יום המשפחה: על מקומם של הסבים בה

(צילום: Shutterstock)

יום המשפחה נחוג בישראל ב-ל' בשבט, יום פטירתה של הנרייטה סאלד. למרות שמעולם לא ילדה ילדים משלה, הייתה סאלד אם לרבים מהילדים שעלו לארץ במסגרת עליית הנוער. ב-1912 היא ייסדה את ארגון הנשים הציוניות "הדסה" והיתה גם האישה הראשונה שנבחרה לוועד הפועל הציוני.

מה שהיה בתחילה יום האם, בו הודגשו תפקידי האם כמטפלת בילדים ובמשק הבית, שינה עם הזמן את הגדרתו ליום האשה, ולאחר מכן ליום המשפחה. השינוי נובע מהשינויים הסוציולוגיים שעברה המשפחה - כיום אבות רבים משתתפים בגידול הילדים ובעבודות משק-הבית, ואף מגדלים בעצמם ילדים.

אצל האמריקנים, בניגוד אלינו, חוגגים גם את "יום הסבים והסבתות" (בחודש ספטמבר). דווקא בתקופה המקדשת את הנעורים ואת תרבות הצעירים, החליטו האמריקאים להקדיש יום לזקני השבט, הסניורס, שבמהלכו מכבדים אותם, נהנים מהידע שצברו ומעלים זיכרונות משפחתיים. ב"יום הסבים והסבתות" הבנים והבנות, הנכדים והנכדות, מכבדים את הוריהם ואת סביהם בביקורים, במתנות, בארוחות משפחתיות ובמשלוח כרטיסי ברכה. 


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


מאחורי יום החג הזה עומדת מריאן לוסיל מק'ואד, עקרת בית מווירג'יניה המערבית, שעסקה בהתנדבות בטיפול בזקנים בבתי-אבות וחשה בבדידותם. ב-1970 היא יצאה בקמפיין שקרא לקביעת יום מיוחד לסבים ולסבתות. ואכן, הקונגרס האמריקני נעתר לבקשה וב-1978 קבע כי יום ראשון החל לאחר יום העבודה האמריקני (הנחגג כל שנה ביום ב' הראשון של חודש ספטמבר ), יוכרז כ"יום הסבים והסבתות". החוק נחתם על-ידי הנשיא ג'ימי קרטר, ומאז נחשב היום הזה לחג לאומי בארצות-הברית. 

בהצהרת החוק נקבע, כי מטרת החג היא "לכבד את הסבים והסבתות ולתת להם הזדמנות להראות את אהבתם לנכדים ולסייע לילדים להפוך מודעים לעוצמה, לידע ולהדרכה שאנשים מבוגרים יכולים להציע להם".


להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
פורום פסיכולוגיה ומשפחה