לקראת שידור: קוראים לי פיץ

ביום ד' (22.6) עולה בערוץ יס דרמה בלוויין סדרה קנדית חדשה, "קוראים לי פיץ". במקור מוגדרת הסדרה כקומדיה, ובכל זאת היא משובצת בלוויין בערוץ סדרות הדרמה, אולי כי מישהו שם חש שזו יותר דרמה קומית או קומדיה דרמטית. כך או כך, נכון לומר שהסדרה הזו איננה עונה להגדרות ז'אנר סטנדרטיות (אם כי לא בטוח שזו בהכרח מחמאה). מדובר בסדרה שבמרכזה סוחר מכוניות משומשות (בערך המקצוע הכי נאלח בהגדרה באמריקה), בטלן צעיר נטול מוסר ומצפון, שותף בסוכנות שבבעלות אביו בעיר דטרויט (שזוכה באחרונה לעדנה טלוויזיונית כאתר התרחשות של סדרות). לבחור קוראים ריצ'רד (ובקיצור דיק, בחירה ודאי לא מקרית, שהרי דיק הוא כינוי סלנג לאבר המין הגברי) פיצפטריק (והוא עונה בעיקר לשם פיץ). אביו, שלא ממש חובב אותו, הוא קן פיצפטריק. ישנה גם אחות, מייגן, שהיא לכאורה הדמות השפויה (יחסית) בחבורה, אבל כל המשפחה הזו וכמובן גם כל סובביה מטורללים במידה כזו או אחרת. כבר בפרק הראשון של הסדרה, שבו אנחנו לומדים להכיר את הנפשות הפועלות ואת יחסי הכוחות ביניהן, מתרחשים שני אירועים מרכזיים שיובילו הלאה את שאר הפרקים וההתרחשויות: האחד, פיץ הבטלן-תחמן נקלע לתאונה במהלך נסיעת מבחן עם לקוחה, שלה הוא מנסה למכור את המכונית הנבדקת, וכך מתחילה שרשרת אירועים הזויים יותר או פחות, והשני, לסוכנות מגיע איש צעיר בשם לארי, שהוא החנון בהתגלמותו, אשר חיש קל הוא לא רק מתנחל במשרדו של פיץ ועוקף אותו במכירות, הוא גם קונה מניות מאבי המשפחה ונהפך לשותפו של פיץ. לארי דנן הוא צמחוני, חייכן ואדיב, נוטף יושר, יושרה והגינות ומכריז על עצמו מיד שהוא-הוא התגלמות מצפונו - החסר - של פיץ. האם כמטפורה או כמין טוויסט רוחניקי בסגנון סדרות רוחות הרפאים והדיבור עם חייזרים? כדי לברר את הנקודה צריך יהיה כנראה להמשיך ולצפות בפרקי הסדרה (שבקנדה כבר מובטחת לה עונה נוספת בסתיו הקרוב). פיץ לעומתו הוא התגלמות הבהמיות, התחמנות, השוביניזם והוולגריות. הוא מעביר את ימיו בסקס, סמים, התפרעויות, עישון, השתכרויות, רמאויות קטנות וגדולות ושלל מפגני התנהגות גסת רוח עד דוחה.


את דמותו המנבלת את הפה כמעט בכל משפט מגלם ג'ייסון פריסטלי, שעיקר תהילתו עד הלום הייתה כברנדון, הילד טוב והצדקן מ"בוורלי הילס 90210" המקורית. המרחק בין ברנדון לפיץ הוא בערך כמו בין בוורלי הילס לדטרויט. בשביל לעבור מרחק כזה לא רק בשלום אלא גם בהצלחה, צריך להיות שחקן טוב וגם לזכות להשתבץ בסדרה כתובה היטב. תכונתו הבולטת של פריסטלי במפעל הפלסטיק של "בוורלי" הייתה שהוא היה נעים לעין. גם "פיץ", למרות הכאילו תחכום של דיאלוגים שהם שרשרת בלתי נגמרת של ניבולי פה איננה מצטיירת כסדרה מאתגרת במיוחד, לשחקן או לצופים. וכך פריסטלי, קצת יותר מבוגר (אך עדיין נראה טוב, למרות שלא גבה), עם בלורית קצת יותר סתורה וחולצות קצת יותר פרומות כפתורים, יורה טקסטים רוויי ניבולים בקצב לא ממש טבעי, מקפץ בין מכוניות ובחורות ומשרטט פלקט של חרא-טיפוס מצוי. בפרק הראשון כאמור, הוא נקלע לתאונה עם לקוחה, שאותה הוא מנסה להחתים על טופס הרכישה - לצורכי הביטוח - לאחר שהיא כבר בתרדמת, מה שקורה רגע אחרי שקבוצת צופות נחושות שתופסת אותו מזיז את האישה המעולפת למושב הנהג מצילה אותה מהמכונית העולה בלהבות. ללקוחה הלא מרוצה הזו יש בת (איך לא) חתיכה ועורכת דין, שמתכוונת לקרוע לפיץ את הצורה, מה שוודאי יספק דלק עלילתי לסדרה בפרקים הבאים. וישנו גם מכונאי קצת מסטול שהוא החבר הנאמן של פיץ ופקידת הקבלה ושאר דמויות, שכמעט לכולן יש ג'ורה במקום פה ובערך אפס ברקסים.
"קוראים לי פיץ", סדרה קומית קנדית, ערוץ יס דרמה בלוויין, ימי ד' החל מ-22.6, 22:30. יוצרת: שרי אלווד. משתתפים: ג'ייסון פריסטלי, ארני גרונוולד, פיטר מקניל, קתלין מאנרו, טרייסי דוסון ואחרים עוד על תרבות ובידור:

ביקורת קולנוע: הפרקליטה

סוף העונה באופרה: לה טרוויאטה

ביקורת תיאטרון: משפט פולארד

ביקורת ספר: נוילנד

ביקורת קולנוע: ארוס בהשאלה