לקראת שידור: נוטלי הגלולות

14 אלף - זה מספר הגלולות שבולע בריטי ממוצע (וכמוהו בערך כל אזרח מדינה מערבית אחרת) במשך חייו. כך לפחות טוען סרט התעודה של ה-BBC "נוטלי הגלולות", שישודר ביום ד' (2.3) בערוץ 8 בכבלים. נקודת המוצא של הסרט, המנסה להכניס מעט סדר בארון התרופות הביתי הממוצע, היא שכל תרופה שקיימת בשוק היא בעצם סוג של פלא והישג מדהים. חלק מההישג הפלאי שבתרופות נובע מתהליך יצירתן, המתואר בסרט כמסע גילוי, תוך ניסוי וטעייה, בין אלפי תרכובות כימיות ובני אדם. מפתחי תרופות, חוקרים ורופאים המופיעים בסרט שבים ומדגישים את המקריות שבתהליך יצירת תרופות, הנובעת מהקושי לחזות באמת את השפעותיהן עד שהן מנוסות על בני אדם לאורך שנים. לכן, נטען בסרט, חשוב להתייחס לפיתוח תרופות כאל תגליות ולא כאל המצאות. לשם הדגמה מסופר בסרט סיפורה של תרופה שפותחה במעבדות פייזר, שנועדה במקורה למנוע תעוקת לב, להרחיב כלי דם סביב הלב. החוקר כריס מיימן מספר כיצד בודדו במעבדה תרכובת כימית שנראתה הולמת, אלא שבניסוי בבני אדם התברר שתוצאותיה מאכזבות. כשכבר כמעט החזירו את התרכובת למאגר התרכובות שאינן משמשות לדבר, התברר כי מספר רב של נסיינים דיווחו על תופעת לוואי משונה: ריבוי זקפות. כיוון שכך, בנה מיימן מודל מעבדה שדימה את דרך פעולתו של אבר מין גברי אצל גברים שלקו באין אונות, וכך בעצם נולדה הוויאגרה, התרופה הראשונה בעולם לטיפול בתופעה לנטילה דרך הפה, שעם הזמן שווקה לא רק לבעלי בעיות זקפה אלא לכל מי שחפצו בהרבה סקס טוב, ונכון לעכשיו נמכרות בעולם בכל שנייה שש גלולות ויאגרה. עוד מסופר בתוכנית על הריטלין, על שימושו המגוון - כמסייע לטיפול בהפרעת קשב וריכוז ומצד שני כמשפר יכולות קוגניטיביות אצל אנשים בריאים - ומחקרים אודותיו, על הפרוזק ששינה את כל ההתייחסות הרפואית, החברתית והתרבותית לדיכאון (לפני שהתגלו תופעות לוואי קשות וארוכות טווח של התרופה), על המהפכה הרפואית, מינית, חברתית ותרבותית שחוללו הגלולות נגד הריון ועל עוד תרופות שהשפיעו ושינו את חיינו, לטובה ולרעה. בין היתר מספרים על התינוקות שנולדו עם מומים בשנות החמישים של המאה העשרים בגלל תופעות לוואי של תרופת התלידומיד שנטלו נשים בהריון, מה שהביא לשינוי בניסוח התוויות לשימוש בתרופות ואזהרות מתופעות לוואי, ועל כך שבשנים האחרונות הורדו מהמדפים בבריטניה שמונה תרופות בגלל תופעות לוואי קשות שגרמו, ביניהן למשל הוויוקס. בעניין תופעות הלוואי מסבירים בעצם המומחים כי נחוצה התייחסות בסיסית שונה לתרופות: צריך להבין כי הן בעצם אינן כה ממוקדות מטרה כמו שהיינו אולי רוצים להאמין, ולכן בשימוש בהן צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שהתועלת בשימוש גוברת על הנזק האפשרי. תרופה ללא תופעות לוואי, הם מסבירים, היא תרופה חסרת תועלת. השאלה היא שאלת היחס הנכון בין הדברים. וזו, אולי, אחת הנקודות החשובות שהסרט מנסח ומבהיר. בכלל, עיקר כוחו של הסרט הוא באמת בסדר שהוא עושה בבלגן שנדמה לכול כי הוא כה מוכר, כי הרי אין כמעט מי שלא לוקח במשך חייו תרופה כזו או אחרת. כך למשל הסרט מתעכב ומסביר שאלות של מינונים והתמכרות לגלולות, מסביר את תהליך פיתוח התרופה (עניין של השקעה כספית גדולה וכ-15 שנה בממוצע) תוך הבהרת האתגר המקצועי לחוקרים והרווח הפוטנציאלי העצום לחברות התרופות. הוא ממפה את חשיבות ואת תכיפות השימוש בתרופות שונות לאדם בשלבי חיים שונים (בעשור השביעי נוטל בריטי ממוצע כחמש גלולות שונות ביום) וממחיש עד כמה אלה נהפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים (בבריטניה יש אפילו חבורת קשישים המנסים לפתח גלולה לקיצור חיים, כזו שיוכלו ליטול כשיחליטו "לעשות אקזיט" מהחיים, כחלק מהזכות למות בכבוד). בכלל, הסרט ממליץ לכול להפנים את הרעיון שבכל פעם שאנחנו נוטלים תרופה כלשהי אנחנו בעצם משתתפים בניסוי מדעי שבו אנחנו בוטחים בחוקר. הגלולות לסוגיהן נסקרות בסרט: ממשככי כאבים הנמכרים ללא מרשם דרך כדורים שונים לשיפור ולהארכת חיים ועד האנטיביוטיקה לסוגיה, שבה נעזר אדם כ-60 פעמים במהלך חייו, ואשר מוגדרת בסרט כתרופה מופלאה, מעשה ידי אדם, ששונה מכל השאר כי היא משפיעה על החיידקים שבגוף, ולא על האדם. זוהי תוכנית ידע-מידע מהסוג הסטנדרטי (הנושא אינו מפתיע או מקורי, הטיפול הקולנועי-תיעודי אינו חורג מהמקובל). אין כאן חידושים מסעירים או תגליות מרעישות, אבל לסוגה, היא עשויה כהלכה. היא מחדדת את העובדות (מספרים, שמות, שימושים והשפעות), מציגה אותן בסדר ענייני ובהסברים בהירים, ומקיפה את הנושא החשוב, המלווה את כולנו יום-יום, באופן מספק דיו ונגיש דיו.
"נוטלי הגלולות", ערוץ 8 בכבלים, יום ד', 2.3, 21:30. הפקה של הורייזן ל-BBC, תסריט ובימוי: ג'מה ג'יי. צילום: סטיב מוס; עריכה: אדם פינץ'; קריינות: הלן מק'רוי. אורך הסרט: 56 דקות עוד על תרבות ובידור:

עולמי: פסטיבל מוזיקת עולם בהרצליה

ביקורת קולנוע: אומץ אמיתי

ביקורת תיאטרון: מנדרגולה

ביקורת ספר: מסעותי עם ורה

ביקורת קולנוע: נאום המלך