כשיהודה בארקן וניצה שאול התאהבו

שני טיפוסים שונים בתכלית נפגשים: תמי, בת 64, אלמנה אופטימית ומלאת שמחת חיים ובנו (שלמה), בן 70, אלמן מריר ועוקצני. השניים מתאהבים אבל זה לא קל לאף אחד מהם והם רבים בלי סוף. זוהי, על קצה המזלג, עלילת הסרט "אהבה בשלייקס" המציגה לכל אורכו את שאלת המפתח: האם האהבה תנצח?

הסרט, שיראה אור במסכי הקולנוע ברחבי הארץ ב-11.4 צולם בבית דיור מוגן שבו מתגוררת תמי, אותה מגלמת השחקנית ניצה שאול והאהוב שלה, השחקן יהודה בארקן (זו לא טעות כתיב וכבר נרחיב). עוד משתתפים בסרט השחקנים שלמה בראבא, אילן דר, גבי עמרני, אריה מוסקונה, מיכל ינאי, יפתח קליין ואחרים. זוהי סגירת מעגל עבור שאול ובארקן, שני השחקנים הוותיקים שכבר התחתנו על המסך ב"חגיגה בסנוקר" לפני כארבעה עשורים אז היו שחקנים צעירים, כוכבי השעה. ב"אהבה בשלייקס" הם נפגשים שוב, כשהם בגיל השלישי וממשיכים לעסוק בנושא שלעולם לא נס ליחו – אהבה. הזדמנות מצוינת בשבילנו לתפוס את שני השחקנים הראשיים לשיחה.

יהודה ברקן, מעתה יהודה בארקן?

"עברתי לפני 6 שנים תקופה קשה מאוד, היה לי משפט גדול והרב שלי בא והציע לי להוסיף לשם את האות א', שיש לה משמעות בפרקי תהילים. חלק מהאנשים בכלל לא שמו לב ולמי ששם לב אני רוצה להגיד שזאת לא רק האות האחת שיכולה לשנות את החיים לטובה, אלא שבזכות האמונה חל השינוי".

ובאמת חל שינוי בחייך?

"לפי התוצאה, כן. במשפט יצאתי בשן ועין אבל יכול היה להיות יותר גרוע ובפירוש אני מאמין שזה בזכות האמונה, ובגלל שהוספתי את האות כדי להתחזק. גם אברם היה בתנ"ך ללא א' ואז הוסיף והפך לאברהם, שרי הפכה לשרה ועוד. יש עניין של תוספת אותיות שמוסיפה כוח, וכנראה יש בזה משהו".

"אני ממש לא מחזיר בתשובה"

בוחר בקפידה את התפקידים בהתאם לתוכן. יהודה בארקן, צילום: רפי דלויה, באדיבות יונייטד קינג

עד שיצא הסרט בכלל חשבנו שפרשת מהמקצוע לטובת התחזקות בדת.

"ממש לא פרשתי, אני פשוט בוחר בקפידה את התפקידים שלי בהתאם לתוכן. אני גם מעדיף קולנוע על פני תיאטרון. אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל אחד הדברים שאני כן יודע להגיד על עצמי הוא שאני מסוג השחקנים שיש להם עיניים ופנים שמדברות גם בלי מילים. זה עובד טוב בקלוז-אפ על המסך יותר מאשר בתיאטרון, שאני צריך לצעוק כדי שישמעו את הטקסט גם בשורה 17".

אבל את עיקר זמנו מבלה בארקן בערב יחיד, שנקרא "אל אבינו שבשמיים". "אני מופיע עם הערב הזה בכל רחבי הארץ, מספר את כל המהלך הקודם שלי ומה הסימנים שהובילו אותי להתחזקות", הוא אומר. פה ושם ברחוב עוד עוצרים אותו ומחמיאים לו על "אבא גנוב", סדרת הסרטים המצליחה. "'אבא גנוב' הוא הבייביסיטר הלאומי. שלושת הסרטים מספקים להורים 4.5 שעות של שקט. זה לא יאומן כמה פידבקים אני מקבל מדור חדש לגמרי. כמו שמספרים עדיין את 'כיפה אדומה', ככה עדיין רואים את 'אבא גנוב', זה ממש מדהים".

