הגירעונות בקרנות הפנסיה: פגיעה בגמלאים

(צילום: Shutterstock)

בעיתון הכלכלי דה מרקר נכתב השבוע כי בדיקה שערך העלתה שקרנות הפנסיה הוותיקות שבות ומציגות גירעונות עתק של מיליארדי שקלים. על פי הדה מרקר, הגירעונות מתקרבים לשיעור של חמישה אחוזים, שעלול לחייב אותן לבצע איזון אקטוארי, שמשמעותו המיידית: פגיעה בעמיתים הקיימים, או במילים אחרות, הפחתת הקצבה החודשית לפנסיונרים של הקרנות.

על פי הפרסומים עשויות זכויות העמיתים בקרן הפנסיה הע"ל להיפגע בכ-15 אחוז, וגם עמיתי קרן הפנסיה עתודות צפויים להיפגע. ייתכן שפעולת האיזון תיפרס על פני זמן רב יותר, וכך "תגולגל" גם לעמיתים שטרם הגיעו לגיל הפרישה, מה שיפחית את הפגיעה במקבלי הגמלה הנוכחיים.

איזון אקטוארי משמעו שקרן הפנסיה מסוגלת לעמוד בהתחייבויות שנטלה על עצמה מתוך משאביה הקיימים. גירעון הוא מצב שבו המשאבים הקיימים כבר לא מאפשרים לקרן לעמוד בכל ההתחייבויות שנטלה על עצמה (ההתחייבויות הללו הן בראש ובראשונה ההבטחה לשלם פנסיה לחוסכים בקרן). פעולת האיזון כוללת מהלך של הפחתת תשלומים לזכאים, עד שהגירעון מתאפס, והקרן יכולה לשוב ולעמוד בהתחייבויותיה המלאות.


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


סיבות רבות יכולות להוביל לגירעון פנסיוני: הערכות אקטואריות שגויות, שאינן מזהות את התארכות חיי החוסכים הן דוגמה מוכרת. וכמובן, ניהול כושל של הכספים בקרן, החשופים לתנודות השוק, עלול להוביל גם הוא לגירעון. 

בעשורים האחרונים שבים וצצים אירועים כגון זה משני הטעמים הללו. במדינות מפותחות רבות, שבהן תוחלת החיים הולכת ומתארכת, נאלצו לבצע במהלך השנים איזונים רבים בקרנות הפנסיה, והיום ברור שהציבור יידרש לחיסכון גדול בהרבה כדי להמשיך ולתמוך בפנסיונרים. הבעיה קשה כבר כעת, כשתוחלת החיים הממוצעת במדינות המפותחות עברה את גיל 80, לאחר שעלתה ביותר מ-15 שנה בחצי המאה האחרונה. עם זאת, הבעיה רק תלך ותגבר, היות שצופים שתוחלת החיים תעלה באופן תלול בעשרות השנים הקרובות.

הפתרונות לסוגיה זו הם העמקת החיסכון והגדלתו מחד, ודחיית גיל הפרישה מאידך. אבל כאמור, יש סוגיות שיש לפתור כאן ועכשיו, ולמרבה הצער הפתרון לכך הוא בהפחתת קצבה לגמלאים בקרנות גירעוניות.

נקודה חשובה נוספת היא ניהול החיסכון. אין כל דרך לנהל חיסכון מלבד בשוק הפתוח. ממשלות נתנו בעבר תשואה מינימלית לחוסכים, אבל הדבר יצר עיוות לא סביר בשוקי ההון ובוטל ברוב המדינות המפותחות. במצב הזה החוסכים חשופים לסיכוני השוק הפתוח (וגם לרווחים ממנו), וכך בשנות קיצון עלולים לסבול מהפסדים קשים כל כך, עד שנדרשים איזונים. קיימת חקיקה המגבילה את התנודתיות של כספי חוסכים אחרי גיל פרישה או המתקרבים אליה, אולם גם זו אינה יכולה למנוע הפסדים לחלוטין.

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
לפורום מימוש ומיצוי זכויות  לחצו