חובתה של המדינה לדאוג למבוגרים

חילופי השרים במשרד לאזרחים ותיקים. מימין: אורי אורבך, ד"ר לאה נס והמנכ"ל אהרון אזולאי

אחת הבשורות המשמחות שנושאת עימה ממשלת ישראל החדשה לבני הגיל השלישי בישראל היא שדרוג המשרד לאזרחים ותיקים למשרד עם שר משלו, אחרי קדנציה בניצוחה של סגנית שר. אם להתרשם מכוונותיו של השר החדש לאזרחים ותיקים, אורי אורבך, אנחנו עומדים להרגיש בהבדל.

אורבך בן ה-53, חבר כנסת מטעם הבית היהודי, עיתונאי לשעבר, סופר ספרי ילדים ומבוגרים, סטיריקן ומאנשי התקשורת הבולטים במגזר הדתי-לאומי, נולד בפתח תקווה ולמד בישיבת נחלים ובישיבת ההסדר בקריית שמונה. הוא שירת כלוחם בחיל השריון והשתתף במלחמת לבנון הראשונה, וכיום מתגורר במודיעין, נשוי למיכל ואב לארבעה.

לקהל החילוני נחשף אורבך כשהגיש לצד גידי גוב ואחר כך עירית לינור את התוכנית "המלה האחרונה" בגלי צה"ל, כשהוא מציג גרסה רעננה ושנונה של הדתי הלאומי החדש. אורבך תייג אז את עצמו כ"דוס מחמד", תוך שהוא שולח עקיצה לחילונים הנוהגים להתהדר בחבר הדתי. הוא אחראי גם לסלוגנים שאומצו בחום על ידי הצד הימני של המפה הפוליטית, שאליו הוא משתייך, "העם עם הגולן" ו"חברון מאז ולתמיד".

בסוף שנת 2008, לפני הבחירות לכנסת ה-18, הצטרף אורבך למפלגת "הבית היהודי" ונבחר למקום החמישי ברשימתה לכנסת, ולאחר הפילוג במפלגה התקדם למקום השלישי ונכנס לכנסת. כיום הוא מכהן כיו"ר השדולה לקשרי דתיים-חילוניים וכיו"ר השדולה החברתית. בכהונתו בכנסת הקודמת יזם כמה חוקים, חלקם עוסקים ביחסי דתיים-חילוניים.

את המינוי לשר לאזרחים ותיקים אורבך קיבל, לדבריו, בשמחה, והוא אף רואה בתפקיד זכות. "שיפור מצבה של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל היא נושא בעל צורך חברתי קיים ואמיתי", אמר עם היבחרו. "זה תחום שנוגע לחיים של כולנו בסופו של דבר. זה לא רק שאדם יקום באוטובוס בשביל המבוגר שלצידו, אלא שחברה שלמה תקום לכבודם".

בטקס חילופי השרים במשרד אמר גם, "אם הייתי יכול, הייתי מכניס לחוק המקומות הקדושים את בתי האבות. אנחנו נעיף למעלה את נושא האזרחים הוותיקים ונגייס למשימה את הכוח הפוליטי הגדול שלנו".

"יהיה יומרני מצדי לומר שאני מכיר את הנושא על בוריו אחרי שבועיים בתפקיד", הוא אומר בראיון למוטק'ה. "בימים אלה אני לומד אותו וקורא חומר, אבל כבר עכשיו עולות כמה נקודות מרכזיות. ראשית, נושא האלימות כלפי קשישים, שעלה לכותרות לאחרונה, והגברת תחושת הביטחון של אנשים מבוגרים יהיה אחד הנושאים שיעמדו על סדר היום. בין השאר באמצעות יצירת קהילה תומכת ובטוחה.

"בשבוע שעבר, למשל, הממשלה הקדישה חלק גדול מהישיבה שלה למצבם של הקשישים, בהתייחסות למקרי האלימות שאירעו לאחרונה, והוחלט שהמשטרה תגביר מאמצים להילחם בתופעה ושיש להחמיר את הענישה לתוקפי קשישים, שכיום איננה מספקת. בהקשר של יום השואה עלה נושא ניצולי השואה, ושר האוצר הקצה 50 מיליון שקלים לטיפול בהם".

לצד אלימות מצד תוקפים חסרי לב, נתקלת האוכלוסייה הוותיקה גם בבעיות כלכליות ובריאותיות לא מעטות. על פי נתוני הסתדרות הגמלאים, בישראל חיים כיום כ-800 אלף איש המוגדרים קשישים. כרבע מהם מוגדרים עניים, ורובם, כ-75 אחוז, מצויים בשלושת העשירונים הנמוכים במשק. צריכת התרופות שלהם גדולה פי 11 משל האזרח הממוצע וימי האשפוז שלהם כפולים ויותר. קצבאות הזקנה בישראל עומדות כיום על כ-16 אחוז מהשכר הממוצע במשק, לעומת 25 אחוז בממוצע בארצות ה-OECD ומתחילות לנשוב רוחות של קיצוצים.