בארקן הוא אבא לחמישה וגם רעייתו (השלישית) חזרה בתשובה. השניים גרים במושב הדתי בית גמליאל. הילדים ושבעת הנכדים אינם דתיים. "אני ממש לא מחזיר בתשובה", הוא מבקש להדגיש. "תפיסת העולם שלי אומרת שאם אתה רואה טוב, תחזור בגללך, לא בגללי".

איזה מין סבא אתה?

"סבא גנוב! כשיש זמן אני נוסע לילדים, עושה איתם שבתות. אני סבא שמוכן לבוא ולקבל את החטאים שלהם כי הם לא שומרים שבת אבל העיקר שהם הולכים איתי לבית הכנסת".

קיבל אישור מהרב להשתתף בסרט שכולל מגע באישה

 "הרגשנו מין איחוד וזה היה פשוט קסום". שאול ובארקן, צילום: רפי דלויה, באדיבות יונייטד קינג

מה גרם לך לבחור להשתתף בסרט חילוני גמור?

"התסריט. סוג של סרט בטעם של פעם, ניחוח אגדה שבא לשרת את הפסוק 'צריך לברך על הרע כמו שאתה מברך על הטוב'. הגיבור, בנו רזניק, נמצא במצב כלכלי קשה ופתאום הנהגת תמי נכנסת בו בכביש ופוגעת ברגלו. מתברר שאותו בנו יכול לנצל את העובדה שהוא יכול לתבוע אותה אותה ולהוציא ממנה הרבה כסף, ואילו לה יש תיק על תנאי והבן שלה אומר לה שהיא  חייבת לעשות הכל כדי להימנע מתביעה. בסוף היא משכנעת את בנו לבוא אליה לבית גיל הזהב ולאט לאט מתפתח רומן. ללמדך שאם לא היה נפגע – הם לא היו נפגשים, ומחמיצים אהבה גדולה".

אתה אומר שאתה בוחר את התפקידים בקפידה אבל בסרט החדש יש לך רומן עם אישה שכולל מגע. מה לגבי איסור נגיעה?

"אין לי בעיה לשחק עם נשים, הבעיה היא לגעת ביד של אישה או להתחבק איתה והתשובה היא שיש לי חיסיון מקצועי – מושג שההלכה המציאה. כי גם כשמרים קוראת לאהרון ומספרת לו על כך שמשה רבנו אחיהם לא משמש בעל אידיאלי לאשתו וזאת רכילות, התורה מספרת שמרים קיבלה צרעת כעונש על כך שאסור לדבר לשון הרע. ואהרון, שדואג לשלום בית בין גבר לאשתו שומע את הסיפורים כאיש מקצוע, ולכן לא נענש. גם רופא נשים שהוא דתי צריך למשש את האישה ובגלל שיש לו חיסיון, מותר לו לגעת. שלא תטעי, לא בא לי לגעת אבל מאחר שהתסריט דורש, קיבלתי אישור מיוחד מהרב לעשות זאת".

איך היה לחזור לעבוד עם ניצה שאול אחרי 40 שנה?

"נפלא. לעבוד איתה זו פשוט חוויה. היא פרטנרית נפלאה שלא מקובעת בטקסט וזה כיף אדיר, כי יש לפעמים מקרים שאסור לזוז מהתסריט ויש שחקנים שלא מוכנים לזוז ימינה או שמאלה. כאן הבמאי נתן לנו חופש לעשות שינויים קלים, וניצה הייתה פרטנרית נהדרת וזורמת עם כל שינוי".

"האהבה נמצאת בכל גיל"

 על הסט בבית הדיור המוגן עם השחקנים יפתח קליין ומיכל ינאי. צילום: רפי דלויה, באדיבות יונייטד קינג

ניצה, הגיע הזמן לשאול אותך: איך היה לחזור למסך הקולנוע אחרי שנים רבות?

"היה נפלא ונהדר לעשות את זה עם צוות ראוי, צוות שאהבתי לעבוד איתו ועם תסריט שאני אוהבת. הגיעו תסריטים בעבר שלא רציתי לקחת בהם חלק, ושמחתי שהגיע תסריט שכן התחברתי אליו, עם פרטנרים נהדרים לעבודה".

איך היה לחזור לעבוד עם יהודה בארקן?

"כמו בעבר, גם אחרי כל השנים הייתה כימיה מיידית מופלאה. הוא אדם כל כך מיוחד ומקסים עם נפש ענקית ונשמה גדולה. מקצוען עד הפרט האחרון ואיש קולנוע בכל רמ"ח איבריו. אחרי כל השנים האלו ואחרי כל כך הרבה עשייה שלי בטלוויזיה ובבמה, הרגשנו מין איחוד וזה היה פשוט קסום".

