דברים שרואים משם

"העולם על פי דנקן". צילומים באדיבות סרטי יונייטד קינג 

לפעמים, כמו שנאמר, לא צריך להמציא את הגלגל. אפשר פשוט לסובב אותו טוב. זה בדיוק מה שעושים שני היוצרים (תסריטאים ובימאים) של "העולם על פי דנקן", דרמה קומית שהיא סיפור התבגרות קלאסי, עלילה די צפויה מראש ובכל זאת - כתובה היטב, משוחקת נהדר בידי קאסט מעולה, מצחיקה ומרגשת במינונים מדויקים, ובאופן כללי מאוד מהנה. נאט פקסון וג'ים ראש, צמד קומיקאים שנהפכו לתסריטאים - ואף זכו באוסקר על עיבוד הספר "היורשים" לסרט המוצלח באותו שם - כתבו וביימו את "העולם על פי דנקן", וכמו ב"היורשים", הצליחו גם הפעם לספר סיפור אותנטי של יחסים בין מבוגרים ומתבגרים, הורים וילדים, בין נערים לבין עצמם ובין גברים לנשים.

דנקן הוא נער בן 14, חנון מופנם ורציני מדי, שיוצא בעל כורחו עם אמו הגרושה, בן זוגה החדש יחסית (כשנה) ובתו המתבגרת שגדולה ממנו ועל כן כמובן מתעלמת ממנו, לחופשת קיץ בבית על החוף באזור ההמפטונס שבלונג איילנד. הסרט נפתח בסצנה שמגדירה היטב את דנקן ואת טרנט, בן הזוג של אמו. טרנט יושב מאחורי ההגה, מנווט את הסטיישן המשפחתית הענקית עם דפנות העץ, המיני-ואן הנחשק של ראשית שנות השבעים. לצדו ישנה פאם, אמו של דנקן, במושב האחורי שרועה-ישנה בתו סטפני ורק בסוף-בסוף, במושב האחורי-אחורי, יושב דנקן. טרנט, שמכנה אותו בלי הפסקה "חבוב", מנסה לפתח איתו שיחה, שבמהלכה הוא מבקש מהנער השתקן לדרג את עצמו בסולם מ-1 עד 10. דנקן עונה לאחר שתיקה מעיקה, 6. אני הייתי נותן לך 3, משיב ביהירות טרנט, עם חיוך מזויף קלות. הייתי אומר שאתה 3, וכדאי שתתחיל להתקדם חבוב.

וככה, בתוך דקות ספורות, ברור לנו שדנקן הוא ילד טוב ואומלל, שהישועה לא תבוא מאמא שלו, גם לא מהבת של החבר של אמא, ושהחבר של אמא הוא נאד נפוח ומעצבן. ואכן, כשהם מגיעים לבית הקיץ מתברר חיש קל שהבת, סטפני, רוצה רק להתרחק ממנו וגם מהמבוגרים (ועדיף עם בירה); שטרנט, שמחובר מאוד למקום ולשכני הקיץ שלו, נהנה מפאם אבל גם מכל שאר השכנות; שלפאם אין ממש ראש לדנקן והיא מאוד משתדלת לרצות את טרנטף ושבבית הסמוך מתגוררת עוד גרושה, בטי, אישה עם פה גדול ואפס ברקסים, שיש לה בן פוזל שצעיר מדנקן ששמו פיטר, ובת מתבגרת גדולה מדנקן ששמה סוזאנה.

דנקן, שמחפש לעצמו תעסוקה ועד כמה שאפשר מחוץ לבית שבו אמו, במקרה הטוב, מתמזמת עם טרנט ובמקרה הפחות טוב משימה עצמה לא מבחינה בכך שהוא פוגע בה, מוצא זוג אופניים של ילדות במוסך, מאמץ אותם ככלי תחבורה וככה מגיע לפארק המים הסמוך.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק 

כאמור, לא ממציאים פה את החשמל, אבל מדליקים אותו במנורות ססגוניות ויפות. הטקסטים נכונים, אף דמות אינה מוגזמת, מגוחכת או מלאכותית. סטיב קארל, בדרך כלל הנחנח הקומי הסימפתי, הוא טרנט היהיר והמגעיל, והוא עושה זאת נהדר. טוני קולט היא פאם המעשית, שמתאמצת לצאת ממשבצת המובסת וניגפת שוב ושוב, וגם היא מצוינת ומאופקת - ניגוד גמור לדמות המוטרפת שלה בסדרה "טארה". ליאם ג'יימס הצעיר (בן 17) מגלם באופן משכנע להפליא את דנקן (בן ה-14, וגם נראה ככה), עם השתקנות המהוססת, התשובות הלאקוניות, שפת הגוף הגמלונית והמבע האטום.

סם רוקוול שרמנטי להפליא כאוון, שמצליח להבין ללבם של מתבגרים בעייתיים, להיות קליל וצעיר לנצח, אבל לגמרי מודע לילדותיות חסרת האחריות שנוטפת ממנו, וברגע המכריע להיות המבוגר. אליסון ג'אני, הזכורה לטוב כסי.ג'יי מהסדרה "הבית הלבן", גונבת סצנות בלי חשבון כשכנה בטי - היא מצחיקה, שנונה, קוצנית, אמיתית, מכמירה לרגע וקורעת לשניים.

שורה תחתונה: סרט משעשע, מהנה ונוגע ללב, שמוכיח שיש גם בידור טוב נטול טיפשות.

"העולם על פי דנקן", דרמה קומית אמריקנית. תסריט ובימוי: נאט פקסון, ג'ים ראש; צילום: ג'ון ביילי; עריכה: טטיאנה ס. ריגל; מוזיקה מקורית: רוב סימונסן; מפיקים: קווין ג'יי וולש, טום רייס. משתתפים: ליאם ג'יימס, סטיב קארל, טוני קולט, סם רוקוול, אליסון ג'אני, אנה-סופיה רוב, מאיה רודולף, אמנדה פיט ואחרים. אורך הסרט: 103 דקות

עוד על קולנוע:

אחותי, זה הכי?

פנסיה קטלנית 2

להיות באח הגדול

שיר לאהבה