לאן נעלם סיקסטו רודריגז

אין נביא בעירו, ובמקרה של סיקסטו רודריגז - גם לא בארצו, מולדתו. רודריגז הוא אמריקני ממוצא מקסיקני, בן למהגרים ממקסיקו שהגיעו לדטרויט של המאה העשרים לעבוד בתעשיית הרכב. הילד גדל לנער, שבערך באותו זמן שהחל לעבוד בבניין, למד גם לפרוט על גיטרה וגילה כישרון אדיר ונדיר במוזיקה ובכתיבת טקסטים. מי שהכירו אותו בראשית דרכו המוזיקלית משווים אותו בצורה חד משמעית ונחרצת לבוב דילן, ומונים אותו כאחד הגדולים בעולם המוזיקה בסוף שנות השישים וראשית השבעים של המאה הקודמת.

רודריגז הצעיר ידע לא רק לחבר מוזיקה שביטאה אווירה והלכי רוח, אלא גם לבטא את אלה, במיוחד של המעמד הנמוך ושכבות המצוקה העירוניות, בדייקנות פיוטית נוגעת וקולעת. גם ארבעים שנה ויותר אחרי, השירים הללו נוגעים ומפלחים כשהם מתנגנים ברקע הסרט התיעודי "מחפשים את שוגרמן", שיוקרן ביס דוקו בלוויין ביום ג' (5.3).

"מחפשים את שוגרמן", סרטו של מאליק בנדג'לול, זכה בשבוע שעבר בפרס האוסקר, והוא אכן סרט מצוין. לא זו בלבד שהוא מגולל סיפור לא ייאמן, רב תפניות ומרתק, הוא גם בנוי היטב קולנועית, כמותחן מהחיים עם בונוס של פסקול רב עוצמה ומשמעות, טקסטואלית ומוזיקלית.

בכירים בתעשיית המוזיקה האמריקנית הכירו בשעתו בכישרונו ובייחודו של רודריגז, הפיקו והוציאו לו שני אלבומים, אבל איש מהם לא מצליח להסביר בסרט מה בדיוק הייתה הסיבה לכך שלמרות הכישרון הרב היה כישלון מוחלט באמריקה. "היה לו כל מה שצריך", אומר אחד המפיקים המוזיקליים שעבד איתו. "למה הוא לא הצליח? לא ברור, והיום כשמקשיבים לשיריו זה עוד פחות ברור, כי השירים מעולים". אבל העובדה היא שהיה כישלון, ושקע במצולות האלמוניות והשכחה עוד לפני שעלה לגדולה.

האיש בכלל, כך מתברר, היה מאז ומתמיד מוזר וחריג. בראשית דרכו היה מופיע לפעמים בגבו לקהל, סיפרו עליו שהוא שיפוצניק ונווד עירוני, את פגישותיו עם אנשי המוזיקה קבע בקרנות רחוב ונוצר סביבו מסך מסתורין שרק הלך והסמיך.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק 

שני אנשים, שבשלב מסוים נוצר קשר ביניהם, החלו כל אחד מטעמיו לנסות לברר פרטים על רודריגז: סטיבן סיגרמן, שכינויו שוגרמן (כינוי המופיע באחד משיריו של רודריגז בהקשר אחר לגמרי, של סמים), מעריץ נלהב, וקרייג ברתולומיו סטרידום, עיתונאי מוזיקה. סיגרמן הקשיב שנים למוזיקה של רודריגז, וכששמע כעשרים שנה אחרי החשיפה הראשונה אליו, שנים אחרי נפילת האפרטהייד, שבארצות הברית אי אפשר להשיג את אלבומיו, ניסה שוב לגלות פרטים על היוצר. ב-1996, התבקש לכתוב משהו לחוברת שהתלוותה להוצאה מחודשת של האלבום השני של רודריגז, ושם ציין שאין עליו מידע ואם מישהו יודע משהו...

מבחינת העיתונאי ברתולומיו, זו הייתה כפפה שחובה להרים. הוא ניסה ללכת בעקבות הכסף, לגלות למי באמריקה שולמו התמלוגים מדרום אפריקה. הוא הגיע לתשובות מעניינות ומפתיעות, אבל לא לפתרון התעלומה. זו, כדרכן של תעלומות רבות, התפענחה כמעט במקרה - ויותר לא נסגיר כי, כאמור, הסרט האמיתי בהחלט הזה בנוי כסוג של מותחן. נגלה רק שהמת התגלה כחי לגמרי, וזו לא הייתה ההפתעה היחידה במסע בעקבותיו, שבמהלכו השתנו חייהם של לא מעט מהאנשים שהושפעו מהיצירה של רודריגז ומהיוצר עצמו. כאמור, סיפור מדהים המסופר בסרט מרתק, מותח ומהנה, עם פסקול מרגש.

"מחפשים את שוגרמן", עורץ יס דוקו בלוויין, יום ג', 5.3, 22:00. הפקה שבדית-בריטית; תסריט, בימוי והפקה: מאליק בנדג'לול; צילום: קמילה סקרגרסטורם; שירים מקוריים: רודריגז. אורך הסרט: שעה ו-20 דקות

עוד על טלוויזיה:

כולם רוצים אקזיט

תככים, נקמה והרבה לכלוך

בעקבות הרוצח המתוחכם