זיכרון בחיי יומיום - האם ניתן לשפרו?

הזיכרון, כמו יכולות אחרות שלנו, גופניות למשל, עובר שינויים עם הגיל. לפי ממצאי מחקרים תהליכי הזכירה השונים, כמו רכישת מידע ושליפתו, הם איטיים יותר עם השנים, אנו פחות מרוכזים בזמן קליטת מידע, מוסחים בקלות, מתקשים לחלק את הקשב בין מספר פעולות ומשקיעים פחות מאמץ בעיבוד המידע הנקלט. זו הסיבה שבגיל מבוגר עולה שכיחות התלונות על קשיים בהיזכרות, כמו מה אכלנו אתמול לארוחת הערב או מה נאמר בחדשות. אנו עשויים לתהות היכן הנחנו חפצים שונים ולחפש אחריהם, וגם מרגישים לעיתים קרובות כי המלה "נמצאת על קצה הלשון" וקשה לנו להיזכר בה.
אין קסמים ואין תרופות - מהן שיטות לשיפור הזיכרון?
אנו מחפשים קיצורי דרך לפתרונם של קשיים ובעיות. מבקשים את מעיין הקסמים שלאחר שנלגום ממימיו הצלולים נהיה צעירים בעשרים שנה לפחות ואת תרופת הפלא שבעקבותיה נזכור הכל בלי קושי. אך קסמים ופלאים נמצאים רק בסיפורי הילדים ובאגדות. במציאות של החיים אם ברצוננו לשמור על הזיכרון ולשפרו, עלינו להתאמץ לשם כך. איך עושים זאת? מהו הסוד? כל מסע בדרך לשיפור עצמי מתחיל בחשיבה חיובית. אנשים המאמינים ביכולת שלהם לשפר את עצמם - גם יצליחו לעשות כן. מסתבר לפי ממצאי מחקרים, שיש לנו רזרבות של יכולת בתחומים שונים. כלומר, בכל גיל ניתן לתפקד ברמה גבוהה יותר מכפי שאנו מתפקדים. כמובן, בתנאי שנהיה מוכנים להשקיע מאמץ ונצטייד בכלים המתאימים.
הטעות של מרק טווין: מספר הצעות לקליטה יעילה של מידע ולזכירתו
מרק טווין באחת מאימרותיו השנונות טען כי מזג אוויר וזיכרון דומים זה לזה - אנו מדברים עליהם כל הזמן, אבל לא עושים כל ניסיון לשפר אותם. האם צדק מרק טווין? נראה שלא, עונים חוקרים בני זמננו, ומציעים לנו מספר דרכים לשיפור קליטת המידע וזכירתו: * [u]קליטה רב-חושית[/u]: שילוב של מספר חושים בתהליך קליטת המידע מבטיח קליטה עמוקה יותר ובניית רמזי שליפה רבים יותר. גם לראות, גם לחזור בקול רם, גם למשש וגם לנוע בזמן קליטת מידע חדש. * [u]חזרות מרווחות[/u]: לחזרות על המידע תפקיד מרכזי בשמירת המידע בזיכרון. כל חזרה היא יעילה בפני עצמה, אך חזרות מרווחות, עם הפסקות, יעילות הרבה יותר. ללמידת מידע חדש רצוי, אם כן, להקדיש מספר יחידות זמן מפוזרות. במקום להקדיש שלוש שעות רצופות לחזרות על המילים החדשות שלמדנו בקורס לספרדית, רצוי לחזור עליהן במשך שעה אחת כל יום לאורך שלושה ימים. * [u]אירגון המידע[/u]: המוח האנושי מעדיף כניסת מידע מאורגן. כל אירגון של מידע היזום על ידינו מביא לעיבוד עמוק יותר של המידע ומקדם אותו בדרך לאיחסון במאגרי הזיכרון. אירגון מידע פירושו יצירת תבנית בעלת משמעות, כאשר כל אחד בונה לעצמו את תבניות האירגון המועדפות על ידו. חלוקת רשימת קניות או סידורים לקבוצות של תכנים הינה דוגמא לאירגון של פעולה יומיומית פשוטה יחסית. * [u]קישורים למידע קודם[/u]: חוקרי הזיכרון משערים כי המידע מאוחסן במאגרי הזיכרון ברשתות אסוציאטיביות. לפיכך כל למידת מידע חדש שתשלב בניית אסוציאציה, או התייחסות למידע ידוע קודם, תהיה יעילה יותר מלמידת מידע שיוצג בצורה בדידה ולא מקושרת. הדוגמא הקלאסית היא הקלות היחסית בה אנו מסוגלים לקלוט ולזכור שמות ומושגים חדשים כאשר באופן מיידי נוצרת לגביהם אסוציאציה כלשהי. נזכור את השם נמוזינה (אלת הזיכרון במיתולוגיה היוונית) אם נחבר אותה ללימוזינה או לתפוזינה. * [u]פיתוח עזרים חיצוניים[/u]: עזרים שונים לזכירה משמשים כתזכורת וכמאגר זיכרון חיצוני. אלה הם כל משטחי הרישום למיניהם, יומנים רגילים ויומנים אלקטרוניים, לוחות קיר, מדבקות צהובות, מרקרים וטיימרים. קיימים שעונים המזמרים מנגינת תזכורת ביום ההולדת של האשה או הבעל וקופסאות תרופות המצלצלות בשעה בה עלינו ליטול את התרופה. ומכולם, מכשיר העזר הידידותי והנוח העומד לרשותנו הינו המחשב. עזרים אלה חוסכים אנרגיה יקרה ומעמידים לרשותנו את המידע בצורה נגישה ומיידית.
השתמש בו, או שתאבד אותו: סגנון חיים וזיכרון
חוקרי זיכרון בני-זמננו סבורים כי הזיכרון מושפע מכל מה שמתרחש בסביבה של האדם ומסגנון החיים שלו. אנשים שבמשך חייהם המשיכו ללמוד ולהתעניין בדברים חדשים וחיו בסביבות שדרשו מאמץ ופעילות מחשבתית - שמרו על יכולת זיכרונם גם בגיל מתקדם. הכלל הידוע לגבי שמירה על פעילות גופנית - "השתמש בו, או שתאבד אותו" - מתאים גם לראש, ככל שנפעיל ונאתגר את מוחנו, כן נשמור עליו.