לקראת שידור: עיתונאי

ניקולס קריסטוף הוא עיתונאי ב"ניו יורק טיימס". עיתונאי ותיק, שזכה כבר פעמיים בפרס פוליצר על עבודתו. הסרט הזה עוקב אחריו, באחד ממסעותיו העיתונאיים, הפעם לקונגו המשמידה את עצמה בקצב רצחני (יותר מארבעה מיליון קורבנות בעשור האחרון בשל מלחמת האזרחים המשתוללת שם), מסע שבו הוא מחפש את הפנים שמאחורי המספרים הבלתי נתפסים, את הסיפורים האישיים מאחורי טרגדיה של מדינה שלמה, את הזווית שדרכה יוכל להוציא משלוותם את קוראיו הרחוקים והשבעים שמעבר לים. הסרט הזה עוקב גם אחרי עיתונאי חוקר מהזן שהולך ונעשה נדיר בעולם העיתונות המשתנה - עיתונאי שמכתת רגליו בעקבות טיפים, קצות חוטים ומרואיינים, עיתונאי שמצליב מידע ומקשיב לסיפור מכל הצדדים, עיתונאי שמבקש להשפיע, להתריע, לחשוף ולהעלות לסדר היום הציבורי גם את מה שלא מבדר ולא נעים. עיתונאי שהוא עמוד התווך של העיתונות הכתובה, אלא שזו הולכת ומתכווצת, הולכת ונחלשת, בעידן של בלוגים וסאונד-בייטים, של התעסקות מרפרפת בשולי-השוליים של נושאים, כסוג כזה או אחר של בידור. קריסטוף מספר בסוף הסרט שבחר במקצוע העיתונות כי רצה להשפיע, רצה ליצור אג'נדה. אלא שהיום, הוא יודע, זה הרבה יותר קשה. המאבק כבר אינו רק מול עורך שכן-או-לא מאשר סיפור, מסע, נושא. המאבק הוא מול תפיסה תקשורתית שרואה בציבור צרכנים בעלי טווח קשב מתקצר, המבקשים בעיקר להתבדר. עיתונות מהסוג שהוא עושה, הוא מודה, "יקרה יותר מבלוגים ומהעיתונות של היום, שבוחשת בעיקר במה שכבר נמצא על השולחן".


הסרט עוקב אחריו נוסע בדרכים לא-דרכים, מראיין עקורים, מחלץ אישה גוססת - שנהפכת בהמשך לציר דיווחיו - לבית חולים ועד למותה; מסתכן בנסיעה בחשכה; מראיין במפקדתו גנרל בעל מוניטין של מפקד כוחות מרצחים ואנסים, מקשיב להסבריו ש"אני לא שר מלחמה, אני משחרר", ומציין בהמשך את לכידתו ואת כליאתו בידי כוחות יריבים; מקשיב בסקרנות ובסבלנות לאינספור צדדים לסיפור שיציג בסופו של דבר לקוראיו; לומד, מתעדכן, מגבש עמדות ומציג אותן בבהירות מנומקת. קריסטוף מסביר איך הוא מסוגל להכיל את כל הזוועות שהוא שומע, איך הוא מתנהל כעיתונאי, על החיץ המקצועי שהוא נעזר בו כדי להגן על עצמו ולהיות מסוגל להמשיך לעשות את עבודתו בנאמנות. זהו עיתונאי אמיתי, מסור-מכור לעבודתו ולמקצועו, הפותח צוהר לדרך עבודתו ולהתנהלותו. אין כאן ברק וזוהר והילות טאלנטים, יש כאן אדם חרוץ ומעמיק, סקרן וחריף, שיודע כיצד להתבונן בשפע חלקיו של פאזל אנושי ולשרטט מהם תמונה שלמה לקוראיו.
שורה תחתונה:
סרט מעניין ומאיר לכל מי שמתעניין בעבודה עיתונאית, במצבה העגום של אפריקה או בשניהם.
"עיתונאי", ערוץ יס-דוקו בלוויין, יום א', 6.12, 22:00. הפקה של HBO, הבחירה הרשמית בפסטיבל סנדאנס 2009, בימוי: אריק דניאל מצגר

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: בראנז'ה

ביקורת ספר: איש מבוקש מאוד

ביקורת תיאטרון: הדוד וניה

ביקורת ספר: הדבר היה ככה

ביקורת תיאטרון: ינטל

ביקורת קולנוע: חמש שעות מפריז