לומדים בכל גיל
פרק שלישי מתוך הספר "חוכמת הזיכרון המעשי", המציע מדריך יחודי והוליסטי לאימון הזיכרון, המתבסס על מימצאי מחקרים אחרונים ועל ניסיון מקצועי רב. מוטק'ה מפרסם קטעים מהספר, ובהם המלצות מעשיות, שיטות ועזרים עדכניים לשיפור הזיכרון, כולל תוכנית אימון אישית. הפעם: על חשיבות הלימודים בגיל המבוגר
מערכת מוטק'ה
29/01/08
נעמה ואני עובדות ביחד כמה שנים. יש לנו ראש דומה ואני אוהבת לקדם איתה פרויקטים ? היא חריפה, מקורית ונלהבת. לפני שבוע נכנסתי למשרד שלה בתנופה, וסיפרתי לה על פרויקט חדש שיגיע אלינו בימים הקרובים. הפרויקט ידרוש מאמץ מיוחד ולמידה של תוכנת מחשב מתקדמת.
"זה נשמע מעניין," אמרה נעמה, "אבל אני לא בטוחה שזה בשבילי."
הלכתי למשרד שלי והתחלתי לעבוד, אך המשפט שלה המשיך להדהד לי בראש. "זה לא בשבילי. זה לא בשבילי..."
כעבור כמה ימים נכנסתי שוב למשרד שלה וסגרתי מאחוריי את הדלת, "קרה משהו, נעמה?" שאלתי, "זאת הפעם הראשונה שבה את לא מתלהבת מפרויקט חדש."
היא הביטה בי ואמרה: "את צעירה, ואני ? קרוב לשישים. בגילי, אני לא חושבת שאני מסוגלת ללמוד את התוכנות החדשות המתוחכמות האלה."
"על מה את מדברת?" כמעט צעקתי עליה, "את יותר חכמה מכולם!"
"אולי," אמרה בשקט, "אבל אני מרגישה שהראש שלי הוא לא מה שהיה. אני לא מאמינה שאצליח."
נעמה טועה: אין גיל ללמידה, במיוחד לאדם כמוה: פעיל, מנוסה וחכם. כמו נעמה אנשים רבים המגיעים לגיל הפרישה, עלולים להיות מושפעים מדעות קדומות לגבי הזדקנות ותפקוד הזיכרון. "יצאתם לגמלאות? סוף-סוף תפסיקו לרוץ ותוכלו לנוח," אומרים אנשים קרובים ואוהבים. "התחלת ללמוד קורס באוניברסיטה? בגילך? כל הכבוד! מי היה מאמין?" הסטריאוטיפים והדעות הקדומות הללו עלולים להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה.
עוד כתבות על זיכרון בגיל המבוגר
[u]
זיכרון בחיי היומיום - האם ניתן לשפרו?
[/u]
[u]
אימון קוגניטיבי אישי בגיל המבוגר
[/u]
[u]
הסודוקו ישמור על חדות מוחכם
[/u]
[u]
עשר עובדות שאתם חייבים לדעת על מוחכם המזדקן
[/u]
[u]
אימון המוח: המפתח לחוסן קוגניטיבי
[/u]
[u]
איך לבנות עתודות קוגניטיביות
[/u]
[u]
מחקר: הזזת עיניים מסייעת לשיפור הזיכרון
[/u]
[u]
חדר כושר למוח: תוכנית אימון לתאים האפורים
[/u]
[u]
תזונה עשירה בפחמימות = חשיבה מהירה יותר
[/u]
[u]
דגים משפרים את מהירות וחדות המחשבה
[/u]
[u]
כל מה שרציתם לדעת על שיפור הזיכרון
[/u]
באחד הניסויים צפו שלוש קבוצות משתתפים בסרט זהה כמעט לחלוטין. בשתיים מהן לא התייחסו הצופים כלל לאמירתו של השחקן: "שכחתי את המפתחות שלי." אז הוא שכח. ביג דיל. זה הרי יכול לקרות גם לי. בקבוצה השלישית המצב היה שונה: הסרט היה זהה, למעט פרט אחד ? גילו של השחקן. השחקן בן השבעים תואר מאוחר יותר על-ידי המשתתפים כ"שכחן". בני העשרים והחמישים לא תוארו כך, אף-על-פי שאמרו בדיוק אותם המשפטים. כשהאדם השוכח הוא מבוגר, השיכחה מקבלת משמעות שלילית ומאיימת. לעתים, אנשים שפורשים מעבודתם מוותרים על פעילויות שנהגו לעשות בעבר: טיולים, מפגשים חברתיים, לימודים. התפקידים והדרישות מהם פוחתים והולכים, ובנוסף לא מצפים מהם, והם לא מצפים מעצמם, ללמוד דברים חדשים. הם נוטים להטיל על הגיל את האחריות לשינויים המתרחשים בגופם ובמוחם, ומתנהגים בהתאם. בפועל, הגיל הכרונולוגי הוא כאותו מספר המצוי בכבישים על גבי אבני הדרך שעל פניהן אנו חולפים. הן רק שלט המסמן את מקומנו בדרך זו. כך גם הגיל, שמשמעותו נקבעת בהתאם לאורך הדרך כולה ובהתאם להתייחסות האישית. המסקנה ? לעבוד חלקית או לפרוש מהעבודה? בהחלט, אבל לא לנוח. נהפוך הוא: להמשיך ולהתחדש, להוסיף וללמוד דברים חדשים.
