: חגי'רה בן ראו, משתתפים: תאופיק ג'לאב, ג'מל דבוז, פטשה בוימד, אלכסנדר סקטר, מליק בעטלה, פהד בן שמזי, מוחמד מג'ד, ג'ולי דה בונה, זינד עובייד. 87 דקות

עוד על קולנוע:

מסע אל החלום