מדוע הגימלאים חוששים מהבנקאים?

פניות רבות שמגיעות אלי, מקוראי המדור בעיתון ומהגולשים באתר האינטרנט שלי, מציינות תחושות של חוסר נחת ובעייתיות במערכת היחסים של הגמלאים עם המערכת הפיננסית. אני מניח שחלק מהטענות נובע מחשדנות טבעית שמאפיינת רבים מבני האוכלוסייה המבוגרת בישראל, ומחשדנות ציבורית כללית כלפי הבנקים. ובכל זאת, בדיקה מדגמית שערכתי גילתה שיש צדק ברבות מהתלונות. הגמלאים נתפשים כנראה במערכת הבנקאות כטרף קל, במיוחד כאשר הם מתעקשים לנהל את ענייניהם הפיננסיים בעצמם. לרובם המכריע אין הבנה בסיסית בכלכלה ובניהול כספים, והם מפתחים תלות ביועצי ההשקעות. קהל הגמלאים נוהג להשקיע את כספו באמצעות הבנקים הגדולים, מתוך חשש שמא מוסדות פיננסיים אחרים יפשטו את הרגל וכספם יאבד. לכן הם נעזרים בדרך כלל ביועץ ההשקעות של הבנק, שהאינטרסים שלו - לייצר הכנסות ורווחים לבנק - לא תמיד תואמים את האינטרסים שלהם - להשיג מקסימום תשואה במינימום סיכון ומינימום עמלות. איני מתכוון לדבר כאן סרה ביועצי ההשקעות. ברור לי שהיועצים משתדלים להיות אובייקטיוויים ומעוניינים לתת ללקוחותיהם שירות טוב. ואולם למרבה הצער שירות טוב אינו מתורגם תמיד לתשואה נאותה - אם בגלל טעויות שמתבצעות לעתים, ואם משום ש"החומות הסיניות" שמאחוריהן יושבים היועצים אינן תמיד גבוהות מספיק. הנה דוגמה: באחד הבנקים הציע יועץ ההשקעות לאשה המתקרבת לגיל 80 לפתוח תוכנית חיסכון לטווח ארוך. טרחתי, בדקתי וגיליתי ששיעור הריבית הצמודה לאותה תוכנית היה כמעט מחצית ממה שניתן היה לקבל על אותה התוכנית באותו הבנק באותו הזמן. לאדם אחר, שביקש לבצע השקעות סולידיות לחלוטין, הוסבר כי כספו אינו מושקע במניות, כשבפועל חלק משמעותי ממנו הושקע בקרנות נאמנות שהיה בהן גם מרכיב מנייתי. אמנם אלה מקרים בודדים, שאינם מעידים בהכרח על הכלל. הם רק מראים כמה קל להוליך אנשים מבוגרים לנתיב השקעה שאינו מתאים להם.
עוד כתבות בנושא כסף


איך תשלמו פחות מס שבח



תשלום מיסי ועד הבית - לפי שטח הריצפה



גימלאים פטורים השנה מאגרת רדיו וטלוויזיה



ניהול השקעות אישי לקראת פרישה



קופות הגמל הפרטיות עדיפות על השקעה אחרת



העברת כספים בין הבנקים בתוך שניות



מגינים על דיירי הדיור המוגן



שנת מלכודת הדבש של פיצויי הפרישה



כמה עולה אישפוז סיעודי?



