ביקורת ספר: חתונה אוסטרלית

"הסיפור שהלכתי לחפש מחפש את עצמו יחד איתי, קודם מתגלה לעצמו, אחר כך נחשף אלי ואז ממשיך להיכתב מחוצה לנו", כותבת נאוה סמל לקראת סוף ספרה "חתונה אוסטרלית", שהוא יומן מסע אישי שלה, אך גם מסע המשותף לרבים כל כך בינינו. זהו מסעה של אם היוצאת לבקר את בנה שחי ולומד באוסטרליה, מסע שהוא מפגש ולימוד וגילוי - עצמי ומשפחתי ותרבותי. סמל מרחיקה לצדו השני של העולם כדי להתקרב לבנה, לעולמו, לאהבתו, וגם כדי להתקרב לעצמה, להוריה, לבן זוגה, למשפחתה. היא נוסעת לנסות להבין טוב יותר את מניעיו של בנה, את יצר הנדודים שלו, את הצורך שלו לחיות רחוק, לחיות אחרת. היא לומדת להבין טוב יותר את הישראליות שלה עצמה, את הישראליות בכלל, את מהות הישראליות בישראל המשתנה. היא מבקשת להכיר בכלל, ולהכיר מחדש את בנה המאוהב בצעירה שבאה ממקום לגמרי אחר במובנים רבים כל כך, ובתוך כך לומדת להכיר צדדים חדשים ביחסיהם, בהורות שלה, בהורות בכלל.
חשבון נפש, פענוח וקבלה
סמל מספרת סיפור פרטי, אינטימי, אבל מספרת גם סיפור של כולנו. סיפור של הורים וילדים בוגרים, סיפור של התבגרות והתרחקות לצד התקרבות אחרת, סיפור של חשבון נפש, של פענוח וקבלה, של הסתכלות חדשה ושונה, פנימה והחוצה.


כיוון שסמל אינה רק מישהי ש"יש לה סיפור" אלא גם סופרת, היא יודעת להפוך את סיפורה האישי מווידוי, מסקרן אולי כשלעצמו, לסיפור מרתק, אנושי, מעורר אמפטיה, סימפטיה והזדהות. והיא יודעת גם להרחיב את יריעת הסיפור הרבה מעבר למתחם המשפחתי הפרטי שלה, בתוספות מעניינות, מסקרנות ומעשירות, למשל בפרטים היסטוריים רלוונטיים שהיא משבצת בטבעיות ביומן מסעה, או בפיתוח דמיוני של עובדות שהיא לומדת ודמויות מהעבר שהיא מגלה רק פיסות מידע אודותיהן. ארבעה שבועות היא מבלה עם בנה ועם אהובתו באוסטרליה, חודש שבו היא שואלת את עצמה, ואותנו, שאלות רבות, מהותיות ומהותיות פחות שרק לחלקן היא מוצאת תשובה. היא מתלבטת ומשתפת את הקורא בכנות, בישירות, בגילוי שובה לב.
"מה יחזיר אותם הביתה?"
כך למשל, היא תוהה על דור הבנים שמסתובב בעולם: "מה יחזיר אותם הביתה? מרק עוף של אמא? גלגל"צ? שירים ישראליים ישנים? אולי מבזקי החדשות שפורצים מהחלון של מיכל בשידור חי... מיכל מכורה לגלגל"צ שלה. להיות בישראל בלי להיות בה". וגם: "אייר (בנה, א.ה.) אומר שלא ישתקע באוסטרליה. בסוף המסע הוא מתכוון לחיות בישראל. מתי? אין לו תשובה. ולוסי? מה יהיה עליה?" או: "גזר הדין של משפחה שמתפרקת על פני יבשות, גם בעידן קפיצת הדרך של האי-מיילים והסקייפ וה-SMS ומייספייס ופייסבוק, הוא מערכת יחסים מושהית..."


סמל מספרת סיפור קצת מוכר ומאוד כובש, מכניסה את הקורא אל תוך משפחתה ונכנסת לחיינו, מגדירה את עצמה ואותנו במדויק ונוגעת, כל הזמן נוגעת, בלב הדברים, ב??לב, בנגיעת מילים רכה.
שורה תחתונה:
לקרוא, להזדהות, להתרגש.
"חתונה אוסטרלית" מאת נאוה סמל, הוצאת עם עובד

עוד על ספרים חדשים:

ספר חדש: הכיף השלישי

ביקורת ספר: צייד בודד הוא הלב

ספר חדש: צברים לא מזדקנים

ביקורת ספר: הטיגריס הלבן