הטעויות שאנחנו שותלים

בוגונוויליה. יפה, אבל פראית וקוצנית. צילומים: Shutterstock 

אחרי שנכנסנו לביתנו, לפני כמעט עשרים שנה, הסתערנו על הגינה השתולה למחצה שהשאירו בעליו הקודמים, בנחישות למלא אותה בירוק. ללא ייעוץ מקצועי או קריאה בספרות הגננית שתלנו ונטענו בחצר הקטנה מכל הבא ליד ובכל מקום אפשרי. את התוצאות אנחנו קוצרים היום, תרתי משמע. להלן כמה לקחים מהטעויות שעשינו בגינה.

בוגונוויליה: מכנים אותה "המג'נונה", ולא בכדי. השיח הדרום אמריקני בעל הפריחה המרהיבה בוורוד, בורדו, כתום או לבן, הוא עמיד וחזק, חסכוני במים וקל לגידול, אך כאן גם הבעיה שלו. אם נותנים לו להתפרע, כמו שאנחנו עשינו, יוצרים מפגע והופכים לעבדיו.

לזכותנו ייאמר, שלא אנחנו שתלנו את שיחי הבוגונוויליה סביב כל הבית, אלא האנשים שבנו אותו. באקט הישרדותי עקרנו את מרביתם עם השנים וחמלנו רק על שלושה, המטפסים אל הגג ויוצרים שם סוכה טבעית, הפורחת בוורוד עז.

אבל שלושת השיחים הללו הפכו לסיוט. הם ענקיים, בעלי ענפים עבים המשתרגים ונאחזים בכל מה שנקרה בדרכם והגרוע מכול - הם מכוסים בקוצים אימתניים שהופכים את מלאכת הגיזום התכופה למלחמה עקובה מדם.

הלקח: השאירו את הבוגונוויליה לגנים ציבוריים או למי שיש לו תקציב לגנן מדי שבוע.

הגינה מתכוננת לחורף

לגמול את הצמחים ממים

לפורום גינון: לחצו