איך תחסכו בתשלום הארנונה



איך לחסוך על השיחות לחו"ל



השפעת המינוס בבנק על מצבנו הבריאותי



רפורמת העמלות: מסלול מוזל לגימלאים

הנה עוד מקרה אמיתי שנתקלתי בו באחרונה. אני מחזיק בידי את פרטי חשבון הבנק של מכר קשיש, לקוח ותיק באחד משלושת הבנקים הגדולים במדינה. האיש מקבל גימלה נאה מדי חודש, ונוסף לכך הוא מחזיק בתיק השקעות סולידי שרובו ככולו מושקע באיגרות חוב. ערך תיק ההשקעות הוא כ-2 מיליון שקל - סכום נאה ביותר, שכל מוסד פיננסי היה שמח להתחרות עליו. מהו לדעתכם גובה העמלות שגמלאי זה משלם לבנק? נתחיל בדמי שמירת ניירות ערך, זכר לתקופה היסטורית שבה מניות ואיגרות חוב היו ניירות ממשיים שנשמרו בבנק תמורת עמלה, ולא שורה במחשב הבנק. דמי השמירה שבהם חייב הבנק את הגמלאי הם 0.60% בשנה (0.15% ברבעון). ובתרגום למספרים: 12 אלף שקל -לשנה בשביל שירות שלא נותן כמעט דבר. אם הגמלאי יעביר את כספו לאחד המוסדות הפיננסיים החוץ-בנקאיים הגדולים, הוא לא ישלם את העמלה הזאת, אך בבנק מניחים כנראה שהגמלאי הוא לקוח שבוי - ולכן הסכומים האלה ימשיכו להיגבות מחשבונו. מפעם לפעם רוכש ידידי הגמלאי ניירות ערך. הבנק הסכים לעשות לו הנחה, כאשר עלות הקנייה והמכירה המופחתת (כך כתוב במפורש בדף שבידי) היא 0.60% לפעולה. עמלה זו גבוהה פי שניים או שלושה ממה שדורשים בתי השקעות שאינם בנקים, ולפחות פי שניים מהעמלה שמישהו שמבין את כללי המשחק יכול לשלם לאותו הבנק. אנשים מבוגרים מתקשים כנראה להתמקח עם הפקידים. הם רגילים לעבוד עם הבנק שלהם, חוששים לעבור לבנק אחר או למערכת פיננסית אחרת ומפסידים בכך את כוח המיקוח שלהם. הבנקים יודעים זאת כמובן - שהרי יש להם סטטיסטיקות מפורטות שמראות מיהם הלקוחות שעוברים ומיהם אלה שנשארים.


אחת התוכניות הנחוצות לגמלאים רבים כוללת הפקדה של סכום כסף גדול בבנק, סגירתו לפרק זמן מוגדר (אך לא ארוך מאוד מאחר שהם עשויים להזדקק לכסף) וקבלת רנטה חודשית. תוכנית כזו היתה יכולה להיות מוקד לתחרות אמיתית בין מוסדות פיננסיים, ובמיוחד הבנקים, משום שהיא עונה על צורך אמיתי של האוכלוסייה המבוגרת. משום מה איננו רואים שיווק אקטיווי של פתרונות כאלה. גמלאי שיתעקש לרכוש תוכנית חיסכון שכזו יגלה שצריך לשלם הרבה עבור הנוחיות של קבלת הכנסה חודשית. בשבוע שעבר בדקתי באחד הבנקים הגדולים את תנאי התוכנית, וגיליתי שעל המפקיד לסגור את כספו לשנה או שנתיים, וכי הריבית הלא צמודה שיקבל בחישוב שנתי תהיה 3.45% לשנה או 3.74% לשנתיים. כאמור, מדובר בריבית שאינה צמודה למדד. כך אדם שיפקיד מיליון שקל לשנה יקבל 2,875 שקל בחודש, אבל באותו זמן יישחק כספו בגובה האינפלציה השנתית. לשם השוואה, אג"ח ממשלתיות לא צמודות מסוג שחר לתקופה מקבילה (שחר 2667 הנפדות בעוד שנה וחצי) נותנות תשואה שנתית של 4.55%. זו תשואה גבוהה בהרבה מזו שמציע הבנק. פער מסוים בריביות הוא לגיטימי, שכן מוסד בנקאי צריך להרוויח, אבל בעיני הפער הנוכחי גבוה מאוד, והופך את תוכנית החיסכון הבנקאית לנחותה באופן משמעותי. בנוסף, בבנק הסכום סגור ואינו ניתן למשיכה לפני מועד סיום התוכנית, בעוד שאג"ח ממשלתי ניתן למכור בשוק ללא קנס בכל יום עסקים. לעניות דעתי, הבנקים אינם נותנים כיום תשובות הולמות לציבור הגמלאים. אם לא יקום גוף פיננסי גדול שיכיר בצורכי האוכלוסייה המבוגרת ויזהה את הפוטנציאל העסקי שטמון בה, המצב יישאר עגום כפי שהוא כעת. ואולי רק לחץ ציבורי מצד הגימלאים יוכל לעזור. כפי שבעבר נוצר ה"בנק של עובדי המדינה", אולי נזכה יום אחד לבנק שיידע לשרת כראוי את צרכיהם של גמלאי ישראל. (הארץ)
להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:


פורום זכויות גיל הזהב - ביטוח, משפט, שירותים



פורום צרכנות בשיתוף אמון הציבור



ניהול כספים לאחר פרישה לגימלאות

------------------------------- אין לראות בכתוב המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך או ייעוץ השקעה כלשהו