למצוא עבודה בגיל מבוגר

(צילום: Shutterstock)

בגיל 59, אחרי 30 שנות חיים בהולנד, חזר מוטי יעיש לישראל. די מהר הבין שגילו ה"מתקדם" עלול לעמוד בדרכו לבסס קריירה חדשה במולדת. אם נקפוץ לשורה התחתונה, כיום, זמן לא רב אחר כך, הוא עובד כיועץ נדל"ן ומתכוון לפתוח סוכנות משלו.

דרכו של יעיש להתגבר על פערי המנטליות בין הולנד לישראל ולהתאים את עצמו לדרישות השוק המקומי עברה בסדנה של פרויקט "השתלבות בעבודה והגדלת הכנסה לבני הגיל השלישי" שנערכה לאחרונה בעירו. הפרויקט הוא יוזמה של אשל-ג'וינט, המחלקה לרווחת הקשיש בעיריית באר שבע ומכון שיפור. בפיילוט שנערך בעיר הדרומית השתתפו כ-24 איש בני 55 פלוס. מרביתם חיפשו עבודה כשכירים, אחרים רצו לפתוח עסק עצמאי. המפגשים התקיימו פעמיים בשבוע והונחו בעברית וברוסית על ידי ד"ר רפי גלברט, ד"ר אוהלה אביניר ותמרה גיטמנסקי.

מוטי יעיש עזב את ישראל מיד לאחר תום שירותו הצבאי כדי לעבוד בסניף אל על בהולנד והחליט להישאר בניכר. בהמשך עבר לעסוק בלוגיסטיקה, ושימש כמנהל מחסן מרכזי של רשת סופרמרקטים. לאחרונה החליט לחזור ארצה. "כשהגעתי לכאן הבנתי שהגיל משחק תפקיד מרכזי בקבלה לעבודה. לא מייחסים חשיבות לידע ולניסיון. באירופה, לפחות בשנים האחרונות, יש נטייה הפוכה. יש מחסור בעובדים צעירים. האוכלוסייה מזדקנת, אבל אנשים חיים יותר ועדיין בריאים ויכולים לתרום. מעסיקים דווקא מחפשים עובדים בגילים כאלה, עם סמכות וניסיון.

"כיוון שנעלמתי קצת מהשוק הישראלי ולא הבנתי מה קורה, החלטתי להשתתף בסדנה, שמאוד עזרה לי. הם חידדו דברים, נתנו כיוון. איך להתקרב לאנשים, איך להציג את עצמי בארץ בשונה מאירופה. איך לשכנע מעביד לקבל אותי, איך אני פונה אליו. 

"קיבלתי טיפים חשובים, כמו לפנות ישירות לכוח אדם ולא דרך מודעות באינטרנט. לפעמים למקום העבודה אין זמן לחפש עובדים. כשאתה מגיע אליהם פיזית ויש מפגש חזותי, שופטים אותך על פי מי שאתה, לא על פי הגיל שרשום, וזה אף פעם לא נדחה על הסף ותמיד מתפתח לשיחה. לפניות שלי דרך האינטרנט בכלל לא ענו".

אחרי הסדנה פנה יעיש לחפש עבודה. "חשבתי ללכת לכיוון הלוגיסטי, שבו יש לי מה לתרום. פניתי לרשתות מסחריות שונות ואפילו התקבלתי לעבודה כסגן מנהל החנות החדשה של רמי לוי, אבל אז החלטתי לשנות כיוון. עברתי קורס מתווכי נדל"ן והוצאתי רישיון. דרך הסדנה הגעתי לכמה סוכנויות נדל"ן, שהיום אני עובד באחת מהן. בשלב מסוים, אחרי שאלמד את השוק, אני מאמין שאפתח עסק עצמאי". 

להצלחה עזרו, לדבריו, לא מעט גם האופטימיות הטבעית שלו והדבקות במטרה. "אני ממשיך הלאה ולא מתייאש. לשמחתי, כלכלית אני לא לחוץ ולא תלוי בעבודה בשביל הלחם, אבל חשוב לי לקום בבוקר למטרה מסוימת. בלי עבודה אתה קם לכלום. כשלא עבדתי לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. לטייל כבר לא מעניין אותי. טיילתי מספיק בעולם ואני מרגיש שרק העבודה ממלאת אותי. 


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


"אין ספק שהסדנה פקחה את עיני. זה מעודד ומכניס ביטחון עצמי, מחזק את היכולת התקשורתית שמאוד חשובה. לאנשים בגילים האלה, שמרגישים שלא סופרים אותם, זה מעלה את הביטחון. ברגע שהביטחון מעורער, אתה לא עושה כלום".

"היום אני יודעת איך להציג את עצמי"

מרינה טורקינץ בת 55 מירושלים נעזרה גם היא בסדנה. "יש לי עבודה חלקית, אבל רציתי לשנות כיוון ולשמוע אילו אפשרויות יש לי". ברוסיה היא למדה ספרנות לתואר ראשון ועבדה כספרנית. אחרי עלייתה ארצה, לפני 20 שנה, סיימה תואר שני בתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן ושימשה כמורה באולפן גיור, שבו נלמדים מלבד העברית גם יהדות והיסטוריה. כיום היא מחפשת כיוון חדש, והצטרפה לסדנה בהנחייתה של תמרה גיטמנסקי. "קיבלנו עצות, ממש מתכונים. איך לדבר בטלפון, איך להגיע לאיש הנכון, איך להתלבש לראיון עבודה. נכנסנו לכל הניואנסים. במקביל, שכתבנו יחד את קורות החיים שלנו לכיוון יותר קליל ומגוון ויותר ממוקד במטרה. היום אני יודעת איך לגשת לאנשים, איך להציג את עצמי, איך להשאיר הודעה נכונה אצל המזכירה, והכול ברוח טובה ובטון משכנע". 

לאחרונה פנתה, על פי הצעתה של גיטמסקי, ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה למשרת סוקרת שטח. "עברתי את המבחן הפסיכומטרי ועכשיו אני מחכה להמשך התהליך. זה בהחלט כיוון שונה ממה שעשיתי, ואני מקווה למצוא בו עניין".

"בחוץ תמיד יש משהו מעניין"

גם ע' בת ה-62 משתתפת נוספת בסדנה, גננת בעברה וכיום עובדת נדל"ן, מחפשת כיוון חדש. "אני מאוד אוהבת את העבודה שלי, אבל אין בה מספיק פרנסה", היא אומרת. "כיוון שאני לא שולטת במחשב, אני לא יכולה לעבוד במשרד, וגם אין לי ניסיון".

על האפשרות לא לעבוד כלל היא לא מוכנה לשמוע. "זה מדכא. זו שקיעה והידרדרות. אני צריכה לצאת, לראות אנשים, לדבר. להיות מעורבת בחיים. אני ממליצה לכל אחד לצאת לעבודה. זה חיים אחרים. זה לצאת מהבועה, בחוץ תמיד יש משהו מעניין".

בסדנה, היא קיבלה, לדבריה, הרבה תובנות. "היה מה ללמוד. איך לפנות למעסיקים, איך מתנהלים עסקים. קיבלתי הרבה אומץ. הכרתי שם אנשים מבוגרים מקסימים, משכמם ומעלה ועם המון כישורים, רובם אקדמאים, מהנדסים אנשים עם השכלה וניסיון עשיר בעבודה, שדיברו בחוסר ביטחון, בגלל הגיל, אבל כולנו קיבלנו כלים".

כיום היא נמצאת, במקביל לעבודתה בנדל"ן, במגעים עם בתי אבות ומרכזים גריאטריים, במטרה לשמש כמדריכה תעסוקתית לקשישים בריפוי בעיסוק. "אני משתמשת במידע שקיבלתי בסדנה ומרגישה שזה בהחלט מקדם את העניינים".

לקהילת עבודה ותעסוקה בגיל השלישי לחצו