מה אתה עושה כשאתה קם בלילה

השתנה לילית (בלעז נוקטוריה) מוגדרת כקימה בלילה פעם אחת או יותר לצורך הטלת שתן. מדובר בתסמין נפוץ הפוגע קשות באיכות החיים של חלק נכבד מהאוכלוסייה ואף עלול לפגוע בתוחלת החיים. שיעור הסובלים מהשתנה לילית עולה עם הגיל. בסקרים שונים נמצא כי השכיחות נעה מ-40-16 אחוז אצל בני 45-40 ועד 90-50 אחוז אצל בני 80 שנה ויותר. ההפרעה בשינה עקב השתנה לילית גורמת ישנוניות במשך היום, וכן עייפות, דיכאון וירידה ביכולת השכלית. כתוצאה מכך גוברת התחלואה, גדל הסיכון לתאונות וחלה עלייה בשיעור התמותה, בעיקר עקב נפילות ושברים של צוואר הירך. אצל אדם בריא קיימים שינויים מחזוריים יומיים בתהליך ייצור השתן בכליות. בשעות היום תפוקת השתן גדולה מאשר בלילה. לכך אחראי הורמון נוגד השתנה, הקרוי ווזופרסין. ההורמון מיוצר בבלוטת יותרת המוח וביום הוא מופרש במידה פחותה בהשוואה ללילה. כתוצאה מהפרשה מוגברת של ההורמון בלילה, הכליות מייצרות פחות שתן בשעות אלה. לפי הגדרה של האיגוד הבינלאומי לנקיטת שתן (ICS¬ Continence Society International), שהיא המקובלת ביותר בקרב העוסקים בתחום, תפוקת שתן לילית מוגברת היא יותר מ 20 אחוז מסך תפוקת השתן ביממה. לפי חוקרים אחדים, ייצור של יותר מ 0.9 עד 1.3 סמ"ק שתן בדקה בשעות הלילה נחשב תפוקה לילית מוגברת. מטופל הישן שש שעות בלילה ותפוקת השתן הלילית שלו היא 324 סמ"ק ויותר ייחשב כסובל מתפוקת שתן לילית, מכיוון שהוא מייצר יותר מ 0.9 סמ"ק בדקה. ראוי להדגיש שאנשים בריאים כלל אינם אמורים לקום בלילה כדי להטיל שתן. בציבור הרחב רווחת ההנחה שהשתנה לילית מרובה נגרמת אך ורק עקב הגדלה של בלוטת הערמונית (פרוסטטה). אבל לבעיה יש כמה סיבות מרכזיות אחרות. אחת מהן היא פגם בהפרשת הורמון נוגד השתנה בלילה. פגם זה יכול להיות מולד או נרכש. במקרים רבים הוא חלק מתהליך ההזדקנות, כיוון שקצב ההפרשה של ההורמון קטן עם הגיל. גם שתיית נוזלים או אלכוהול לפני השינה עשויה להשפיע על קצב ההפרשה של ההורמון. סיבה נוספת היא הפרשת יתר של מים או של מלחים בשל אי ספיקת לב. אי ספיקת לב משמעה שהלב אינו יכול לשאוב את כל הנוזלים או הדם באופן יעיל. כתוצאה מכך נותרים בגוף נוזלים, המתרכזים בעיקר בחלל הבין תאי בגפיים התחתונות. נוזלים אלה גורמים בצקות. הבצקת נעלמת בבוקר, מכיוון שבמצב של שכיבה הנוזלים חוזרים לכלי הדם, ללב ובסוף לכליות. אי ספיקת כליות, תסמונת דום נשימה בשינה או אי ספיקה ורידית גם הן בעיות הגורמות להפרעה בניקוז הדם מהגפיים התחתונות. כתוצאה מכך הנוזלים מצטברים בחלל הבין תאי, כמו באי ספיקת לב. בשכיבה בלילה הנוזלים זולגים לוורידים שברגליים ומגיעים בסוף לכליות, שמייצרות יותר שתן. חסר באסטרוגנים, כלומר בהורמונים נשיים, גורם להפרעה בתפקוד מערכת השתן ותכיפות בהטלת שתן ביום ובלילה. גם הפרעות שינה והפרעות באחסון השתן בשלפוחית (שלפוחית רגיזה או שארית שתן גדולה בשלפוחית) מגבירות את הצורך בהטלת שתן בלילה.