השכלה כפרוייקט לכל החיים
פעילות אינטלקטואלית מומלצת בכל גיל למי שרוצה לשמור על תפקודי הזיכרון. אך אין הכוונה דווקא לפעילות אקדמית במובן המסורתי. קיימות אין-ספור פעילויות אינטלקטואליות שמסייעות בהגנה על המוח, החל בעיסוקים מלומדים כמו קריאה, כתיבה או למידת שפה חדשה, וכלה במשחקי חשיבה כמו ברידג' ושחמט, פתרון תשבצים ופעילויות הכרוכות במיומנות ידיים כמו סריגה, גינון או נגינה על פסנתר. ירידה קוגניטיבית תתרחש גם אצל צעירים וגם אצל מבוגרים אם במקום להיחשף למגוון של גירויים הם יעדיפו לשבת כל היום על הכורסה בבית מול הטלוויזיה. דבר אחד אפשר לומר בביטחה: נוכל לדחות את הירידה בתפקודים קוגניטיביים אם נחשוב על השכלה כעל פרויקט לכל החיים. אם נישאר סקרנים וחקרנים ביחס לידע חדש ולהתנסויות חדשות. כאשר אנו מתאמצים באופן פעיל לשמר את הגמישות המנטלית, גדלים הן הסבירות שהמוח ישמר את הקשרים והמעגלים של תאי העצב שלו, ואף יתגבר אותם והן הסיכויים להצמיח תאי עצב חדשים. יכולת הלמידה נשמרת עד גיל מבוגר ביותר, אם כי המאפיינים שלה משתנים. לומדים מבוגרים אכן איטיים משהיו וזקוקים לזמן רב יותר כדי לקלוט מידע ולשלוף אותו. הם גם פחות מרוכזים וקל יותר להסיח את דעתם. כמו כן, הטיפול במידע חדש עשוי להיות פחות יעיל. לעומת זאת, יש להם יתרונות רבים משלהם. אנשים במחצית השנייה של חייהם לומדים מתוך מוטיבציה פנימית ותחושה של בחירה. מניע אותם רצון להרחיב אופקים, להוסיף ידע ולהעמיק את ההבנה, ולא הצורך להשיג תואר או מעמד. הלמידה עצמה מהווה אתגר חדש, מתגברת את הפעילות המוחית, ונותנת ללומד תחושה שהוא בעל ערך.

לכתבה הקודמת בסדרה -
[u]לחצו[/u]
להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
[u]
שמירה על הזיכרון
[/u]
[u]
פורום בריאות נפשית ומצוקות רגשיות
[/u]

עוד כתבות על זיכרון בגיל המבוגר
[u]
זיכרון בחיי היומיום - האם ניתן לשפרו?
