חדשות בריאות הלב (1)

לחם לבן - גורם סיכון להתקפי לב ולמוות?
רופאים יודעים כבר שנים רבות כי כמות רבה מדי של מזונות עתירי פחמימות, כמו לחם לבן וקורנפלקס, עלולים להזיק לבריאות הלב. כעת מראה מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב כיצד מזונות עשירים בפחמימות מעלים את הסיכון לבעיות לב, מדווח news1. החוקרים, בראשות ד"ר מיכאל שכטר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומכון הלב של המרכז הרפואי שיבא, בשיתוף פעולה עם המוסד לאנדוקרינולוגיה, התבוננו לתוך עורקים של סטודנטים שאכלו מגוון מזונות והצליחו לתאר בדיוק רב מה קורה בתוך הגוף כשאנו בוחרים לאכול את המזונות שאינם תורמים לבריאות הלב. הם גילו כי מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה מרחיבים את עורקי הזרוע למשך כמה שעות. גמישות העורקים בכל מקום בגוף יכולה להיות מדד לבריאות הלב. אך כאשר לאורך זמן גמישות העורקים נפגעת, התרחבות פתאומית של דופנות העורקים עלולה לגרום למספר השפעות בריאותיות שליליות, כולל לירידה נוספת ברמת הגמישות, שעלולה לגרום למחלת לב או לדום לב. בעזרת שיטה מחקרית שפותחה על-ידי המעבדה בישראל הצליח ד"ר שכטר לגלות מה מתרחש בתוך העורקים לפני, במהלך ולאחר אכילה של מזונות עתירי פחמימות, דבר שנעשה, לדבריו, בפעם הראשונה בהיסטוריה הרפואית. התוצאות פורסמו בעיתון של הקולג' האמריקני לקרדיולוגיה. "קשה מאד לנבא מחלת לב", אומר ד"ר שכטר, "אך רופאים יודעים כי מזונות בעלי ערך גליקמי גבוה מעלים במהירות את רמות הסוכר בדם, ולאלו שזוללים מזונות כאלה יש סיכוי גבוה יותר למוות פתאומי מהתקף לב. המחקר שביצענו מעביר קו בין הנקודות ומראה את הקשר בין התזונה למה שמתרחש בזמן אמת בעורקים". בעזרת 56 מתנדבים התבוננו החוקרים בארבע קבוצות. קבוצה אחת אכלה קורנפלקס עם חלב, השנייה תערובת עם סוכר נקי, השלישית ברנפלקס (פתיתי סובין), והקבוצה האחרונה קיבלה פלצבו (מים). התוצאות היו דרמטיות. לפני שכל אחד מהמשתתפים אכל, תפקוד העורקים היה דומה ביסודו. לאחר האכילה, מלבד בקבוצת הפלצבו, אצל כולם נראתה ירידה בתפקוד. השפעות עצומות המצביעות על לחץ בעורקים נראו בקרב המשתתפים בקבוצות עם האינדקס הגליקמי הגבוה: הקורנפלקס והסוכר. "ידוע שמזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה מזיקים ללב. כעת גילינו את המנגנון שמראה זאת", אמר ד"ר שכטר. "מזונות כמו קורנפלקס, לחם לבן, צ'יפס ומשקאות ממותקים, כולם גורמים ללחץ מוגזם על העורקים. בפעם הראשונה הצלחנו להסביר עד כמה פחמימות עם ערך גליקמי גבוה יכולות להשפיע על התפתחות מחלת לב". במהלך צריכת מזונות עשירים בסוכר נראתה ירידה פתאומית וזמנית בתפקוד שכבת האנדותל (תאי ציפוי) של העורקים. בריאות האנדותל יכולה להיות המקור כמעט לכל הפרעה ומחלה בגוף. זהו "המסוכן שבגורמי הסיכון", אומר ד"ר שכטר, שמציע טיפול שיכול להראות לחולים - בזמן אמת - אם הם בסיכון גבוה להתקפי לב. המסר שד"ר שכטר רוצה להעביר הוא להקפיד על מזונות כמו שיבולת שועל, פירות וירקות, קטניות ואגוזים, שהם מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך. התעמלות על בסיס יומי למשך 30 דקות לפחות היא צעד נבון נוסף לבריאות הלב.
עכשיו זה מדעי: לב שבור עלול לגרום להתקף לב
שנים אומרים לנו שעצב גורם לשברון לב, עכשיו יש לקלישאה הזו גם גיבוי רפואי: דיווחים מהשנים האחרונות תיארו מספר חולים שלקו בהתקף לב בעקבות עצב. על פי אחת ההשערות, רמות גבוהות של כימיקלים גורמות לחסימה באספקת הדם ללב. על התופעה מדווח כתב העת "הרפואה" בגליונו החדש, מוסר ynet. לאורך ההיסטוריה תואר הלב כמקור לרגש ולרוחניות. לאחרונה מצטברות עדויות המרמזות על כך שהקשר בין המוח, הרגש והלב אולי חזק מכפי ששוער. בשנת 2004 דווח לראשונה בישראל על חולה שלקתה בתסמונת הלב השבור, הקרויה תסמונת טאקו-טסובו.


