בדיקות לאבחון של מחלות עיניים: כך ניתן לשמור על הראייה

ככל שאנחנו מתבגרים, עולה הסיכון להתפתחות של מחלות עיניים שונות. חלק מהמחלות עלולות לפגוע באופן משמעותי בראייה ואף לגרום לעיוורון. אבחון מוקדם וטיפול בזמן יסייעו למנוע התדרדרות, ובחלק מהמקרים אף ישפרו ראייה שנפגעה.

למה חשוב להגיע לרופא עיניים?

חשוב לגלות מחלות עיניים מוקדם ככל הניתן. לחלק ממחלות העיניים בשלביהן הראשונים אין תסמינים ברורים, והראייה עשויה להישאר תקינה, למרות שלמעשה המחלה מתקדמת וגורמת לנזקים שעלולים להיות בלתי הפיכים. ככל שהמחלה מאובחנת ומטופלת בשלב מוקדם יותר, ניתן לשמר חדות ראייה טובה יותר לאורך זמן.

מתי מגיעים לרופא העיניים?

באופן כללי, מומלץ להגיע לבדיקה ראשונה אצל רופא העיניים החל מגיל 40, או קודם לכן אם ישנם סימנים חשודים בעיניים. מעל גיל 50, מקובל להגיע לבדיקה פעם בשנה. הדבר חשוב לכולם ובמיוחד כאשר קיימים גורמי סיכון נוספים פרט לגיל, כמו היסטוריה משפחתית של מחלות עיניים, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם או השמנת יתר.

אם עולה חשד במהלך הבדיקה, לתחילתה של מחלה או פגיעה אנטומית, נדרש להגיע לבדיקות בתדירות גבוהה יותר, בהתאם להנחיית רופא העיניים, על מנת למנוע התדרדרות של הראייה.  

כמובן, עם כל סימן לשינויים בראייה או הופעה של תסמינים הקשורים לעיניים, יש לפנות לרופא עיניים.

אילו מחלות הרופא מחפש בבדיקה?

הרופא בודק את העיניים היטב כדי לאתר פתולוגיות שונות. המחלות המרכזיות שעלולות להופיע בגיל המבוגר הן:

ניוון מקולרי גילי

ניוון מקולרי גילי היא מחלה נפוצה בגיל המבוגר שמהווה את הגורם המרכזי לעיוורון. הסיכון לפתח ניוון מקולרי גילי עולה ככל שהגיל מבוגר יותר. המחלה היא מחלה כרונית פרוגרסיבית (שהולכת ומתקדמת) המאופיינת בפגיעה באזור המקולה – מרכז הראייה. בתחילה, מצטברים משקעי חומר המכונים "דרוזן", בין שכבות הרשתית (השלב היבש). אצל חלק מהחולים, בין 10%-15%, המחלה תתקדם לשלב הרטוב המאופיין בהתפתחות כלי דם בלתי תקינים שדולפים לתוך הרשתית, מה שמוביל לבצקת ודימום במרכז הראייה. הבצקת והדימום גורמים לטשטוש ראייה ועיוות של התמונה במרכז שדה הראייה, וללא טיפול, עלול להיווצר כתם כהה שמסתיר את מרכז שדה הראייה.

ברגע שמזהים ניוון מקולרי גילי בזמן, כתוצאה ממעקב נכון ומסודר, ניתן לתת טיפול מניעתי כדי להאט את התקדמות המחלה ולהוריד את הסיכון למעבר לשלב הרטוב.

חשוב גם המעקב ההדוק מרגע שמתגלים סימנים למחלה, כולל מעקב באמצעות בדיקות הדמיה, כדי לזהות בהקדם מעבר לשלב הרטוב שעלול לפגוע בראייה בצורה מהירה ולהתחיל בטיפול.

הטיפול בניוון מקולרי רטוב, ניתן באמצעות זריקות תוך-עיניות שמעכבות פעילות של חלבונים המפעילים את קולטני ה-VEGF המעורבים בהתפתחות מחלות רשתית. קיימת תרופה נוספת, המשלבת עיכוב כפול - הן של פעילות הקולטן ל-VEGF והן של ANG-2 שהוא חלבון נוסף המעורב בהתפתחות מחלות רשתית.

טיפול בזריקות תוך-עיניות לניוון מקולרי רטוב, יכול להאט את קצב ההתקדמות של המחלה ולשמר את חדות הראייה ואם מתחילים בטיפול מספיק מוקדם - לעתים אף להשיב את הגלגל מעט לאחור ולשפר אותה.

מחלת העיניים הנפוצה ביותר בגיל המבוגר היא קטרקט. צילום: Shutterstock

בצקת מקולרית סוכרתית (DME)

סוכרת שאינה מאוזנת עלולה להוביל לפגיעה בכלי הדם הקטנים בעין והיווצרות בצקת במרכז הראייה, וכתוצאה מכך לירידה בראייה. לכן ישנה חשיבות רבה בשמירה על איזון רמות סוכר ואיזון של גורמי הסיכון הנוספים לסיבוכים בכלי דם - כמו יתר לחץ דם ורמת שומני הדם.

כמו כן, מומלץ מעקב ובדיקות של רופא עיניים לפחות אחת לשנה ובמקרים בהם ישנם ממצאים - בתדירות גבוהה יותר.

הטיפול העיקרי במחלה, כולל זריקות תוך עיניות בדומה לטיפול בניוון מקולרי רטוב וכן טיפול תוך עיני בסטרואידים.

