כיצד משפיע האינטרנט על בריאותנו

ג'ף מצא כליה בפייסבוק, חברי הפייסבוק של דבורה הצילו את חיי בנה ומחקר שנערך בטוויטר הצליח לגלות מתי אנחנו הכי מאושרים. לקראת שנת 2012, רשת הבריאות החברתית "כמוני" מציגה: עשר דרכים בהן האינטרנט, ובעיקר הרשתות החברתיות, השפיעו על בריאותנו בשנה החולפת.
1. כליות מוצאים בפייסבוק
רשתות חברתיות פתחו בפנינו אפשרויות בלתי מוגבלות. הסיפור הבא ממחיש עד כמה: קומיקאי תרם כליה לאדם זר אחרי שראה סטטוס פייסבוק של אשתו: "מייחלת שכליה תיפול מהשמים כדי שבעלי יפסיק לסבול. אז אם מישהו מכיר תורם חי עם סוג דם O, ב-ב-ק-ש-ה תודיעו לי." הקומיקאי בן ה-25 ממישיגן ראה את הסטטוס וכתב לה שהוא רוצה לעזור. השניים היו אמנם זרים כמעט לחלוטין, אבל הם היו חברים בפייסבוק לאחר שנפגשו פעם במסגרת עבודתם. לאחר ההשתלה, שבוצעה במרץ השנה, אמר התורם: "אני מרגיש נפלא. אני רק לא יכול להרים דברים כבדים. אבל אני לא יכול להרים דברים כבדים בכל אופן".
2. גם תרומות דם מוצאים בפייסבוק
בפייסבוק פועלת קבוצה בשם "קבוצות דם" שמטרתה לסייע למשפחות הזקוקות לתרומת דם בשביל יקיריהן. המארגנים פתחו קבוצה לכל סוג דם, שאליה מצטרפים כל בעלי סוג דם זה. כך נוצר בסיס תורמים שמפולח לפי סוגי דם, ובהודעה אחת ניתן לגייס תורמים מתאימים.
3. החברים בפייסבוק אבחנו את המחלה
דבורה התעוררה ביום האם והבחינה כי לבנה בן הארבע היו פריחה וחום. היא לקחה אותו לרופאה, ובעודה ממתינה צילמה תמונה והעלתה אותה לפייסבוק עם הכיתוב "אין כמו יום ראשון בבוקר אצל רופא הילדים כדי לומר יום האם שמח". הרופאה אמרה כי מדובר בזיהום ורשמה אנטיביוטיקה, אך מצבו של הילד המשיך להתדרדר. ביום השלישי עיניו היו נפוחות נורא. גם לחייו וסנטרו היו נפוחים בצורה לא רגילה. דבורה העלתה תמונות נוספות לרשת. תוך פחות משעה יצרו איתה קשר שלושה מחברי הפייסבוק שלה ואמרו כי הם חוששים שמדובר במחלת קוואסקי. שכנתה לשעבר סטפני התקשרה ואמרה: "את חייבת להגיע לבית החולים עכשיו". בנה של סטפני סבל מאותם תסמינים מספר שנים לפני כן ואושפז בשל מחלת הקוואסקי. מחלת הקוואסקי היא מחלה נדירה שתוקפת ילדים, לרוב עד גיל 5, וגורמת לדלקתיות ולנפיחות בכלי הדם. ללא טיפול, בחמישית מהמקרים נוצרת פגיעה בעורקים הכליליים שמסכנת את הלב, ואחוז קטן מהילדים מתים. מכאן חשיבות האבחנה המהירה. בנוסף על האבחון, דבורה מספרת כי חברי הפייסבוק גם סיפקו לה תמיכה ונתנו לה להרגיש שהיא לא לבד.
4. ד"ר גוגל
כיום יש המון מידע רפואי ברשת ומספר האנשים שמחפשים מידע רפואי באינטרנט הולך ועולה. הבעיה היא שרק מעטים בודקים מאיפה מגיע המידע. כך מצאו השנה חוקרים מבית הספר לכלכלה בלונדון, שהתבססו על סקר שנערך על יותר מ-12,000 איש במדינות שונות. הסקר מצא כי 81% מבעלי הגישה לאינטרנט משתמשים ברשת כדי לחפש עצות בנושאי בריאות. 40% השתמשו ברשת כדי לברר על ההתנסות והחוויות של מטופלים אחרים הסובלים מאותו מצב. בבריטניה, למשל, הסקר מצא כי 73% מחפשים ברשת מידע רפואי ומתוכם 58% משתמשים במידע כדי לאבחן את עצמם. יחד עם זאת, רק רבע מהאנשים אומרים כי הם בודקים מהיכן מגיעות העצות הרפואיות ברשת ועד כמה אמין מקור המידע. החוקרים מצאו באתרים אין ספור מצבים רפואיים אפשריים לתלונות נפוצות, שהשתנו בהתאם לאתר. אנשים צריכים לוודא שהמידע אותו ימצאו יביא אותם למצב טוב יותר ולא יחמיר את מצבם. החוקרים ממליצים לבדוק את מקורות המידע, בין היתר באמצעות בדיקת עמוד ה"אודות" (about) ומתי לאחרונה עודכן המידע. בנוסף יש להיות סקפטיים לגבי אתרים שמבטיחים "תרופות פלא".
5. רשת חברתית בשירות המדע
רשתות בריאות חברתיות מהוות לא רק מקור תמיכה לחולים. לאחרונה גוברת האמונה שהן יכולות לסייע במחקר על מחלות. מחקר שפורסם השנה בכתב העת PLoS ONE הראה כי רשתות חברתיות שמתמקדות בנושאי בריאות אכן יכולות להיות משאב טוב למעקב ולחקר מחלות כרוניות. גולשי הרשת החברתית TuDiabetes (סביבה דמוית פייסבוק בנושא סוכרת) הוזמנו לתרום מידע על מצב רמות ההמוגלובין A1c שלהם - מדד המשמש למדידת השליטה על הסוכרת. המידע קובץ והוצג בזמן אמת על מפות גיאוגרפיות. מתוך כ-6,500 גולשים פעילים ברשת כ-20% נרשמו לאפליקציה. החוקרים מצאו כי הרשת אכן מייצגת את המציאות - רמת ה-A1C הממוצעת שעליה דיווחו הגולשים הייתה 6.9% - רמה דומה לממוצע שנמצא בסקר האחרון של המרכז האמריקני למניעת ובקרת מחלות.
6. מחקר שנערך בטוויטר מגלה מתי אנו מאושרים
אנשים קמים שמחים בבוקר, נהיים עצובים יותר במשך היום וחוזרים למצב רוח טוב בערב. כך עלה ממחקר שעקב אחר תנודות מצב הרוח של אנשים ברחבי העולם באמצעות הרשת החברתית "טוויטר." החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Science בחנו 509 מיליון ציוצים מ-2.4 מיליון משתמשים ב-84 מדינות. הם חיפשו כאלף מילים המצביעות על רגשות חיוביים כמו "מסכים" ו"גן עדן" ורגשות שליליים כמו "כועס" ו"פאניקה". הם כללו גם סימנים מוסכמים לרגשות, כמו סמיילי :-) לפי הציוצים, מצב הרוח נוטה להיות טוב יותר בשעות הבוקר המוקדמות - לא משנה באיזו מדינה מתעוררים האנשים. מצב ברוח נוטה להפוך לשלילי יותר כשהיום נמשך - עד שעות אחר הצהריים - ואז לעלות בחזרה. בסביבות חצות שוב יש שיא במצב הרוח החיובי. דפוס התנודות היומיות במצב הרוח היה דומה בימות השבוע ובסופי השבוע, מה שמראה כי הן לא נגרמות בשל עבודה. דפוס השינויים במצב הרוח היה דומה בכל העולם, החל בהודו ועד קנדה וארצות הברית. לכן מעלה המחקר את האפשרות שמצב הרוח שלנו מונע בחלקו מקצב ביולוגי שקיים אצל כולנו, בלי קשר לסביבה.
7. המטופלים קובעים: מה הם הטיפולים היעילים ביותר?
מה באמת עוזר נגד חרדה? בלי פוליטיקה, בלי אינטרסים, מטופלים המתמודדים עם הבעיה מדווחים על הטיפולים הטובים ביותר ברשת. ברשת הבריאות החברתית CureTogether הסתמכו על דיווחים של יותר מ-6,100 גולשים הסובלים מחרדה כדי לדרג את 25 הטיפולים היעילים ביותר. ששת הטיפולים הראשונים ברשימה הם פעילות גופנית, התרופה קסאנקס, יוגה, בילוי זמן עם בעלי חיים, מדיטציה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) . באתר ניתן לבדוק, לגבי כל טיפול, עד כמה הוא פופולרי ועד כמה הוא אפקטיבי. כך, למשל, יש טיפולים שאולי כדאי לשקול שהם אמנם לא פופולריים, אך מניסיון המטופלים עולה כי הם סייעו להם מאוד.
8. eBay של מידע מדעי
מחקר מדעי הוא תהליך יקר ומורכב הדורש פעמים רבות משאבים ותשתיות. לכן לרוב רק גופים גדולים ומבוססים יכולים לבצע מחקרים, ומדענים רבים לא יכולים לבחון את השערותיהם. לאחרונה הוקם אתר חדש שבו כל אחד יכול למצוא מישהו שיבצע בשבילו מחקר תמורת תשלום. האתר Science Exchange מאפשר את חיבור החוקרים עם מקורות מחקר שאינם מנוצלים ועם מקורות מחקר זולים, וכך לעקוף את מערכת מימון המחקרים המגושמת והיקרה. אפשר לתאר את האתר כ-eBay, רק של מידע מדעי. כל אחד יכול להעלות בקשה לביצוע מחקר, ונותני השירות המדעיים מתחרים בצורת מכרז בהצעות לביצוע.
9. "דיכאון פייסבוק''
ילדים ובני נוער שמבלים זמן רב ברשתות החברתיות עלולים להיות בסיכון לתופעה חדשה: דיכאון פייסבוק. נייר עמדה שפורסם השנה על ידי האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים מנחה את הרופאים לייעץ להורים לשוחח עם ילדיהם על השימוש ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר ועל נושאים ספציפיים שאיתם ילדים מתמודדים היום ברשת, כמו בריונות וירטואלית ושליחת מסרים מיניים. בדו"ח הוסבר כי למרות היתרונות ברשתות החברתיות, קיימים גם חסרונות רבים. אחת הבעיות היא שילדים הסובלים מבידוד חברתי מחפשים קשרים באינטרנט, ובמידה והם נתקלים בדחייה או בכישלון זה מקצין את תחושותיהם. בנוסף, בני נוער פגיעים יותר ללחץ חברתי ובאופן טבעי הם אימפולסיביים יותר, מה שעלול לגרום למצבים בעייתיים. לדוגמה, הם יכולים למהר להגיב על עדכון סטטוס או תמונה שהעלה חבר בפייסבוק בלי לחשוב על מה שהם כותבים. המומחים הזכירו כי היו מספר התאבדויות של ילדים שסבלו מהטרדות בפייסבוק. בנוסף, הילדים עלולים למצוא עצמם באתרים ובמצבים שלא מתאימים לגילם. החשיפה לתוכן לא ראוי עלולה להשפיע בין היתר על דימוי הגוף שלהם. הרופאים הונחו לייעץ להורים להכיר את הטכנולוגיות שילדיהם משתמשים בהן. לדוגמה, ההורה יכול לפתוח פרופיל בפייסבוק ולהציע חברות לילד. מומלץ גם למקם את המחשב במקום מרכזי בבית, כך ניתן מדי פעם להבחין באתרים שבהם גולש הילד ולבדוק כמה זמן הוא מבלה ברשת. לבסוף, הורים צריכים לחנך את הילדים לגבי האופן שבו אתרים יכולים לצבור מידע אישי על הגולשים, מה שעלול להעמידם בסיכון.
10. פייסבוק יכול להעלות הערכה עצמית
לא כל המחקרים על פייסבוק הצביעו על תופעות שליליות. למשל, השנה מצאו חוקרים מאוניברסיטת קורנל כי הפייסבוק משפיע לטובה על ההערכה העצמית. בניגוד להתבוננות במראה, שמזכירה לנו מי אנחנו באמת - מה שעלול להשפיע באופן שלילי אם הדמות שמשתקפת לא תואמת את האידיאל שלנו, פייסבוק יכול לשקף לנו גרסא חיובית של עצמנו. כאשר אנו מעדכנים את הפרופיל אנחנו יכולים לסנן החוצה כל דבר שעלול להיתפס כרע או כלא מחמיא . גורם נוסף שיכול להעלות את תחושת הערך העצמי הוא התגובות מהחברים שמופיעות על הפרופילים לעיני כול, תגובות הנוטות להיות חיוביות.
חדשות בריאות נוספות:

יוצרים כלי דם מתאי גזע

מפסיקים לעשן, מרוצים מהחיים

לעיסת גת מסוכנת לחולי לב

על עמילן וסרטן השד

הרגלי הבריאות שלנו: לא זזים מספיק
עוד כתבות
בריאות
באתר כמוני