שני השחקנים הוותיקים מציינים גם את העובדה שמדובר במקרה יוצא דופן, שבו רוב השחקנים בסרט הם בני הגיל השלישי והסרט אף צולם בבית דיור מוגן. "זה דבר מדהים הדיור המוגן הזה, כמו חוויה בבית מלון. ראית את הסרט? המקום נראה כמו מלון חמישה כוכבים", אומר בארקן.

אתה גר עם אשתך במושב, עלו לך מחשבות לעבור למקום כזה?

"לא, זה גרם לי להתפעל. זה גם לא לכל אחד, רק מי שיש לו זהב יכול להיות בבית הזה, מדובר בדיור יקר. מה שכן, הדיירים במקום משתתפים בסרט וזו חוויה לכולנו".

שני השחקנים נשואים באושר שנים רבות, בניגוד מוחלט לסרט שבו הם מגלמים אלמנים. "אי אפשר להסביר זוגיות רבת שנים מוצלחת, לא נראה לי שיש למישהו פורמט מנצח", אומר בארקן. "אבל ברגע שאתה איש אמונה אתה בא ומאמין שלכל בת זוג יש את היעוד שלה ולכל בן זוג את היעודה שלו. אצלי סיבוב שלישי אגב, אנחנו 25 שנה ביחד, כנראה שכבר לנצח".

ניצה, במציאות את נשואה באושר שנים רבות, בסרט סידרו לך רומן עם אלמן - תוכלי לספר מעט על הכניסה לתפקיד שהוא הפוך מחייך האישיים?

"לצערי אני מכירה כמה חברות אלמנות. חלק מהן מצאו באמת אהבה חדשה והן היו ההשראה שלי לתפקיד הזה. הסיטואציה שהן היו בה לא מובנת מאליה ולא פשוטה. במקום שיש אהבה גדולה וענקית במשך שנים ארוכות עם ילדים ומשפחה, צריך תעצומות נפש כדי לומר לעצמך שאת ממשיכה הלאה ושאת רוצה למצוא אהבה חדשה. זה לקח שנים עד שהן פתחו את הלב ומצאו את עצמן במקום הזה. אני חושבת שזו החלטה כל כך גורלית שאישה נותנת לעצמה מקום וזכות לאהוב, שזו זכות שנמצאת בכל גיל, ואהבה נמצאת בכל גיל. אם מוצאים את האדם המתאים אז אושר גדול מחכה. בדיור מוגן פורחים רומנים נפלאים, ויש אנשים שמוצאים אושר אדיר במסגרת כזו וזה לא מובן מאליו. עניין זה מורכב גם בגלל המשפחה – מאוד חשוב שהמשפחה גם תבין שהדלת לא נסגרה לאהבה, ויש זכות לאימא או לסבתא לקחת את החיים שלה בידיה ולמצוא אהבה".

"כניצה, אני מרגישה שלא עבר יום מגיל 20"

 [#middleBanner] 

דמותך תמי אומרת בסרט שהיא מרגישה בת 20 אבל אז היא מביטה במראה.

"אני מרגישה שלגיל אין שום משמעות. כל אישה יכולה לומר שהיא הרוויחה את קמטיה ושהיא מאושרת, אך בסופו של דבר בגיל הזה יש מכלול של המון דברים ומה שחשוב בסופו של דבר זה הבריאות, האושר והשמחה וכמובן, לא יזיק להיראות נחמדה ומוקפדת. מבחינת החיוניות, כניצה, אני מרגישה שלא עבר יום מגיל 20 וזה כיף גדול".

ולסיום, אי אפשר שלא להתייחס לעובדה שהסרט עוסק בגיל השלישי על כל ההיבטים האפשריים. "עבדתי עם יהודה בארקן בסדרה 'אהבה בשלכת', סדרת טלוויזיה שעסקה בסיפור אהבה של זוג בגיל השלישי עם הרבה הומור ורגש", מספר הבמאי יונתן חורחה ולר, במאי "אהבה בשלייקס", על הבחירה בבארקן. "הוא שחקן מדהים והיה לנו קשר מאוד טוב. בעיניי הוא סוג של כוכב, אבל לא במובן שהוא מאוד מוכר ומפורסם, אלא יש לו אור משלו והוא מקרין את האור הזה החוצה. המצלמה אוהבת את האנרגיה, ההומור והרגישות של יהודה. הבחירה בניצה שאול הייתה קלה כי היא שחקנית מוכשרת ומקסימה. היה חשוב לי לבחור בה כדי להראות שאפשר להיראות מעולה בגיל השלישי, וניצה נראית מדהים. עניין זה הוא לאו דווקא התדמית הרווחת".