קטרקט (יירוד)

מחלת העיניים הנפוצה ביותר בגיל המבוגר היא קטרקט – עכירות של העדשה. העדשה שנולדים איתה נעשית עכורה כחלק מהתהליך הפיזיולוגי של הזדקנות, כמו קמטים או שיער לבן. התסמינים כוללים ירידה בראייה, סנוור, ראיית הילות סביב פנסים בלילה, לפעמים כפל ראייה והגדלה של מספר המשקפיים.

הטיפול בקטרקט הוא טיפול כירורגי, בו מחליפים את העדשה העכורה בעדשה מלאכותית. את הניתוח כיום ניתן לבצע בשילוב עם לייזר. בעבר, הניתוח היה מורכב ונהגו לחכות לקטרקט זמן משמעותי לפני ביצועו. עם הכלים שיש לנו היום, כאשר המטופל מגיע בשלב מוקדם, הניתוח הוא ניתוח קצר, עם שיעור סיבוכים נמוך מאוד ועם שיעורי הצלחה גבוהים.

גלאוקומה

אוסף של מחלות שהמכנה המשותף שלהן הוא פגיעה בעצב הראייה ודלדול של סיבי עצב הראייה, וכתוצאה מכך צמצום שדה הראייה עד עיוורון. בגלל שהתסמינים מתפתחים לאט ועשויים להפריע לחולה רק בשלבים המאוחרים, המעקב והבדיקות חשובים ביותר על מנת למנוע נזק בלתי הפיך.

מטרת הטיפול היא להוריד את הלחץ התוך עיני והוא ניתן לרוב בטיפות וכדורים וכשאלה לא עוזרים, הטיפולים הבאים הם טיפולי לייזר וניתוחים.

כחלק מבדיקות הסקר נעזרים גם בהדמיות. צילום: Shutterstock

אילו בדיקות אתם צפויים לעבור?

הרופא בודק את חדות הראייה, שדה הראייה, לחץ תוך עיני, עצב הראייה ואת כל האזורים האחרים של העין לרבות קרנית, עדשה, רשתית וכלי הדם.

כחלק מבדיקות הסקר, נעזרים גם בהדמיות שביכולתן לגלות אם יש פגם או נזק בשלבים ראשוניים מאוד, לפני שהמחלה מתקדמת.

בין הבדיקות המרכזיות המשמשות להערכת בריאות העין:

בדיקת חדות ראייה

מטרת הבדיקה להעריך את יכולת הראייה. הנבדק יושב מול לוח עם מספרים או אותיות בגדלים שונים שמוצב במרחק של שישה מטרים, על מנת לבחון אם הוא רואה 6/6 (הראייה האולטימטיבית) או שקיימת ירידה בראייה.

בדיקת קרקעית העין (פונדוס)

בדיקת קרקעית העין (פונדוס) מתבצעת לאחר מתן טיפות להרחבת אישונים, שמונעות מהאישון להתכווץ כתגובה לגירוי אור. דרך האישון המורחב ניתן לבחון את עדשת העין, את רמת הקטרקט בעדשה, את זגוגית העין, את רשתית העין, את כלי הדם ואת עצב הראייה.

הבדיקה עצמה נמשכת דקות בודדות, אך ההשפעה של הטיפות נמשכת כשלוש שעות ובזמן זה הנבדק עדיין יחווה טשטוש ראייה וסנוור, לכן אין לנהוג לאחר הבדיקה ומומלץ להיעזר במלווה.  

בדיקת OCT

בדיקה המאפשרת הדמיה ברזולוציה גבוהה מאוד של כל חלקי הרשתית ושל עצב הראייה. הבדיקה יכולה להדגים פתולוגיות כגון ניוון מקולרי או בצקת מקולרית סוכרתית במצבים התחלתיים, ולפי זה לדעת אם צריך להתחיל טיפול או מעקב יותר תדיר.

הבדיקה אורכת דקות בודדות, היא בטוחה, אינה פולשנית ואינה דורשת הכנה מיוחדת. בחלק מהמקרים תבוצע הרחבת אישונים לפני הבדיקה.

בדיקת שדה ראייה

מטרת הבדיקה היא למפות את שדה הראיה של המטופל בעזרת בדיקת רגישות העין לגירוי אור בעוצמות שונות ובמיקומים שונים במרחב. בדיקת שדה הראייה מבוצעת ללא הרחבת אישונים. אם המטופל מרכיב משקפיים, הטכנאית תכוון את התיקון האופטי הנדרש לצורך ביצוע הבדיקה. הבדיקה מתבצעת בחדר חשוך ואורכת כ-20 דקות, שבמהלכן מוצגות נקודות אור במיקומים שונים במרחב. המטופל לוחץ על כפתור כאשר יש זיהוי של מקור אור.

בדיקת לחץ תוך עיני

מטרת הבדיקה היא למדוד את הלחץ בתוך גלגל העין. לחץ תקין הינו בין 8 ל-21 מילימטרים כספית. לפני הבדיקה מטפטפים טיפות אלחוש. המדידה מתבצעת בעזרת מכשיר מדידה ונמשכת שניות בודדות. 

בקליניקה אנחנו פוגשים מטופלים רבים שמגיעים מאוחר מדי, כשראייתם כבר נפגעה ובמקרים רבים לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור. חשוב להקפיד על מעקב רפואי קבוע וכאשר מתקבלות המלצות מרופא העיניים - להישמע להן. זה חשוב על מנת לשמור על הראייה שלכם.

הכותב הוא ד״ר אסף דותן, מנהל יחידת רשתית בבית החולים בילינסון.

* יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון ליולי 2025. למידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.