היה שלום, חבר גדול

לאחר ששהה באשפוז בבית החולים שיבא תל השומר כשבועיים בעקבות אירוע מוחי, שמעון פרס, אחד הישראלים הגדולים בהיסטוריה הקצרה של מדינתנו, הלך היום (רביעי) לעולמו. פרס, ראש ממשלה ונשיא, זוכה פרס נובל לשלום, הצליח בערוב ימיו לדאות על גלי הקונצנזוס, ולהשכיח את הוויכוחים והקרבות בין ימין לשמאל. היום, כשהוא בן 93 ושבע קרבות והצלחות, הלך פרס לעולמו בבית החולים שיבא, בבוקר ה-28 בספטמבר, 2016.

ב-93 שנותיו היה פרס משל למדינת ישראל. הוא ליווה אותה עוד בטרם לידתה, ראה אותה ברגעים היפים והקשים, עיצב את דמותה המדינית, החברתית והביטחונית. בחרנו את התחנות הבולטות בשנים האלו. 

תחנה ראשונה: שמעון פרסקי

שמעון פרסקי נולד ב-1923 בעיירה וישנבה בפולין, לאב סוחר עצים אמיד ולאמא ספרנית ומורה.

פרס בן 13, לפני העלייה לישראל. 1936. צילום באדיבות לע"מ

תחנה שנייה: תל אביב

בתחילת שנות ה-30 עולה אביו של פרס לישראל. ארבע שנים אחריו, ב-1934, מצטרפים אליו רעייתו ושני ילדיהם, שמעון וגרשון. המשפחה מתיישבת בתל אביב. פרס לומד בבית הספר היסודי בלפור, ובגיל 14 מתחיל ללמוד בפנימייה בבית הספר החקלאי בן שמן.

תחנה שלישית: סוניה

שמעון וסוניה במחנה קיץ של הנוער העובד בזכרון יעקב, 1939. צילום באדיבות לע"מ

בשנת 1945 נישא פרס לסוניה גלמן, בתו של אחד המורים בבן שמן, חיילת משוחררת מהצבא הבריטי. סוניה, ילידת 1923, שירתה בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. הזוגיות המסובכת של השניים נמשכה עד יום מותה, ב-20 בינואר 2011. סוניה נקברה בבית העלמין של בן שמן, ולא בחלקת גדולי האומה, במקום שיועד לה לצד בעלה. לסוניה ולשמעון שלושה ילדים. צביה ולדן, הבכורה, היא בלשנית. אחריה נולד יהונתן פרס, וטרינר, ונחמיה (חמי) פרס, איש הון סיכון.

תחנה רביעית: ההגנה

פרס התגייס להגנה כמנהלן. הוא עסק בתחומי כוח האדם והרכש. עם הקמת המדינה וייסוד צה"ל, הוחלט שמלאכתו של פרס תמשיך במסגרת משרד הביטחון. כך קרה שפרס מעולם לא התגייס לצה"ל – אך שירת כשר ביטחון. בין היתר אחראי פרס להקמת התעשייה האווירית. בתקופה זו למד בניו יורק, וכשחזר לישראל מונה לתפקיד ממלא מקום מנכ"ל משרד הביטחון.

תחנה חמישית: כבוד המנכ"ל

שמעון פרס, 1957. צילום: משה פרידן, מתוך אוסף התצלומים הלאומי

כשהוא בן 30 בלבד מונה פרס לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, בעקבות התפטרותו של דוד בן גוריון. פרס ניצל את כהונתו לחזק את הקשרים הביטחוניים עם צרפת, כולל רכישת ציוד צבאי. מערכת יחסים זו איפשרה את הקמת הכור הגרעיני בדימונה.

