ביקורת תיאטרון: הוכחה

"הוכחה" הוא מחזה שכתב דיוויד אוברון האמריקני ועלה בברודוויי לפני כעשור. המחזה זכה מיד להצלחה גדולה, הוצג בברודוויי למעלה מ-900 פעמים (ועלה בהמשך גם בלונדון) וזיכה את אוברון - אז בן 31 - בכל פרס אפשרי בשנת 2001, כולל פרסי הפוליצר, הטוני (גם השחקנית הראשית המקורית, מרי לואיז פרקר מהסדרה "העשב של השכן", זכתה בפרס על תפקידה) ופרס תא המבקרים של ניו יורק. בהמשך, בשנת 2005, יצא הסרט, שגם את התסריט לו כתב אוברון, בכיכובה של גווינית' פאלטרו, שגילמה את התפקיד הראשי בהפקה הלונדונית של ההצגה. בישראל עלה המחזה פעם אחת בעבר, בהפקה שחמקה מתחת לרדאר מבלי להשאיר כמעט סימן, בתיאטרון באר שבע. מה ששרד מההפקה ההיא הוא התרגום הקולח של שמוליק לוי, המשמש היטב את ההפקה הנוכחית והמוצלחת של תיאטרון הספרייה. ראיתי את ההצגה לראשונה בניו יורק ב-2001 (עם ג'ניפר ג'ייסון לי בתפקיד הראשי) ונהניתי מאוד. אהבתי את המחזה, המתמודד עם חידת ההוכחה הכפולה שבו, ובעיקר עם דילמת הגאונות במחיר טירוף, לעומת בינוניות השפיות. קצת חששתי אפוא שכל המטען המוקדם הזה יכביד את נטל הציפיות המוטל ממילא על הפקה חדשה, ולכן שמחתי מאוד להיות מופתעת לטובה. תיאטרון הספרייה, שאחת ממטרותיו המרכזיות היא לספק במה והזדמנות לבוגרי בתי ספר למשחק (רובם בוגרי בית צבי שייסד אותו), אכן מספק כאן הזדמנות נפלאה לשלושה בוגרים צעירים של בית צבי ובראשם ליז רביאן. רביאן מגלמת את קתרין, גיבורת המחזה, שהייתה תמיד הילדה של אבא. האבא, רוברט, היה מתמטיקאי גאון ומרצה באוניברסיטת שיקגו (אוברון בנה את הדמות בהשראת סיפורו של המתמטיקאי הגאון זוכה הנובל ג'ון נאש, שלפי סיפורו נכתב הספר שלפיו גם נעשה הסרט "נפלאות התבונה"). בעקבות אביה הלכה גם קתרין ללמוד מתמטיקה אבל נטשה במהרה את הלימודים כדי להתמסר לטיפול באב, שסבל מפרקים מתארכים של טירוף נפש.


המחזה נפתח עם מותו, כשלבית מגיע סטודנט לשעבר ומעריץ גדול שלו, האל, המבקש לחטט בין כתביו ומחברותיו מהשנים האבודות, בתקווה למצוא ביניהן עוד שבבים של גאונות. עוד מגיעה לבית אחותה של קתרין, קלייר, מי שהתרחקה והתנתקה משיגעונו של האב, לא מעט גם כי מעולם לא חלקה את גאוניותו. בין הלוויה, הזיכרונות, הדיון בגורל הבית - קלייר רוצה למכור אותו - והמשיכה הגוברת בין קתרין להאל, מתגלה בין מחברותיו של האב המלאות בקשקושים חסרי שחר גם אחת המכילה הוכחה מתמטית פורצת דרך. קתרין טוענת שהיא זו שכתבה אותה. האם אמנם הצליחה היא לעשות את מה שאפילו אביה לא עשה? האם תצליח להוכיח שהיא-היא המחברת ולא רק כותבת דבריו של אביה? האם ההוכחה בכלל נכונה? והאם המסקנה שאין לאן לברוח ממנה היא שאם קתרין היא אכן המחברת הגאונית, אז כמו במקרה של אביה, הגאונות באה יחד עם שיגעון? הדיון בסוגיות השונות מרתק וגם מבנה המחזה, השוזר פלאשבקים ו"דיבור" עם האב במינונים מדויקים ואפקטיביים. כל הדמויות מנומקות וזוכות לפרשנות משחקית הולמת. עמי ויינברג הוותיק, כרוברט הגאון המת, מקרין נימה נכונה של אדם שהצליח אמנם להבין בעיות מתמטיות שאדם מהיישוב בכלל אינו מסוגל לקרוא, אבל הפרטים הקטנים, היומיומיים והשפויים של החיים הביסו אותו. והוא עושה זאת באיפוק נכון, מבלי לגלוש לגוזמאות חסרות שחר של "מדענים מטורפים". גיל וייס מגלם האל (הרולד) מלא הלהט, ההערצה והתיאבון של חנונים לחיים, וקרן סולקין-אדלר כקלייר היא התגלמות הנורמליות המעשית, המדגישה את הבנליות וגם את הבינוניות - שהיא אמנם לעתים קרובות ברוכה אבל היא תמיד בינונית - של אותה נורמליות. ומעל כולם, כאמור, ליז רביאן, שבצירוף מקרים זכתה השבוע במועמדות לפרס שחקנית השנה במסגרת פרסי התיאטרון לשנת 2010 (מועמדות ראשונה בתולדות תיאטרון הספרייה). היא עושה תפקיד מרהיב בגוונים האנושיים הרבים שהיא טוענת בדמותה של קתרין המבריקה אך מלאת הפחדים, ממלאת את חלל האולם הקטן באישיות הצעירה, המתלבטת ונאבקת בגאונות כמו בחשש מהשיגעון, שרוצה ולא רוצה להיות נורמלית, ומפזרת ניצוצות וברק, כמיהה ורתיעה ופגיעות. יגאל זקס ביים את המחזה הקאמרי בעוצמה ובאיפוק והצליח להפיק משחקניו, גם הפחות מנוסים, הופעה בשלה ומשכנעת. ורק בפן אחד זועקים לעין אמצעיו המוגבלים של התיאטרון - בתפאורה, שלכנותה דלה זו לשון המעטה.
שורה תחתונה:
מחזה מרתק בהפקה מצוינת. גם תיאטרון קטן יכול.
"הוכחה", תיאטרון הספרייה. מאת: דיוויד אוברון; תרגום: שמוליק לוי; בימוי: יגאל זקס; תפאורה: זאב לוי; תלבושות: ברק חודריאן; תאורה: יעקב סליב; מוזיקה: אסף אבירם. משתתפים: ליז רביאן, עמי ויינברג, גיל וייס, קרן סולקין-אדלר. משך ההצגה: כשעתיים, כולל הפסקה עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: מעבר לספק סביר

ביקורת תיאטרון: אלוף הבונים

ביקורת קולנוע: מבול

ביקורת ספר: דברי הלילות

ביקורת תיאטרון: הלילה השנים עשר

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות