ונעבור לפרסומות: מקבץ הזכורות מכל הזמנים

כולנו מכירים את המשפט "פעם זה לא היה ככה". אומרים אותו על הכל - על האוכל שאנחנו אוכלים, המים שאנחנו שותים, הפוליטיקה שאנחנו חיים, וכן, גם על הפרסומות שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. בשנים האחרונות הגיעו להצלתנו הממירים המקליטים, שמאפשרים לנו לדלג בקלילות על פרסומות מעיקות או על כולן, ובכל זאת.

פעם זה לא היה ככה. לא היה ניסיון להתחכם עם סרטונים יקרים עד אימה, ופרסומאים לא נסעו בכל העולם לחפש לוקיישנים לפרסומות, כי מה רע בארץ. היום אנחנו אוהבים לשנוא פרסומות כי הן בסך הכל מפריעות לנו לצפות בתכנית האהובה עלינו, אבל האמת היא שפרסומות יותר מהכל משקפות זמן ותרבות. ואלה תולדות, על קצה המזלג:

שנות ה- 30-50: דור הפרינט שותה קווינס

 כמעט לא זוכרים את המשקה, אבל הפרסומת הפכה לקאלט. מתוך: אתר נוסטלגייה אונליין

זהו כמובן עידן הפרינט - העיתון הוא המלך. הפרסום נאיבי, ישיר, ואי אפשר לטעות מה מנסים למכור בו. בשנות ה-30 הציור תפס מקום מרכזי בפרסום, כשבהדרגה נכנסו גם צילום שחור-לבן, השימוש בדמות האנושית כסמל מסחרי, וכמובן - חשוב מאד שיהיה חרוז. מסיבה זו, הפרסומות שהופיעו בעיתונים של שנות השלושים היו פרי עטם של סופרים ומשוררים כמו נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי ולאה גולדברג, שהועסקו בתפקיד קופירייטרים (רעיונאים).

 עוזרת בית בבקבוק? היום זה בחיים לא היה עובר. פרסומת למשחת הניקוי אמה, מתוך: אתר נוסטלגיה אונליין

זאת היתה תקופת הזוהר של השוביניזם: הנשים בפרסומות הוצבו בעיקר במטבח או בניקיונות. הן היו חלשות ותפקידן היה לרצות את הגבר החזק והעובד. דוגמאות? בשפע: הדמות עם המטפחת של תלמה, כי אם תלמה במטבח - הכל פשוט ומשובח, דמות הגברת של אמה עם הסלוגן הנורא "עוזרת בית בבקבוק", שמאוחר יותר הפך ל"כל אישה בוחרת אָמה – כל אישה יודעת למה", והפרסומת לטלוויזיה אלקטרה: "הגבר שלך ישב יותר בבית עם טלוויזיה אלקטרה".

 אין אזהרה על פרסומות למכירת סיגריות. פרסומת לסיגריות אסקוט, מתוך: אתר נוסטלגיה אונליין

כמובן, אי אפשר שלא להזכיר את "הפסקה עשה - קריסטל שתה", או את "דור הג'ינס שותה קווינס". זוהי התקופה שבה הסיגריות לא נמכרו תחת אזהרה, וקולה כבר אז היה "טעם החיים".

שנות ה- 60-70: פריחת הג'ינגלים ו"יומני כרמל" בקולנוע

אריק איינשטיין ז"ל בשנות ה-60 בפרסומת לאמקור. נוסטלגיה במיטבה. מתוך יו טיוב

בסוף שנות החמישים מעצבים ישראלים התחילו ללמוד דבר או שנים מהאחים בחו"ל, הנימה ההומוריסטית חלחלה, ועמה סלוגנים כמו: "העם החליט קפה עלית". הגל הקל של "קול ישראל" הביא איתו את פריחת הג'ינגלים, עם הקפדה על עברית צחה. עם הזמן קטעי הקריינות לוו במוזיקה: מתי כספי שר לנו את "באולמי ארגמן בחולון כל שמחה ששון", שלום חנוך שר את "אל תיקח צ'אנס קח אליאנס", וגדי יגיל שכנע אותנו לאכול "ביצים ביצים ביצים", בעידן הטרום סלמונלה.

זאת היתה התקופה שבה לפני כל סרט בקולנוע הקרינו את "יומני כרמל" – יומני חדשות בשחור-לבן, סרטונים חלוציים כמו "הסבר פניך לתייר", וגם פרסומות אחרות, קצת פחות חלוציות, עם שחקנים צעירים בתחילת דרכם. כמו אריק איינשטיין הצעיר, עם: "הזהו בית החלומות שהבטחת לאשתך? כל דירה תהפוך לבית חלומות עם מוצרי אמקור".

שנות ה- 80: הפרסומאים מגלים שסקס מוכר

 סקס מוכר? החתיכה הכי טובה בעיר, פרסומת לנקה 7, מתוך אתר נוסטלגיה אונליין

העיתונות חוגגת את עידן הצבע והכרומו, אבל הרוח הנאיבית הופכת בעיקר לרוח סקסיסטית. בשנות השישים, למשל, הפרסומת לסבון נקה 7 האלמותי הצטיידה בסלוגן "הוא לבן, הוא ורוד, הוא ירוק". בשנות השמונים התחלפה התמימות - בחורה במעיל גשם שקוף רצה רטובה ברחוב עם הסלוגן "החתיכה הכי טובה בעיר". הפרסומת הורדה אחרי כמה חודשים, למרבה המזל.

 צריך שניים למנגו, בימים שדידי הררי הגה פרסומות. מתוך יו טיוב

זאת גם התקופה שהערוץ הראשון שידר תשדירי שירות כי אסור היה לשדר פרסומות. כך גברת מרים ואדון צ'יבוטרו קראו לנו לחסוך בחשמל. מועצת הפירות - לא מעט בכיכובו של "אלברט פירות" (הלוא הוא חיים בנאי) - עודדה אותנו לאכול עגבניות, תפוחים ועוד ("צריך שניים למנגו", שהגה לא אחר מדידי הררי).

"אשכוליות או לא להיות". יש לכם את זה ביותר בוטה? מתוך יו טיוב

וגם אשכוליות ניסו לעודד אותנו לאכול, בפרסומת שאולי תיזכר לעד כסקסיסטית ביותר בתולדות עולם הפרסום, עם דוגמניות שרצו וקפצצו להן תחת הסלוגן "אשכוליות או לא להיות", כשהמצלמה התמקדה – איך לא – בחזה שלהן. והיתה גם הפרסומת למשקה "זיפ", עם השריקה המוכרת שקראה לנו לקחת אבקה צהובה מקופסא ולהפוך אותה ללימונדה.

שנות ה-90: ערוץ 2 המסחרי פורץ, ואיתו עידן הפרסומות

מה היא החביאה מתחת למעיל? פרסומת לקסטרו, מתוך יו טיוב

בשנות ה-90, עם תחילת השידורים בערוץ 2 המסחרי, התחילה גם פריחת הפרסומות, ופתאום לדלג על הפרסומות בקולנוע נראה כמו הדבר ההגיוני לעשות. יריית הפתיחה היתה של אופנת קסטרו, עם הפרסומת הראשונה ששודרה בערוץ 2 המסחרי, בכיכובם של יעל אבקסיס, ליאור מילר הצעיר ומעיל אחד, ששיגע את כולם בשאלה מה יש מתחתיו.

מזהים את בר רפאלי הילדה? הקרב על המילקי, מתוך יו טיוב

פרסומת זכורה נוספת (בעיקר מהקולנוע) היא "הקרב על המילקי", שבה שתי נשים (אחת מהן חלי גולדנברג) רדפו בסופרמרקט אחרי המעדן. בפרסומת כיכבה גם אחת, בר רפאלי, בת 3.

[#middleBanner] 

ממשיכים להיזכר: התכניות האהובות ביותר מימי הערוץ הראשון

בואו להיזכר במשחקים שאהבנו משנות השישים

היה פה מתוק: ממתקים משנות השישים

רוק סטארס: הכוכבים של שנות השישים

הצטרפו לקהילת פנאי ותרבות של מוטק'ה