תחנה שישית: סגן השר

ב-1959 נבחר פרס לראשונה כחבר כנסת מטעם מפא"י, במקום ה-24. הוא מונה לתפקיד סגן שר הביטחון, כחלק מחבורת הצעירים שהלכה אחרי בן גוריון. בנוסף לפרס השתייכו לחבורה משה דיין, אבא אבן וטדי קולק. עם התפטרותו של בן גוריון ב-1963 נותר פרס ללא "גב" פוליטי. ב-1965 פרש פרס מתפקידו. על בן גוריון אמר שנים מאוחר יותר, "גדול היהודים שידעתי": "לא ידעתי מדוע בן גוריון בחר בי, אבל ידעתי מה הוא מצפה ממני. להעיז ולא להתחרט. לא להיכנע לקושי. לא להיבהל מחזון. לא לפחד מהמחר. לא לעשות שקר בנפשי, או בנפש זולתי".

תחנה שביעית: רבין

 שמעון פרס (מימין) כשר ביטחון בממשלת רבין (במרכז). משמאל: תת אלוף דוד הגואל. מתבוננים בהריסות בית הכנסת אברהם אבינו בחברון, 1976. צילום: סער יעקב, לע"מ

היחסים בין פרס לרבין היו תמיד מתוחים. שני מתחרים שונים ודומים כל כך על הנהגת מדינת ישראל. לקראת הבחירות לממשלה ה-16, אחרי התפטרות גולדה מאיר, התקיימו בחירות בין חברי מרכז מפלגת העבודה. פרס הפסיד לרבין – הפסד ראשון ומריר בשורה של הפסדים. רבין מינה את פרס לתפקיד שר הביטחון שלו. חילוקי הדעות הפוליטיים בין השניים הפכו במהירות ליריבות אישית, שליוותה את הפוליטיקה הישראלית עד יום מותו של רבין, ב-4 בנובמבר 1995.

תחנה שמינית: המהפך

ב-1977 נחשפה פרשת הדולרים של בני הזוג רבין. רבין פרש מראשות מפלגת העבודה, ופרס נבחר במקומו. אך את הבחירות לכנסת לא הצליח לנצח, ולראשונה מאז הקמת המדינה הודח המערך מהנהגת המדינה.

תחנה תשיעית: רבותי האינפלציה דוהרת

מערכת הבחירות הראשונה אחרי המהפך התאפיינה בשיח כלכלי דווקא, לאור האינפלציה הגבוהה. פרס, שהצליח לדחוק את רגליו של רבין והיה מועמד המערך לראשות הממשלה, הודיע מוקדם מדי על נצחונו. במהלך הסקרים החל פרס לחגוג, אך עם ספירת הקולות התגלה שהליכוד השיג 48 מנדטים – לעומת 47 של המערך.

תחנה עשירית: אדוני ראש הממשלה

ראש הממשלה יצחק שמיר ושר החוץ שמעון פרס בחגיגות המימונה בגן סאקר, ירושלים, 1988. צילום: נתי הרניק

פרס כבר כיהן בפועל כראש ממשלה, בעקבות פרשת הדולרים ופרישתו של רבין, אך רק בעקבות הסכם הרוטציה של 1984 כיהן בתפקיד אחרי שנבחר אליו. איש לא האמין שהוא יסכים לפנות את מקומו ליצחק שמיר, כפי שנקבע בהסכם ממשלת האחדות, אך פרס זז הצידה כשהגיע תורו, והפך לשר החוץ – אחד התפקידים החשובים בקריירה הפוליטית שלו.

תחנה אחת עשרה: שיר לשלום

שר החוץ שמעון פרס, יו"ר אש"ף יאסר עראפת וראש הממשלה יצחק רבין. זוכי פרס נובל לשלום באוסלו לשנת 1994. צילום: סער יעקב, לע"מ

במסגרת ממשלת רבין השנייה עסק פרס בעיצוב הסכם השלום על ירדן ועל הסכמי אוסלו. בתקופה זו פרסם פרס את "המזרח התיכון החדש", הספר שבו הוא משרטט פנטזיה על שלום שמקורו באינטרסים כלכליים. על מאמציו אלה זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1994, ביחד עם יצחק רבין ויאסר ערפאת.