הבעיה המוכרת ביותר המקושרת להשתנה לילית, ערמונית מוגדלת, גורמת לחסימה במוצא השלפוחית. עקב כך נוצרים ליקויים בריקון השלפוחית ועולה תכיפות הצורך להטיל שתן ביום ובלילה. מכל הסיבות להשתנה לילית, שיעור הסובלים מבעיה הקשורה באופן בלעדי לייצור ההורמון נוגד ההשתנה הוא 20 אחוז בממוצע. אבל שיעור הסובלים מהבעיה בגלל ההורמון יכול להגיע ל 80 אחוז, תלוי בגיל, במגדר ובמחלות נלוות. אדם הסובל מהשתנה לילית נדרש לעבור בירור קצר ופשוט, הכולל בדיקה גופנית, מילוי שאלון על מצבו הרפואי (מחלות, ניתוחים ותרופות שהוא נוטל) וכמובן מילוי יומן המתעד את הטלות השתן שלו במשך 24 שעות לפחות. למטופלים ניתנות המלצות לשינוי אורח החיים, כמו שכיבה תוך הרמת רגליים במנוחת צהריים או שימוש בגרביים אלסטיים אצל הסובלים מבצקות בגפיים התחתונות. אמצעים אלה משפרים את הניקוז הוורידי ומפחיתים את הבצקות. המלצה נוספת היא להימנע משתייה רבה, בעיקר של אלכוהול, תה וקפה, לפני השינה. אם המטופל סובל מתסמונת דום נשימה בשינה, שימוש במסכה בעלת לחץ חיובי משפר את איכות השינה ומפחית את מספר ההשתנות הליליות. אמצעי אחר להתמודדות עם הבעיה הוא טיפול במחלות שגורמות השתנה רבה, כמו אי ספיקת לב, סוכרת או אי ספיקה ורידית. יש לטפל גם במצבים של פעילות יתר של השלפוחית או של חסימת מוצאה על ידי ערמונית מוגדלת. אם מתברר שמקור הבעיה הוא הפרעה הורמונלית, אפשר לרשום לחולים את התרופה דסמופרסין (מינירין). התרופה היא חומר סינתטי דומה בהרכבו להורמון נוגד ההשתנה. במחקרים שונים הוכחה יעילותה ובטיחותה בטיפול באנשים הסובלים מהשתנה לילית. זו התרופה היחידה הקיימת בשוק לטיפול בבעיה. משרד הבריאות מתיר את השימוש בתרופה למטופלים עד גיל 65. לטענת המשרד, מטופלים מבוגרים יותר עלולים לסבול מסיבוכים הקשורים למיעוט נתרן. לטענה זו אין ביסוס, מכיוון שהגורם מספר אחת למיעוט נתרן הוא מתן תרופות משתנות, ותרופות אלה אינן מוגבלות לגיל 65. התרופה נמצאת בכל קופות החולים. הסיבוך העיקרי שעלול להתפתח בעקבות השימוש בתרופה זאת הוא מיעוט נתרן בדם. אם החולה סובל מכאבי ראש, מהפרעות בראייה או מבצקות, יש להפסיק את נטילת התרופה.
עוד על הפרעות שינה:

טיפים לסובלים מנדודי שינה

נחירות. הרבה יותר מרעש מטריד

לראשונה - תרופת שינה שאינה ממכרת


הסיבה להפרעות שינה על פי הרפואה הסינית



הקשר בין השמנה לדום נשימה בשינה



הפרעות שינה מחמירות עם הגיל


להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום אורולוגיה

פורום הפרעות שינה ועייפות

פורום קרדיולוגיה - רפואת לב