המרדף אחר תרופת הפלא

הסופרת האמריקנית אן פאצ'ט אמנם תורגמה כבר לעברית ("בל קנטו", ספרה שזכה בפרס אורנג' ופרס פן-פוקנר ב-2002), אבל לא ממש נהפכה לשם שגור אצלנו, למרות שכתיבתה נגישה וקריאה מאוד. גם "בל קנטו" (ספרה המצליח מכול) וגם ספרה החדש בעברית "נהר הפלאות" משתייכים לז'אנר רומן-המתח, ז'אנר ידידותי לקורא וקל לעיכול בהגדרה שפאצ'ט שולטת היטב בכלליו, ועל כן אולי הספר החדש, שמתרחש בלב תעשיית התרופות ובג'ונגל של ברזיל, יהפוך אותה לעוד חביבה של חובבי הז'אנר במקומותינו.

מרינה סינג היא רופאה העובדת שנים במעבדת מחקר פרמקולוגי בחברת תרופות ענקית במינסוטה. היא רווקה בת 42 שחולקת מעבדה כבר שש שנים עם עמית-ידיד בשם ד"ר אנדרס אקמן, נשוי ואב לשלושה בנים, ומנהלת רומן חשאי עם מר פוקס, מנהל בכיר בחברה.

אי שם באמזונס, במיקום סודי ולא ידוע למנהלי החברה, עוסקת ד"ר אניק סוונסון, רופאה וחוקרת נודעת ורבת מוניטין, בפיתוח תרופת פלא חדשה לפריון, שאמורה להכניס לחברה מיליונים, אם לא מיליארדים, של דולרים. כיוון שד"ר סוונסון ניתקה כל קשר עם מנהלני החברה ואיש אינו יודע היכן בדיוק היא נמצאת ובאיזה שלב נמצא מחקרה - ובינתיים הכסף זורם - נשלח ד"ר אקמן, עמיתה של מרינה, לברזיל, לברר מה באמת קורה במעבה הג'ונגל.

אלא שבמקום שד"ר אקמן יחזור עם המידע, מגיע מכתב לאקוני שבו מודיעה ד"ר סוונסון על מותו של אקמן ממחלה מסתורית כלשהי ועל קבורתו אי שם בג'ונגל. בחברת התרופות מחליטים לשלוח עוד שליח אחד בעקבות ד"ר סוונסון המסתורית כדי לברר מה בדיוק קרה לאקמן ומה באמת קורה עם המחקר. למשימה נבחרת מרינה, שברזיל וג'ונגלים, שבטים ומסתורין הם ההפך הגמור ממנה - החוקרת נעימת המזג, נטולת המרפקים, האישה הממושמעת, שמאמינה בהיגיון ובמדע ועושה תמיד את מה שמצופה ממנה, שמעדיפה את מינסוטה הקרה על פני כל מקום אחר בעולם (למרות שאביה היה הודי), וכל חייה מתרחקת ממחלוקות ומשערוריות.

היא יוצאת למסע שראשיתו במנאוס והמשכו אי שם במעבה הג'ונגל, בתחנת המחקר שמנהלת ד"ר סוונסון ביד רמה בקרב שבט הלקאשי. המפגש עם החוקרת האקסצנטרית, שהייתה מורתה הנערצת בבית הספר לרפואה, מעלה במרינה זיכרונות קבורים היטב על השלב ההוא בחייה ועל מה שהיא מכנה "תאונה" שבה הייתה קשורה ד"ר סוונסון ואשר בעטיה עזבה את תחום הגינקולוגיה והרפואה הקלינית ועברה למחקר פרמקולוגי. המפגש גם מעמת אותה עם בחירות קשות וסתירות בין מה שהיא מגלה שם לבין העולם שבו חייתה עד כה, בין מה שנשלחה לעשות ומה שביקשה לברר לבין מה שמתגלה לה ונודע לה.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

ברובד אחד מעלה פאצ'ט סוגיות של אתיקה רפואית ומדעית בהקשר של תעשיית התרופות - האם אפשר לאלץ חברות לפתח תרופות שאינן רווחיות להן אבל יצילו אוכלוסיות שלמות, בעיקר בעולם השלישי? למה מחקר התרופות שבוי בעצם בידי החברות, שהן באופן טבעי בעלות אינטרסים כלכליים? מה עושים כשהאינטרס הכלכלי של חברת תרופות נוגד בעצם את טובת החברה; של התנגשות אינטרסים ותרבויות - שימור הסביבה מול כריית משאבי טבע, שימור תרבויות עתיקות לעומת חשיפתן לתרבות המערב וכן הלאה; של מערב מול מזרח, וקדמה טכנולוגית לעומת מהלכים טבעיים. ברובד האחר היא מוליכה את הגיבורה במסע גילוי אישי, מעמתת אותה עם עצמה, עם עברה, עם משפחתה, עם שאיפותיה ועם הגברים בחייה. וגם כאן - מרינה, שבפתח הספר משוכנעת שהיא מאוהבת במובן המקובל של המונח במר פוקס, מגלה בעצמה בהמשך עוד סוגים של אהבות וכמיהה לאהבות.

זהו ספר קריא מאוד וקולח ופאצ'ט, כדרכה, מוצאת את הדרך לנתב את גיבוריה הטובים למחוזות טובים להם (גם בתוך הרע), למרות מהמורות בדרך. היא מצליחה יפה להעביר את המועקות הפיזיות של הג'ונגל מנקודת ראותה של אישה מערבית מאוד, וקצת פחות מצליחה בשרטוט חלק מדמויות המשנה (למשל מר פוקס האנמי, או קארן, אשתו של אנדרס אקמן, שהיא פלקט בנושא דונה אידיאלה), והן נותרות שטוחות ולא ממש מעניינות או מנומקות. אבל בסך הכול מדובר בקריאה מהנה וקלה, בספר שיתאים מאוד לחופשת האביב המתקרבת.

שורה תחתונה: רומן מתח קולח וקריא, שנע בין מינסוטה הקפואה לג'ונגל הברזילאי המהביל.

"נהר הפלאות", מאת אן פאצ'ט. תרגום מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי. 335 עמודים. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן

עוד על ספרים:

 הצד האפל של אטלנטיק סיטי

בעלה הטריף אותה