במאמר מתארים מומחי המחלקה לרפואה פנימית ב' בבית החולים מאיר בכפר סבא אישה בת 64 שהתקבלה לאשפוז בשל כאב חד בבית החזה, קוצר נשימה ושיעול. אלה הופיעו לאחר שיחה בביתה שגרמה לה מתח רב. בדיקת אק"ג גילתה כי היא לקתה בהתקף לב, והיא הועברה לצנתור. כעבור שלושה ימים שוחררה האישה לביתה. התסמונת שבה לקתה החולה, טאקו-טסובו, הולכת וצוברת הכרה בעולם. בשנת 1990 היא תוארה לראשונה ביפן. בשל צורת הלב, שנראית אצל החולים כמו כד עם צוואר צר, קיבלה התסמונת את שמה, שמקורו בכד דייג מסורתי ששימש את הדייגים היפנים כדי לצוד תמנונים. בשנת 2006 סווגה התסמונת כמחלת לב על ידי ארגון הלב האמריקני. היא שכיחה פי עשרה בנשים לעומת גברים, ומתרחשת בדרך כלל לאחר אירועים המלווים במתח נפשי עז. היא מתאפיינת בכאב בבית החזה ובקוצר נשימה, בדומה להתקף לב. מחקר שפורסם בשנת 2005 בכתב העת הרפואי היוקרתי "ניו אינגלנד" ערך מעקב אחר 19 חולות לאורך תקופה של ארבע שנים. כולן לקו באי ספיקת לב על רקע מתח נפשי, ורובן טופלו באופן הדומה לטיפול בהתקף לב. למרות סיכויי ההחלמה הגבוהים, הספרות הרפואית מדווחת על אירועים נדירים של התפתחות קריש דם בתוך חדר הלב, הפרעות קצב לב ובמקרים נדירים גם מוות. לא ברור מה בדיוק גורם לתסמונת, אולם על פי ההשערה המקובלת, רמות מוגברות של חומרים הקרויים קטכולאמינים, גורמים לעיבוי המחיצה בין חדרי הלב ולחסימה של מוצא החדר. כתוצאה מכך נוצרת חסימה משמעותית באספקת הדם לשריר הלב. למרבה המזל, התסמונת הזו, אף שהיא בעלת מאפיינים הדומים להתקף לב, חולפת ולרוב אינה כרוכה במחלות בעתיד.
כולסטרול "חדש" אחראי להתקפי הלב
בדיקות גנטיות מאשרות כי רמות גבוהות של כולסטרול מסוים הידוע כליפופרוטאין (a) קשורות לעלייה בסיכון להתקפי לב, אך ההשלכות הרפואיות של הממצאים עדיין לא ברורות, מדווח news1. ליפופרוטאין (a) חשוד כבר זמן רב כמי שתורם לסיכון קרדיווסקולרי (של הלב וכלי הדם), אך המחקר החדש מספק את הראיות המוצקות ביותר המזהות אותו כגורם סיכון עצמאי להתקף לב. ממצאי המחקר פורסמו בגיליון יוני של העיתון של איגוד הרפואה האמריקני. כמו הליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) ניתן לקבוע את רמות ההליפופרוטאין (a) בעזרת בדיקת דם פשוטה. אך שלא כמו ליפופרוטאין LDL, או ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL), הליפופרוטאין (a) לא נבדק באופן רוטיני משום שלא היה ברור עד כה אם בדיקות כאלה מספקות מידע נוסף לגבי אותם מטופלים שצריכים לקחת תרופות להורדת הכולסטרול. ליפופרוטאין (a), הידוע גם כ-Lp a, מורכב מכולסטרול LDL הנקשר לפרוטאין אפוליפופרוטאין (a). ישנם אנשים בעלי נטייה גנטית לכמות רבה של ליפופרוטאין (a) ואחרים נוטים לכמות מאוד מעטה ממנו. לכן, רמות ה-Lp a יכולות להשתנות במידה רבה מאדם לאדם. הישתנות גנטית משמעותית זו הופכת את הליפופרוטאין (a) למועמד אידיאלי לסוג חדש של מחקר שיציע אולי אלטרנטיבה לניסויים ממושכים ויקרים המיועדים לזהות גורמי סיכון למחלה. במקום להוריד את רמות הליפופרוטאין (a) בעזרת תרופות, החוקרים בדקו גרסאות גנטיות בגן השולט ב-Lp a בעזרת דגימות דם של קרוב ל-45 אלף משתתפים בשלושה מחקרים גדולים וארוכי טווח שבוצעו בדנמרק. הם גילו כי הסיכון להתקף לב עלה ככל שרמות הליפופרוטאין (a) עלו, על בסיס קוד גנטי. הקשר זוהה בכל שלושת המחקרים. הממצאים משקפים קשר סיבתי של רמות גבוהות של ליפופרוטאין (a) לעלייה בסיכון להתקף לב. החוקרים סבורים כי הממצאים מצדיקים ניסוי התערבותי מקיף ורנדומלי שיבדוק ישירות את הליפופרוטאין (a). במהדורה נלווית שפורסמה עם המחקר, מומחים בתחום שהגיבו לממצאים ציינו כי ההשלכות של המחקר החדש נשארו עדיין מוגבלות למדי. על בסיס הממצאים, הם הגיעו למסקנה כי כגורם סיכון קרדיווסקולרי לאורך החיים וכמטרה לפיתוח תרופות, LDL נשאר עדיין בעל פוטנציאל גדול יותר מאשר הליפופרוטאין (a).
עוד על בריאות הלב:

[u]
עובדות חשובות על בריאות לב האישה
[/u]

[u]
בדיקת דם תוכל לנבא מחלת לב עתידית
[/u]

[u]
הפתעה: הקפה טוב נגד מחלת לב דווקא בגיל המבוגר
[/u]

[u]
צום יעיל להורדת הסיכון להתקף לב
[/u]

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

[u]
פורום קרדיולוגיה, רפואת לב
[/u]

[u]
פורום שומנים בדם - מחלות לב
[/u]

[u]
פורום שיקום לב
[/u]