"הממשלה החליטה להקצות 15 מיליון שקלים נוספים לנושא הבריאות ותוספת בתרופות לקשישים", אומר אורבך. "בנושא הקצבאות, אני מתכוון לעמוד על המשמר כדי שלא ייפגע מה שיש עם הקיצוצים המתוכננים בתקציב. כשמקצצים בקצבאות ילדים, מעודדים את ההורים לצאת לעבוד. לקשישים כל שקל נוסף מעלה אותם מעל קו העוני. אלה מהקצבאות המוצדקות ביותר, ועדיין אנחנו מפגרים אחרי המדינות המפותחות. זה כסף שאנשים צברו, שילמו כל החיים. קצבאות זקנה הן החובה של המדינה למבוגריה".

נתון נוסף שמפרסמת הסתדרות הגמלאים מראה שרק 12 אחוז מכלל הגמלאים בישראל עובדים, אחוז הקטן בהרבה מאשר במדינות ה-OECD. השר החדש מתכוון לפעול גם בכיוון הזה. "נושא תעסוקת מבוגרים, הן בשכר והן בהתנדבות, הוא מאוד משמעותי ונוגע להרבה מאוד אנשים, ויש לנו לא מעט רעיונות לקידום הנושא, כמובן כשמדובר בגילים הצעירים יותר של 60-70 פלוס. במקביל נפעל להעלאת גיל הפרישה. רק קוריוז קטן. היום מונה לתפקיד הסטטיסטיקאי הראשי בישראל אדם בן 70. אין סיבה שאנשים שכוחם במותניהם לא יועסקו. אחת הדרכים להסדיר את הנושא, הוא ארגוני הגמלאים הגדולים, וכיוון נוסף הוא ארגונים התנדבותיים. צריך לזכור שכל שנה נוספים לנו 50 אלף גמלאים וחבל על ההון האנושי הזה, שאפשר ליהנות מהניסיון שלו ומהיכולות שלו".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק 

נושא מיצוי זכויותיהם של מבוגרים עומד גם הוא על הפרק. "אחת התופעות שאנחנו מגלים היא שאנשים מבוגרים לא מודעים לזכויות שלהם בנושאים של ביטוח לאומי, עובדים זרים, הנחות והקלות. לשם כך אנחנו מפעילים בין השאר מרכז מידע לאזרח הוותיק בטלפון 8840* ומקווים להגדיל את מספר הפניות.

"בנוסף אנחנו מטפלים בנושא הבדידות שממנה סובלים הרבה מאוד קשישים ומפעילים פרויקט בשם 'והדרת', שבמסגרתו בני ובנות שירות לאומי מגיעים פעמיים בשבוע לבתי הקשישים, יושבים לשוחח איתם ומסייעים להם בנושאים שונים. חשוב להשאיר את האנשים האלה בקשר עם החברה, עם מחזור החיים".

העובדה שאתה בא מרקע דתי מדגישה בעיניך את נושא הכבוד למבוגרים?

"אני לא יודע. מצוות כיבוד הורים היא אחת מעשרת הדברות שמחייבות כל יהודי. בעוד שבועיים קוראים בתורה 'והדרת פני זקן'. כיבוד הורים הוא ערך כלל-אנושי ובוודאי כלל-יהודי וחבל שהנתונים מצביעים על כך שאנחנו לא מספיק מקפידים על זה כחברה. אני אישית נוהג מאז המינוי לתפקיד ליצור קשר אישי עם כל אדם מבוגר שהסיפור שלו קיבל הד ציבורי, אם זה אדם שהותקף או אדם שהצטיין בתחום מסוים. אני משתדל לתת חיזוקים, כי אני חושב שיש לזה משמעות חינוכית".

מה המינוי של שר יעשה למשרד לאזרחים ותיקים?

"הוא יקדם אותו ללא ספק. כשר אני נוכח בישיבות ממשלה, אני חבר ועדת שרים לחקיקה. גם מבחינת ערכית, מינוי של שר מראה שהנושא על שולחן הממשלה. מצאתי משרד במצב מצוין, גם בזכות קודמתי ד"ר לאה נס והמנכ"ל אהרון אזולאי. הוא אמנם קטן ביחס למשרדי הרווחה והבריאות, שעיקר הנטל נופל עליהם, אבל אני מקווה שיקרה לו מה שקרה למשרדים קטנים כמו המשרד להגנת הסביבה.

"יש נושאים שעם הזמן מבינים שהם ראויים לתשומת לב מיוחדת. החברה משתנה, והמקום של האזרחים הוותיקים הרבה יותר דרמטי היום, בכלכלה, בחברה, בבריאות. חשוב שהמשרד לאזרחים ותיקים יהפוך למשרד של קבע עם שר, ויובן שהנושא הזה הוא מחובתה של המדינה".

עוד על זכויות לאזרחים ותיקים:

אזרחים ותיקים נהנים יותר

יש זכויות, אבל איך מממשים אותן?