האלמנה תוכל לתבוע פיצויים - אין התיישנות

בית משפט המחוזי בתל אביב אישר לאחרונה את בקשתה של אלמנת עובד קמ"ג להגיש תביעה בגין מותו מסרטן. השופטת דליה גנות דחתה את טענת ההתיישנות של המדינה, ואף מתחה עליה ביקורת. כמו כן בני משפחת המנוח זכאים לבירור קיום קשר סיבתי בין מחלתו ומותו לתנאי עבודתו בקמ"ג, קבעה השופטת. מדובר בתביעה שהגישה סימי אלקסלסי, אלמנתו של ניסים אלקלסי, עובד הקמ"ג במשך 11 שנים. אלקסלסי נפטר בשנת 1976, ארבע חודשים לאחר שאובחנה מחלת הסרטן. אלקסלסי האלמנה נותרה מטופלת ב-14 יתומים ולאחרונה הגישה תביעת פיצויים נגד המדינה. בהחלטה ציינה השופטת כי עלתה בה תמיהה מדוע חלף זמן רב, עד שהוגשה התביעה ואף זימנה את האלמנה לעדות, אלא שהתברר כי מדובר באישה חולה מאד ובמקומה התייצבה הבת, ברכה דגן, שסיפרה על התמודדות המשפחה עם מותו של האב. דגן סיפרה כי אימה "אישה פשוטה שאינה יודעת קרוא וכתוב", אם ל-14 ילדים, שנותרה לאחר פטירת בעלה עם שמונה ילדים קטנים. לטענת הבת, אמה הייתה טרודה בגידול הילדים ובקשיי היום יום ומאחר ואינה יודעת קרוא וכתוב, לא עקבה אחרי ידיעות בעיתונות בדבר הקשר בין תחלואת עובדי הקמ"ג לתנאי עבודתם.


על האפשרות לתבוע, למדה הבת רק לאחר שפורסם בשנת 2003 הדו"ח הראשוני של "ועדת דולב", ועדת המומחים שבחנה את הקשר הסיבתי בין תחלואת הסרטן בקרב עובדי הקמ"ג לתנאי עבודתם". הבת ציינה כי עיכוב נוסף חל בשל התנהלות הביטוח הלאומי. לטענתה, תחילה לא השיבו לפנייתה ולאחר מכן טענו כי התיק אבד. רק לאחר שצפתה בטלוויזיה בתוכנית שדנה בפרשה, החליטה להגיש תביעה באמצעות עורך דין. השופטת דחתה כאמור את טענת ההתיישנות וכתבה: "העובדה שהאלמנה לא מיהרה לחפש ולמצוא אשמים למות בעלה, היא הנותנת כי אין מדובר בתובעת חמדנית, כי אם בתובעת שהיא אישה פשוטה, קשת יום אשר לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת על קיומו האפשרי של קשר סיבתי בין מחלת בעלה ותנאי עבודתו. לפיכך העובדות המהוות את עילת התביעה, נעלמו מעיניה של האלמנה מסיבות שאינן תלויות בה, ולא היה באפשרותה לברר את הנסיבות שגרמו לטענתה למחלתו ולפטירתו של בעלה". יתרה מכך, השופטת גם מתחה ביקורת על טענה זו שהעלתה המדינה. "ביני לביני אני חשה תחושת אי נוחות על עצם העלאת הטענה בנסיבות העלאתה. המנוח היה עובד הקמ"ג במשך 11 שנים, ודומני כי הן המנוח והן משפחתו זכאים לבירור טענתם בדבר קיומו של קשר סיבתי בין מחלת אב המשפחה ומותו לבין תנאי עבודתו. הייתי מצפה ממדינת ישראל שבנסיבות שנוצרו, לא תסתתר מאחורי טענת התיישנות ותברר את התביעה לגופה ,באופן שאם יוכח קשר סיבתי, כנטען, יפוצו התובעים. ואם תידחה התביעה...לא תחוש משפחת המנוח תרעומת ומרירות ותדע שהצדק נראה ונעשה גם אם לא נטה לטובתם".


טענה נוספת שנדחתה, הייתה של הוועדה לאנרגיה אטומית, לפיה יש לדחות את התביעה מאחר שכבר נפסק במקרים אחרים כי לא היה קשר סיבתי בין התחלואה לעבודה בקמ"ג. "כל מקרה ונסיבותיו הוא", כתבה השופטת, "לא יעלה על הדעת לקבוע כבר עתה כי אין קשר סיבתי בין מחלת המנוח לתנאי עבודתו בקמ"ג, ואין כל ספק שיש לאפשר לאלמנה לנסות ולהוכיח קיום קשר כזה, שאם לא כן תינעלנה בפניה דלתות בית המשפט, תוצאה שאין הדעת סובלת". השופטת הדגישה כי גם אם בסופו של יום תידחה התביעה, משום שהתובעים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי, "אם כזאת יקרה, הרי שהדבר יקרה בתום שמיעת הראיות והמומחים ולא בטרם שמיעתם". (news1)
עוד על זכויות משפטיות בגיל המבוגר


זוגיות בגיל השלישי - ההשלכות המשפטיות



בעיות שפה ותרמיות ביטוחיות



התפטרות בשל מצב בריאתי לקוי



נכה במוסד אינו זכאי לגימלת נכה בביתו



תיקון צוואה כשהמנוח טעה בחישוב חלוקת רכושו



דין אלמנה ידועה בציבור כדין אלמנה שנישאה



קורבנות תאונות והקשר למחלות כרוניות קשות



מותו של קשיש אינו נחשב לאובדן חיים



ידועים בציבור: מבחינת מס זה כמו זוג נשוי



כשבית האבות מנצל מצוקת דיירת קשישה


להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:


פורום יעוץ משפטי כללי