להעמיד את האזרחים הוותיקים במרכז

הם גרמו לנשיא פרס לחוש כמי שזה עתה שב מגן הילדים ולהכריז ש"עד 120" זו המצאה של קמצנים. עשרות בני ה-100 ומעלה (המבוגר בהם בן 115) שהגיעו לפני כשבועיים לביקור חגיגי במשכן הנשיא הוכיחו שאכן "אין צורך לשים קו אדום", כפי שהתבדח הנשיא.

על האירוע המרגש ניצחה סגנית השר לאזרחים ותיקים, ד"ר לאה נס. היא בעלת דוקטורט בביוכימיה מאוניברסיטת בר אילן, נשואה ואם לחמישה, מתגוררת בגבעת שמואל. את פעילותה הציבורית החלה בתחילת שנות ה-90 כחברה במועצה המקומית גבעת שמואל, שם כיהנה בהמשך כסגנית ראש המועצה ובמקביל כחברה בוועדה לבריאות ואיכות הסביבה של מרכז השלטון המקומי וכחברת מועצת רשות הדואר.

ב-2003 נבחרה לכנסת ה-16 מטעם הליכוד. היא פעלה בתחומי איכות הסביבה והמשפחה ואף זכתה ב"אות אבירת איכות הסביבה" וב"גלובוס הירוק" על ידי ארגון הגג של ארגוני הסביבה. בכנסת שימשה נס כיו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה וכחברה בוועדות נוספות ויזמה כמה חוקים בתחומי עבודת נשים ובריאות הציבור. בתפקידה כסגנית השר לאזרחים ותיקים, (בתפקיד השר משמש כיום ראש הממשלה) היא זו שאחראית למעשה על המשרד. הפנינו אליה כמה שאלות:

כיצד את מעריכה את איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת בישראל, יחסית למצב במדינות המערב?

"המשרד לאזרחים ותיקים מקיים שורה ארוכה של סקרים השוואתיים, הבוחנים את תנאי החיים של האזרחים הוותיקים בישראל ביחס למדינות העולם. המחקרים מראים כי תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ואזרחיה הוותיקים פעילים יותר, עובדים יותר ומתנדבים יותר ביחס לאזרחים ותיקים בעולם. כך, למשל, סקר share מראה כי כ-15 אחוז מהאזרחים הוותיקים בישראל מועסקים בשכר.

"כמובן, ישנם עוד אתגרים רבים והמלאכה לא הושלמה, אך במהלך השנים האחרונות נערכו שינויים מרחיקי לכת לשיפור חיי האזרח הוותיק, כמו העברת חוק היידוע, המחייב את רשויות המדינה וגופים ציבוריים לעדכן באופן אקטיבי את הוותיקים על כלל זכויותיהם, העברת חוק המחייב מינוי יועץ מיוחד לאזרחים ותיקים בכל רשות מקומית ויישום רפורמה ארצית להיערכות בזיקנה שמוביל המשרד בראשותי ומשנה מהקצה אל הקצה את היחס לאזרח הוותיק".

מה עומד לנגד עינייך בניהול המשרד לאזרחים ותיקים?

"לכונן מהפכה תפיסתית ביחס לאזרחים הוותיקים. הם דור המייסדים של המדינה, ובלעדיהם לא הייתה נבנית מדינה יציבה, מתקדמת ובעלת שורת הישגים כלכליים וחברתיים. מטרת עבודתי במשרד לאזרחים ותיקים היא לשפר את איכות החיים של האוכלוסייה הזאת, להעניק לה את מקומה הראוי בחברה ולהביא לכך שכל אזרח ותיק יוכל לקיים אורח חיים פעיל, מלא עשייה וסיפוק אישי".

מסקר שהמשרד פרסם לאחרונה עולה שמרבית בני הגיל השלישי מעוניינים להמשיך לעבוד, אך רק שליש מהמעסיקים מוכנים לקלוט אותם. במקביל, קצבת הזקנה עומדת היום על 1,480 שקל בחודש. האם בכוונתך לשנות את המצב?