תחנה שתיים עשרה: רצח רבין

הארבעה בנובמבר 1995 הוא יום שצריך להיות חקוק כפצע מדמם בלב ההיסטוריה הישראלית העקובה מדם. שמעון פרס עמד לצד רבין באותה עצרת שלום בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. אחרי ההודעה על מותו המצמרר של ראש הממשלה, נבחר פרס לתפקיד ראש הממשלה בפועל. פרס לא בזבז זמן, ועוד באותו החודש נסוגה ישראל מערים פלסטיניות ביהודה ובשומרון, בהתאם להסכמי אוסלו. זה היה הימור פוליטי שגוי: במערכת הבחירות שהתקיימה שנה לאחר הרצח נבחר בנימין נתניהו, מועמד הליכוד, על פני המועמד המתבקש פרס. גם הפעם מיהר פרס לחגוג בזמן המדגמים, ויממה לאחר מכן, עם סיום ספירת קולות החיילים, התברר כי הפסיד.

תחנה שלוש עשרה: מרכז פרס לשלום

 מרכז פרס לשלום, יפו. עמותה ללא מטרות רווח לקידום השלום במזרח התיכון. צילום: Shutterstock

פרס פינה את הזירה הפוליטית לאחרים. הוא נותר יו"ר מפלגת העבודה ויו"ר האופוזיציה, אך לא התמודד בבחירות הבאות על ראשות המפלגה. בזמן זה עמל על הקמת מרכז פרס לשלום, עמותה ששואפת לקדם שלום בר קיימא במזרח התיכון. המרכז פעיל בתחומי טכנולוגיה, עסקים, חקלאות, רפואה, חינוך, ספורט ועוד, בקרב יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים. בשנים אלו כיהן פרס בתפקידים נוספים בממשלה, בתור השר לפיתוח אזורי, שר החוץ, השר לפיתוח הנגב והגליל והמשנה לראש הממשלה.

תחנה ארבע עשרה: כבוד הנשיא

 כנשיא המדינה, שמעון פרס, 2009. החזיר את הכבוד למוסד הנשיאות. צילום: מארק ניימן, לע"מ

אחרי שערוריית משה קצב, מוסד הנשיאות הישראלי נזקק לשיקום מיידי. פרס התגייס למשימה והודיע כי יתמודד על התפקיד. מפלגת קדימה, בראשות אהוד אולמרט, הודיעה על תמיכתה, ופרס הפך למועמד היחיד במערכת הבחירות. ביולי 2007 הושבע שמעון פרס לתפקיד נשיא מדינת ישראל. "תרשו לי להישאר אופטימי", אמר בנאום השבעתו. "ותרשו לי להיות חוֹלֵם בעמו. ותרשו לי להציג את הצד הטוב שבמדינתנו. וגם אם לעיתים הַאַוִוירָה סְתָּווית, וגם אם היומיום נראה לפתע אַפרוּרִי - הנשיא שבחרתם לעולם לא יתעייף לְעודֵד, לְעוֹרֵר ולהזכיר – כי האביב הַרי מַמְתִין לנו בַפֶתח. האביב בוא יבוא!".

תחנה חמש עשרה: הפנסיה

שמעון פרס וביל קלינטון בחגיגות יום ההולדת 90 של פרס, 2013. צילום: מארק ניימן, לע"מ

אחרי שבע שנים בתפקידו כנשיא מדינת ישראל, שנים שבהן שיקם את מוסד הנשיאות ושיפר את מעמדה ותדמיתה של ישראל בתפוצות, סיים פרס את כהונתו. הוא הקדיש את זמנו לפילנתרופיה ולעשייה למען השלום. פרס ייזכר בתור מי שהביא לחגיגות יום ההולדת שלו, כשחגג תשעים קיצים, את ביל קלינטון, שרון סטון וברברה סטרייסנד. ב-13 בספטמבר 2016 לקה פרס בשבץ מוחי. הוא הובהל למרכז הרפואי שיבא, שם הידרדר מצבו עד שהלך לעולמו, והוא בן 93.

יהי זכרו ברוך. 

[#noBanner]  

בנימין בן אליעזר: יזכר כלוחם אמיץ, איש חם ואוהב אדם

נפרדים מיצחק נבון: איש העם ומורם מעם

מתגעגעים וכואבים? בואו לדבר על זה בפרלמנט של מוטק'ה