לקראת שידור: החיים בצד השני

"החיים בצד השני" היא סדרה בריטית ששמה המקורי, "איך חי החצי השני", מעיד בדיוק רב יותר על מהותה: היא מספקת הצצה לאנשים משני צדי המתרס הכלכלי-חברתי, זה אל עולמו של זה, ואגב כך ניתנת לעשירים שביניהם הזדמנות לעשות גם כמה מעשים טובים לטובת העניים. ארבעה מיליון עניים יש בבריטניה, כך על פי נתוני התוכנית. אחד מכל שלושה ילדים שם חי בעוני. ברוח הסיסמה "עניי עירך קודמים", מתייצבות לאורך הסדרה משפחות עשירות לא רק כדי להתבונן מקרוב בעניים בריטים בעלי שם ופנים, אלא גם כדי להושיט להם עזרה. כלכלית בעיקרה. הפרק הראשון מפגיש את משפחת ברודרסטון ה"אמידה" כהגדרת בתם בת התשע גרייס, עם משפחת גומפו הענייה. קן ברודרסטון הוא מנכ"ל בחברת השמה שגדל כעדותו בסביבה מעוטת אמצעים וצמח להיות עשיר. איש שעושה רושם מאוד סימפתי, שמצהיר כי אכפת לו מהחברה שבה הוא חי וחשוב לו שילדיו, גרייס ואחיה הגדול צ'רלי, יידעו לא רק מה מתחולל בבועה הקטנה והעשירה שלהם, אלא גם איך חיים אנשים מחוצה לה. אשתו החביבה אינה עובדת בשנים האחרונות מחוץ לבית ורק מנצחת על צוות של מנקות וגננים המתחזקים ומטפחים את הבית-אחוזה מוקף הגנים-חממה-מגרש טניס. במרחק של פחות משעתיים נסיעה מבית ברודרסטון אשר בססקס חיות בדיור ציבורי בשכונת מצוקה ופשע בלונדון בנות משפחת גומפו: האם המובטלת ושלוש בנותיה, יולנדה בת העשר, מואישה בת התשע וג'ויבי בת החמש. האב, שהתגרש מהאם, נפקד מחייהן. האם מכלכלת בקושי את המשפחה מדמי קצבה שבועית של 240 פאונד. לארבע נפשות. הילדות משני הצדדים מתוקות, רהוטות ומנומסות להפליא. גרייס ויולנדה הן ראש החץ לקשר שמתרקם בין משפחת ברודרסטון ה"חונכת" למשפחת גומפו הנזקקת. גרייס ברודרסטון רואה מחלון חדרה שבו יש לה שתי מיטות, האחת שלה והאחרת לחברות שבאות לפעמים לישון אצלה, ארנבונים וצבאים. היא לומדת בחוגי מוזיקה ודרמה ומחול ובטח שכחתי עוד משהו. יש לה, כמובן, מחשב משלה ואייפוד משלה וארון גדול מלא בגדים ובובות ועוד המון דברים אחרים.


יולנדה גומפו אוכלת את הארוחה היומית החמה שלה יחד עם אחותה מואישה בבית הספר במסגרת מפעל הזנה חינם לילדים ממשפחות נזקקות. בבית היא אוכלת לא כשהיא רעבה או כשבא לה, אלא כשאמא נותנת לה אוכל. אסור לה לשחק לבד בחוץ כי השכונה מסוכנת. מחלונה היא רואה קטטות ופצועים, ניידות משטרה ואמבולנסים. המיטה של אחותה היא בעצם רק מזרון על הרצפה, כי מסגרתה נשברה. משפחת גומפו הגיעה לבריטניה מזימבבואה לפני שמונה שנים, כשההורים עוד היו נשואים, במטרה להיטיב את חייה. זה מתחיל בהתכתבות-היכרות ובסרטון שמשפחת גומפו מצטלמת לו ושולחת למשפחת ברודרסטון. זה ממשיך בצ'ק ראשון ששולחים בני הזוג ברודרסטון לגברת גומפו על סך 2,000 פאונד. בכסף קונה האם לבנותיה מיטות וגם קצת בגדים. אחר כך מגיע הביקור של משפחת גומפו באחוזת ברודרסטון. פניהן של הילדות המבקרות מעידים כי מבחינתן זה קצת דומה לסיור על המאדים. ככה זה כשבבית אוכלים על הרצפה כי אין שולחן. בהמשך, יגיעו לבית גומפו גם שולחן וגם ביקור של כל משפחת ברודרסטון ועוד המחאה שמאפשרת לאם המשפחה לצאת לקורס תפירה שאמור לספק בהמשך מקצוע והכנסה. כי לא מדובר פה רק בצדקה נקודתית נטו, אלא כאמור ב"חניכה". משפחת ברודרסטון גם תממן סידור לבנות למשך השעות שבהן אמן תיעדר לצורך לימודיה מהבית, ובהמשך גם חופשה משפחתית ראשונה לכל בנות גומפו. בני משפחת ברודרסטון עושים רושם של אנשים נחמדים וטובים, וגם משפחת גומפו עושה רושם נעים של מי שמתאמצות ושואפות ואופטימיות ולא יושבות ומחכות לטובות ובדרך צוברות מרירות. האמירות מלאות התום והאמונה של הילדות משני הצדדים מרככות את פניה הקשים של מציאות הפערים. כולם מתכוונים לטוב ועושים טוב, ובכל זאת יש מידה של אי נוחות בחדירה הזו לצנעת הפרט, ודאי מהצד הנצרך, גם כשברור וידוע כי הכול נעשה ברשות כל הצדדים, בהסכמתם ומרצונם. אי הנוחות נובעת מהדיאלוג הנדרש במסגרת הזו עם המצלמה, התובעת את מכסת דמעות התודה שלה מול כל צ'ק ומחשב ושולחן, הדורשת פלישה לארונות ריקים (תסמונת המקרר הריק) וכן הלאה. יש בסיטואציות האלה גם לא מעט מניפולציה למרות המטרה החיובית. נכון שללא נוכחות המצלמה לא הייתה באה לעולם התוכנית, אבל האם בלעדיה כל האנשים העשירים ובעלי הרצון הטוב שמשתתפים בה לא היו מוצאים דרך לעשות מעשים טובים לשיפור חיי העניים ולהגדלת מודעות ילדיהם לפערים?
"החיים בצד השני", סדרה דוקומנטרית בריטית, ערוץ 8 בכבלים, ימי א' החל ב-12.12, 21:05. הפקה של RDF לערוץ 4 הבריטי עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: היום שלפני האושר

ביקורת תיאטרון: איחש פישר

מועדון הספר הטוב: ראיון עם אלי עמיר

מועדון הספר הטוב: מה שנשאר

ביקורת קולנוע: חיים כמו שמכירים