כריתת רחם

הסיבות שבגינן מבוצעת כריתת רחם
ניתוח לכריתת הרחם (HYSTERECTOMY) מתבצע בשורה של מצבים רפואיים, שהשכיחים בהם כוללים: 1. סרטן של רירית הרחם, שריר הרחם, צוואר הרחם, השחלות או החצוצרות. 2. שרירני (מיומות) רחם שגורמים לכאב, לדימום ולפגיעה באברים סמוכים כגון שלפוחית השתן או הרקטום. 3. דימום רחמי חזק שאינו סדיר ומלווה בכאב עז. דימום מסוג זה עלול לגרום לאנמיה של המטופלת (ירידה בספירת הדם התקינה). 4. אנדומטריוזיס. זהו מצב פתולוגי שמאופיין בנוכחות של רקמת רירית הרחם באזורים בחלל הבטן, מחוץ לרחם עצמו. המחלה גורמת לכאב עז, לדימום ולבעיות פריון. 5. צניחת הרחם אל הנרתיק. 6. דלקות חוזרות ואבסס (מורסה) באגן. 7. כאב בטן כרוני שאינו מגיב לטיפול אחר. מרבית הניתוחים לכריתת הרחם מבוצעים בנשים בגילי 40-50. בהתאם למצב הרפואי, עלול להיווצר צורך לא רק בכריתה של הרחם, אלא גם בכריתה של השחלות והחצוצרות. חשוב לזכור כי כריתת הרחם והשחלות גורמת לאובדן פוריותה של המטופלת, ועקב כך להופעת סימני בלות כגון יובש נרתיקי, גלי חום, ירידה בדחף המיני וירידה במסת העצם שתתבטא באוסטיאופורוזיס. מצב זה יצריך מתן טיפול הורמונלי חליפי.
ישנן מספר דרכים לביצוע כריתת רחם
1. כריתת רחם בגישה בטנית - מבוצעת דרך חתך רוחבי בבטן התחתונה, שמאפשר טיפול גם ברחמים גדולים. שיטה זו יעילה מאוד למטרת סקירת אברי הבטן וזיהוי מצבים פתולוגיים נוספים. 2. כריתת רחם וגינאלית - הסרת הרחם מבוצעת דרך חתך בחלק העליון של הנרתיק, ולכן שיטה זו מתאימה יותר לרחמים קטנים ולמצבים שבהם סקירת אברי הבטן חשובה פחות. ניתן לבצע כריתת רחם וגינאלית הן בגישה לפרוסקופית והן בגישה פתוחה. בגישה הלפרוסקופית הרחם ינותק וייכרת באמצעים לפרוסקופיים, אך יוסר דרך הנרתיק. בדרך כלל הסרת הרחם עצמו לא תבוצע דרך חתכי הלפרוסקופיה. בגישה הפתוחה הרחם ייכרת דרך חתך בטני, אך יוסר דרך חלקו העליון של הנרתיק. חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ניתוח לכריתת רחם. על מנת לצמצם את שיעורם יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופלת, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי שלה והן למצב האישי שלה. סיבוכים יתרחשו בכעשרה אחוזים מהמקרים. סיבוכים אפשריים כוללים דימום, זיהום, פגיעה באברים סמוכים ובעיקר בכיס השתן ובמעיים. סיבוכים מאוחרים כוללים קושי בהטלת שתן, חולשה של שרירי רצפת האגן והידבקויות באגן. בניתוח לפרוסקופי ייתכנו סיכונים וסיבוכים שכוללים זיהום, דימום, פגיעה באברים סמוכים או צורך במעבר לשיטה הפתוחה (פתיחת בטן) תוך כדי הפעולה עקב קושי טכני או סיבוך בביצוע הלפרוסקופיה, פגיעה באבר פנימי, או דימום בלתי נשלט. לאחר הניתוח עלולה המטופלת לסבול מכאב בחתכי הניתוח ובאזור הכתפיים, עקב לחץ הגז על הסרעפת. כאב זה יחלוף תוך שעות עד ימים. ההרדמה אינה חפה מסיכונים גם היא. סיכוני ההרדמה הכללית כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמנותחות תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה אינו משמעותי עבור מטופלת שנותחה בעבר בהרדמה כללית. מאחר שעישון מגדיל את הסיכון לסיבוכי ההרדמה והניתוח יש להימנע לחלוטין מעישון במשך כשלושה שבועות לפחות לפני ואחרי כל ניתוח.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בבית החולים?
יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל שכולל אבחנות ותרופות שאת לוקחת, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי. יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה. מעל גיל 40 חובה לבצע ולהביא א.ק.ג. אם הינך מעשנת במשך שנים רבות או סובלת ממחלות אחרות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 50 - יש להצטייד גם בצילום חזה. ייעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש אם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג אם את חולת לב, נוירולוג אם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות אם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
מה יקרה אחרי הניתוח?
בסיום הניתוח, על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה, תשהה המטופלת כשעתיים במחלקת ההתאוששות. לאחר מכן תועבר המטופלת למחלקת האשפוז. בהתאם לצורך, תחובר המטופלת לקטטר לניקוז שתן, ולעתים אף יהיו לה נקזים לניקוז הדם והנוזלים מאזור הניתוח, שברוב המקרים יוסרו כ-24 שעות לאחר הניתוח. מאחר שייתכנו כאבים באגן שדומים לכאבי מחזור, תקבל המטופלת אמצעים לשיכוך כאב, אם תרצה בכך. מרבית הנשים ישתחררו מבית החולים יום או יומיים לאחר הניתוח. ניתן לחזור לפעילות שגרתית כשבועיים לאחר הניתוח, ולעבודה כעבור מספר ימים עד שבועיים. ניתן לקיים יחסי מין כשישה שבועות לאחר הניתוח. במידה שהמטופלת עברה כריתה של הרחם ושל החצוצרות והיא בגיל הפוריות, היא עלולה לסבול מתופעות גיל המעבר, שיחייבו מתן טיפול הורמונלי חליפי.
חדשות בריאות נוספות:

חדרי מלון: איפה מתחבאים החיידקים?

סרטן המעי הגס: עלייה בתוחלת החיים

לעולם לא מאוחר מדי להפסיק לעשן

תוספי ויטמין D וסידן: התועלת מוטלת בספק

הקשר בין דחק לדיכאון וחרדה

זהירות: סיגריות אלקטרוניות

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום ניתוחים גינקולוגיים