[/u]
[u]
אימון קוגניטיבי אישי בגיל המבוגר
[/u]
[u]
הסודוקו ישמור על חדות מוחכם
[/u]
[u]
עשר עובדות שאתם חייבים לדעת על מוחכם המזדקן
[/u]
[u]
אימון המוח: המפתח לחוסן קוגניטיבי
[/u]
[u]
איך לבנות עתודות קוגניטיביות
[/u]
[u]
מחקר: הזזת עיניים מסייעת לשיפור הזיכרון
[/u]
[u]
חדר כושר למוח: תוכנית אימון לתאים האפורים
[/u]
[u]
תזונה עשירה בפחמימות = חשיבה מהירה יותר
[/u]
[u]
דגים משפרים את מהירות וחדות המחשבה
[/u]
[u]
כל מה שרציתם לדעת על שיפור הזיכרון
[/u]
באחד הניסויים צפו שלוש קבוצות משתתפים בסרט זהה כמעט לחלוטין. בשתיים מהן לא התייחסו הצופים כלל לאמירתו של השחקן: "שכחתי את המפתחות שלי." אז הוא שכח. ביג דיל. זה הרי יכול לקרות גם לי. בקבוצה השלישית המצב היה שונה: הסרט היה זהה, למעט פרט אחד ? גילו של השחקן. השחקן בן השבעים תואר מאוחר יותר על-ידי המשתתפים כ"שכחן". בני העשרים והחמישים לא תוארו כך, אף-על-פי שאמרו בדיוק אותם המשפטים. כשהאדם השוכח הוא מבוגר, השיכחה מקבלת משמעות שלילית ומאיימת. לעתים, אנשים שפורשים מעבודתם מוותרים על פעילויות שנהגו לעשות בעבר: טיולים, מפגשים חברתיים, לימודים. התפקידים והדרישות מהם פוחתים והולכים, ובנוסף לא מצפים מהם, והם לא מצפים מעצמם, ללמוד דברים חדשים. הם נוטים להטיל על הגיל את האחריות לשינויים המתרחשים בגופם ובמוחם, ומתנהגים בהתאם. בפועל, הגיל הכרונולוגי הוא כאותו מספר המצוי בכבישים על גבי אבני הדרך שעל פניהן אנו חולפים. הן רק שלט המסמן את מקומנו בדרך זו. כך גם הגיל, שמשמעותו נקבעת בהתאם לאורך הדרך כולה ובהתאם להתייחסות האישית. המסקנה ? לעבוד חלקית או לפרוש מהעבודה? בהחלט, אבל לא לנוח. נהפוך הוא: להמשיך ולהתחדש, להוסיף וללמוד דברים חדשים.
השכלה כפרוייקט לכל החיים
פעילות אינטלקטואלית מומלצת בכל גיל למי שרוצה לשמור על תפקודי הזיכרון. אך אין הכוונה דווקא לפעילות אקדמית במובן המסורתי. קיימות אין-ספור פעילויות אינטלקטואליות שמסייעות בהגנה על המוח, החל בעיסוקים מלומדים כמו קריאה, כתיבה או למידת שפה חדשה, וכלה במשחקי חשיבה כמו ברידג' ושחמט, פתרון תשבצים ופעילויות הכרוכות במיומנות ידיים כמו סריגה, גינון או נגינה על פסנתר. ירידה קוגניטיבית תתרחש גם אצל צעירים וגם אצל מבוגרים אם במקום להיחשף למגוון של גירויים הם יעדיפו לשבת כל היום על הכורסה בבית מול הטלוויזיה. דבר אחד אפשר לומר בביטחה: נוכל לדחות את הירידה בתפקודים קוגניטיביים אם נחשוב על השכלה כעל פרויקט לכל החיים. אם נישאר סקרנים וחקרנים ביחס לידע חדש ולהתנסויות חדשות. כאשר אנו מתאמצים באופן פעיל לשמר את הגמישות המנטלית, גדלים הן הסבירות שהמוח ישמר את הקשרים והמעגלים של תאי העצב שלו, ואף יתגבר אותם והן הסיכויים להצמיח תאי עצב חדשים. יכולת הלמידה נשמרת עד גיל מבוגר ביותר, אם כי המאפיינים שלה משתנים. לומדים מבוגרים אכן איטיים משהיו וזקוקים לזמן רב יותר כדי לקלוט מידע ולשלוף אותו. הם גם פחות מרוכזים וקל יותר להסיח את דעתם. כמו כן, הטיפול במידע חדש עשוי להיות פחות יעיל. לעומת זאת, יש להם יתרונות רבים משלהם. אנשים במחצית השנייה של חייהם לומדים מתוך מוטיבציה פנימית ותחושה של בחירה. מניע אותם רצון להרחיב אופקים, להוסיף ידע ולהעמיק את ההבנה, ולא הצורך להשיג תואר או מעמד. הלמידה עצמה מהווה אתגר חדש, מתגברת את הפעילות המוחית, ונותנת ללומד תחושה שהוא בעל ערך.

לכתבה הקודמת בסדרה -
[u]לחצו[/u]
להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
[u]
שמירה על הזיכרון
[/u]
[u]
פורום בריאות נפשית ומצוקות רגשיות
[/u]

תגובות
0
אהבו
0
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בבריאות טובה
משקפי מולטיפוקל – מדוע הם כל כך יקרים ומה אנחנו באמת מקבלים תמורת הכסף?
זה לא סוד שמשקפי מולטיפוקל הם לא עניין זול. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים לשמור על העיניים...
השירות המהפכני שמשנה את עולם הבריאות בישראל
אין כמעט מי שלא התמודד עם ניסיון לקבוע תור לרופא מומחה עקב בעיה רפואית דחופה, וקיבל מקופת...
הפיתוח החדשני שמקל על מטופלים בצריכת קנאביס רפואי
בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בקנאביס רפואי בגיל השלישי במדינות מערביות רבות....
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות