לאחר הנפילה

הסופר האמריקני פיליפ רות, בעצמו כבר בן 80, מרבה לעסוק בספריו האחרונים במשמעות החיים ובזקנה, ועורך סוגים שונים של חשבונות נפש, שבספריו כמו "זעם" ו"כלאדם" לא רק מעוררים המון מחשבה אצל הקוראים, אלא גם אמפתיה ולא מעט סערת רגשות. "מפלה", הרומן ה-30 של הסופר הפורה הזה, מצטרף גם הוא לשורת הרומנים הללו, אבל באופן שונה, עם השפעות שונות.

גיבור "מפלה" הוא שחקן באמצע שנות ה-60 לחייו, ולא סתם שחקן - שחקן תיאטרון גדול, ממובילי דורו, סיימון אקסלר שמו. אקסלר בעל מגע הקסם, שהפיח חיים מדהימים בכל דמות ותפקיד שגילם, מגלה יום אחד, בהפקה יוקרתית בקנדי סנטר, ש"הקסם פג" והוא לא יכול לשחק יותר. הוא לא מסוגל לעלות לבמה, לא מוצא בעצמו את כל מה שלאורך עשורים של קריירה מזהירה בא לו בטבעיות, בלי מחשבה. הוא מסתגר, אשתו נוטשת אותו, ובמצוקתו הוא מאשפז עצמו בבית חולים פסיכיאטרי ל-26 ימים. בצאתו משם אמנם לא דחוף לו למות, אבל מנגד - אין בו גם שום רצון של ממש לחיות, והוא הולך ומשתבלל בבדידות בביתו בצפון מדינת ניו יורק, מסרב גם להפצרות סוכנו לקבל עזרה מקצועית-דרמטית ולשקול שיבה לבמה.

מי שגורמת לו להתעורר בחזרה לחיים היא אקדמאית בת 40 בשם פייג'ן, בתם שבגרה של זוג שחקנים בני גילו, שפעם הופיעו איתו ביחד. הוא ראה אותה כתינוקת יונקת, אחר כך כילדה כבת עשר ועוד פעם אחת כשהייתה כבר תלמידת קולג'. עכשיו היא מופיעה פחות או יותר משום מקום על סף דלתו וסוחפת-נסחפת איתו למערכת יחסים שנמשכת 13 חודשים.

זו אינה עוד מערכת יחסים בין גבר מזדקן לאישה צעירה ממנו. זו מערכת יחסים בין אישה שכל חייה הבוגרים היא לסבית, וזהו לכאורה ניסיונה לבדוק את עצמה; זו מערכת יחסים קצת פיגמליונית במהותה, שכן אקסלר מעצב את פייג'ן מחדש במראה, בהופעה, בסגנון, בבגדים; זו מערכת יחסים שבה מעורבים במידה מעיקה הוריה של פייג'ן, חבריו מהעבר של אקסלר; וזו מערכת יחסים רבת סקס, שתיאוריו מהדהדים מעין פנטזיות גבריות שונות. זו מערכת יחסים שפייג'ן התחילה בעצם הופעתה, והיא זו שמסיימת אותה. ואקסלר, שניעור לחיים לאורה, דועך וכבה עם סיומה.

החיים כטלנובלה

כל ההתחלות

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם, לקבל המלצות מגולשים או לשוחח על ספרים? לקהילת קריאה וספרים מומלצים: לחצו