"לאחרונה אושרה החלטת ממשלה שהגיש המשרד לאזרחים ותיקים בראשותי ומטרתה לעודד תעסוקה בקרב בני הגיל השלישי. במסגרת ההחלטה תוקם ועדת היגוי בין-משרדית בהשתתפות מר יוג'ין קנדל (יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ). אני מודעת היטב לנתונים, וזו הסיבה שיזמתי את החלטת הממשלה לעודד תעסוקת אזרחים ותיקים. הוועדה תבחן ביחד עם הגורמים הרלוונטיים כיצד לתגמל ולעודד מעסיקים להעסיק אזרחים ותיקים.

"לעניין קצבת הזקנה, המשרד לאזרחים ותיקים הינו משרד מטה ואינו מופקד עצמאית על תקציבי הרווחה והסיעוד. עם זאת, המשרד בראשותי מפעיל את מוקד המידע לאזרחים ותיקים שסייע עד היום למאות אלפי ותיקים במימוש זכויותיהם.


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


"בד בבד, המשרד מפעיל שורה ארוכה של פרויקטים המעניקים עזרה ותמיכה לוותיקים נזקקים, בכלל זה מתנדבים המגיעים לבתיהם, תוכנית 'בשיבה טובה' בשיתוף אש"ל למתן סיוע בתחומים כמו טיפולי שיניים, משקפי ראייה, מכשירי שמע, סבסוד תרופות. במסגרת תוכנית למאבק באלימות בקשישים הותקנו לחצני מצוקה בבתים והוענק ליווי מקצועי על ידי עובד סוציאלי".

בפרסומי המשרד מדובר על פרויקט בשם "חיים בגיל", במה מדובר?

"זוהי רפורמה ארצית להיערכות לזקנה. בעבר זוהו האזרחים הוותיקים על ידי רשויות השלטון השונות כנטל על התקציב, על מערכות הבריאות ועל שירותי הרווחה. משרדי היה הראשון להכיר באזרחים הוותיקים כנכס חברתי, תרבותי וכלכלי וזו מטרתנו, ליצור שינוי תודעתי ביחס לאזרחים הוותיקים ולהעמידם במרכז.

"התוכנית תתבצע על ידי שולחן עגול של מומחים לתחום הזקנה מכל ההיבטים, שעברו הכנה על ידי מומחי המשרד לאזרחים ותיקים. בכל יישוב ייבנה פרופיל יישובי בתחום הוותיקים, ועל פיו ייווצרו תוכניות ביצועיות לשינוי ולשיפור התשתיות הקהילתיות, החברתיות והעירוניות, בהתאמה לצורכי האוכלוסייה המבוגרת. בסוף השנה הראשונה לפרויקט תוצג תוכנית אסטרטגית ליישום מיידי ועד לטווח של 15 השנים הבאות. אני יכולה לספר שבעשרת ערי הפיילוט שבהן הפעלנו את התוכנית ניכרו תוצאות אופרטיביות כבר במהלך ההיערכות והתכנון.

"נכון לעכשיו, למעלה מחמישים רשויות מקומיות הצטרפו לרפורמה, ועד סוף 2014 כלל 253 הרשויות בישראל יצטרפו ל'חיים בגיל'. התוכנית בנויה לפי עקרון הצמיחה מלמטה למעלה, תוך שינוי ברשויות המקומיות, 'בשטח', ומתוך כך שיפור מצבם של האזרחים הוותיקים ומעמדם בחברה ובכלכלה בישראל. כל זאת בתיאום של כל הגופים הרלוונטיים ובהנהגת המשרד לאזרחים ותיקים".

מהו החזון שלך לעתיד בנוגע למצב האוכלוסייה המבוגרת בישראל?

"כפי שפתחתי את דבריי, בחזוני האזרח הוותיק בישראל מנהל אורח חיים פעיל וחיוני ותורם מכישוריו לחברה ולסביבה. יכולותיו וכוחו עומדים לו. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, ולפיכך אני סבורה שעל ישראל לשמש מגדלור, דוגמה ומופת לאומות העולם על האופן שבו ראוי להתייחס לאוכלוסייה הוותיקה. הנחנו יסודות לכך בארבע השנים האחרונות, ואני מאמינה שנמשיך בכך".

 מחברים את הדור הצעיר לתושבים הוותיקים

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
לקהילת תעסוקה לחצו

7 מיזמים שיעזרו לכם לחזור לשוק העבודה