ביקורת סרט: אשמת הכוכבים

נפתח בכמה אזהרות: אל תבואו בלי טישיו. אל תטעו לחשוב שבגלל הנושא (סרטן, וכן, כל הזמן אומרים את זה במפורש) מדובר בסרט רב-דיכאון (להפך: זה סרט עם הרבה צחוקים, שאף מוגדר במקור כדרמה-קומית). אל תחפשו בו כוכבים גדולים, למרות השם (אין. לורה דרן זה המקסימום). אל תטעו לחשוב (פעם שנייה) שבגלל שהסרט מבוסס על ספר נעורים הוא סרט רק לנוער.

בכלל, כדאי להניח בצד כל מסקנה חפוזה שאפשר להגיע אליה בטעות ביחס לסרט הזה. הוא אמנם לא יצירת מופת קולנועית, אבל למרות הנושא שלו (הסבר יבוא) זהו סרט שהוא בידור טוב, סיפור שמושתת רק על אנשים ויחסים, נטול פעלולי מחשב ופירוטכניקה, מפלצות וחייזרים - וזה כשלעצמו שינוי מרענן ונעים, סרט שכיף לצחוק בו וגם להשתמש בטישיו. בקיצור, כל מה שסרט קיץ נחמד צריך להיות. 

לקהילת סרטים וסדרות טלוויזיה: לחצו