|
צילום: Shutterstock
בעצמות שלנו מתרחש תהליך שחלוף מתמיד, שבמהלכו מתרחשים שני תהליכים במקביל - פירוק עצם ישנה באמצעות תאים הורסי עצם הנקראים אוסטיאוקלסטים ובניית עצם חדשה באמצעות תאים בוני עצם הנקראים אוסטאובלסטים. התהליכים לרוב מצויים בשיווי משקל, כאשר בילדים יש יותר בניית עצם מפירוק, ולעומת זאת בנשים לאחר גיל המעבר ובחולים באוסטיאופורוזיס המצב מתהפך - מידת הפירוק של העצם עולה על מידת הבנייה. כתוצאה מכך העצם נחלשת ומועדת לשברים, ועלולות להתפתח אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס.
עד היום, אבחון של אוסטאופניה/אוסטיאופורוזיס ומעקב אחר המחלה התבצע בעיקר על סמך בדיקת צפיפות עצם, שאינה בדיקה מדויקת ולא תמיד היא משקפת נכונה את מצב העצם. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש בדיקות דם של רמות סמני שחלוף עצם. לשילוב שבין בדיקת צפיפות העצם והסמנים יש כוח הניבוי הטוב ביותר להיארעות שברים אוסטאופורוטים.
שני המדדים העיקריים לשחלוף העצם הם CTX - מדד לפירוק עצם ו-P1NP - מדד לבניית עצם. בין שני המדדים יש קורלציה, ולרוב מקובל להשתמש בשניהם.
במצבים שבהם יש שחלוף עצם מוגבר, לדוגמה בחולים עם יתר פעילות של בלוטת התריס, נראה עלייה ברמת הסמנים, ואילו במקרים שבהם יש דיכוי של שחלוף העצם, כמו למשל עם טיפול ממושך בתרופות לאוסטיאופורוזיס ממשפחת הביספוספנטים (פוסלן, אקטונל, ריבון, מקסיבון ואקלסטה) המדכאות את שחלוף העצם, נראה ירידה ברמת הסמנים.
הבדיקה של מדדי שחלוף העצם מאפשרת להעריך תגובה טיפולית לתרופות נוגדות פירוק עצם. מספר חודשים לאחר התחלת טיפול תרופתי לאוסטיאופורוזיס צפויה להיות ירידה ברמת הסמנים. במידה שאין ירידה, הרי שככל הנראה מדובר בכישלון של הטיפול ויש לשקול להחליפו.
אם בחולי אוסטיאופורוזיס רמות המדדים נמצאות בטווח התחתון של הנורמה, המשמעות היא ששחלוף העצם עדיין מדוכא כתוצאה מהטיפול התרופתי, ומכאן שאין צורך למהר ולחדש טיפול.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
מאידך, דיכוי יתר של הסמנים עלול להצביע על דיכוי מופרז של שחלוף העצם ומחייב הפסקת הטיפול, לפחות באופן זמני, זאת מאחר שדיכוי מופרז עלול לגרום לשבר אטיפי של עצם הירך ו/או לנמק (אוסטאונקרוזיס) של עצם הלסת.
חשוב לעקוב אחרי שינויים אפשריים בשחלוף העצם ונכון להיום מקובל להציע בדיקת מדדים אלה בתדירות של אחת לשנה. יש לציין כי מיד לאחר שבר ישנה עלייה משמעותית ברמת הסמנים, שיכולה להימשך עד שנה לאחר השבר, ולכן אין לבצע בדיקת סמני עצם בסיטואציה הזו.
גם רופאי שיניים נעזרים לעתים במדדי שחלוף העצם. לפי רמת ה-CTX הם קובעים האם ניתן לבצע טיפול שיניים פולשני לאחר הפסקת טיפול בתרופות ממשפחת הביספוספנטים, אם כי אין לכך קווים מנחים או תימוכין מבוססים בספרות. ההנחה הרווחת היא שכל עוד ישנה השפעה של תרופות אלה על דיכוי שחלוף העצם (רמות המדדים נמוכות), העצם מועדת לפורענות מבחינת נמק של הלסת, וייתכן שיש מקום לדחות את מועד הטיפול עד שהשפעתן תחלוף. מובן שתמיד עדיף לסיים את טיפולי השיניים הפולשניים טרם התחלת הטיפול התרופתי במידת הניתן.
בדיקת סמני שחלוף העצם אינה כלולה בסל הבריאות. היא מבוצעת בכמה מרכזים ובתי חולים באופן פרטי. את הבדיקה חשוב לעשות לאחר צום בשעות הבוקר.
ד"ר נירית אבירן ברק היא אנדוקרינולוגית ומנהלת קהילת אוסטיאופורוזיס באתר כמוני
חדשות בריאות נוספות:
כמה זמן תחכו לניתוח
על סטטינים וכאבי שרירים
סוד התזונה הים תיכונית
פרצי התעמלות לשליטה על הסוכר
סוכרת: כמה ארוחות לאכול?
למידע נוסף על בריאות העצם: לחצו
|