"יש קהל מאוד גדול לסרטים על בני הגיל השלישי"

"הסרט מנסה לשנות את התדמית שיש על אנשים בגיל השלישי". עם מיכל ינאי. צילום: רפי דלויה, באדיבות יונייטד קינג

מה האג'נדה מאחורי הסרט?

"אני מגדיר את עצמי מומחה גדול לגיל השלישי. ב-25 השנים האחרונות התעסקתי בכמה מישורים. הראשון הוא שעשיתי סרטים לארגון 'אשל', ארגון שעושה סרטי דרמה לגיל השלישי בנושאים שמעסיקים אותם. שנית, עשיתי את סדרת טלוויזיה 'אהבה בשלכת' עם בארקן וליא קניג. הייחודיות בסדרה הייתה שבמקום לדבר על מחלות ומוות היה שם סיפור אהבה מקסים, הומוריסטי ומרגש, והכנסנו את התכנים בצורה קלילה. מפה באה ההשראה לסרט 'אהבה בשלייקס'. אנחנו נוגעים בסרט בנושאים רציניים אבל עושים זאת בצורה קלילה כדי לשנות את התדמית שיש על אנשים בגיל השלישי.

"בגיל הזה לא מתעסקים רק בקופת חולים ובלחכות למוות. היה חשוב לנו להראות שכמובן יש הרבה מעבר לזה. כמו כן עשיתי הרבה סדנאות קולנוע והומור לגיל השלישי ואז יצא לי להכיר את האנשים באופן מעמיק, גיליתי שהם רוצים ללמוד דברים חדשים, כמו למשל לשחק בסרטים, ובעיקר לעשות סרטים על הבעיות בגיל השלישי אבל בצורה הומוריסטית. הם כל כך צמאים להומור ולצחוק, ולכן זה מתחבר עם הסרט כי עשיתי את הסרט בשבילם, בשביל הקהל. היה חשוב שבסרט יהיה הרבה הומור, תקווה ורגש, שייהנו ממנו ויתרגשו".

בכלל יש מעט מאוד סרטים שהגיבורים שלהם הם נשים וגברים מבוגרים.

"אני חושב שזה מצב עולמי ולא רק בישראל. רוב הסרטים נעשים לקהל צעיר. לטעמי זה קורה כי חושבים שאין מספיק קהל וזאת טעות, כי יש קהל מאוד גדול. לפני כמה שנים היה סרט ישראלי בשם 'מיטה טובה', סרט לגיל השלישי שמאוד הצליח. התברר שיש קהל גדול. כשסרט עשוי טוב, קומוניקטיבי ומרגש, הוא יכול לעניין את כולם לדעתי ובמיוחד אנשים בגיל השלישי. ברגע שהסרט מצליח להיות קומוניקטיבי הוא יכול להגיע לקהל רחב וזו דעה קדומה שאין מספיק קהל לסרטים האלה".

בארקן: "מי שמגיע לסרטים זה יותר הנוער, החבר'ה הצעירים. הפלוס הגדול  בסרט הזה הוא שהוא מיועד לכל המשפחה, גם הנכדים ייהנו ממנו. מי שכבר ראה את הסרט אומר לי 'בוא הנה, אתה מזכיר לי את אבא שלי' ואני בטוח שגם יבוא הנכד שיגיד 'אתה מזכיר לי את סבא שלי'. הסרט הוא כולו שילוב של דורות, שעם כל הצרה שבנו רזניק נמצא בה בסופו של דבר מתגלה שהמשפחה מעל הכל. אני מאוד מזדהה עם זה".

החל מיום הבחירות, 9.4, בעלי תעודת אזרח ותיק יוכלו לרכוש כרטיס לסרט "אהבה בשלייקס" ב-10 שקלים בלבד, במשך כל ימות השבוע ולא רק ב"שלישי בשלייקס".

סודות הטיפוח של ניצה שאול

סקס בגיל השלישי: גילויים חדשים

מבוגרים, מאוהבים ומצטלמים

"בגיל 60 התאהבתי כמו מתבגרת"