מישהו שלח לי חדשות טובות

הימים חולפים, שנה עוברת, אבל המנגינה לעולם נשארת. שורות השיר הנפלא הזה נשמרות במרוצת השנים, והופכות אקטואליות יותר בימינו אלה. אין חדש תחת השמש.

אכן אמירות קלישאתיות שגרתיות וחבוטות, אבל נכונות מאוד היום. כל מהדורת חדשות, כל עמודי העיתונים, כל האתרים מבשרים מדי יום ביומו את אותן הבשורות. ללא ניד עפעף, ללא בדל חידוש. כולל השורות הללו. שוב ראש הממשלה אכל ושתה על חשבוננו. הרעייה והבנים המריאו למרחקים שוב מכספנו. הכנסת אישרה הצעת חוק נטולת היגיון, בעל הון נגס שוב בחסכונותינו.

כל מה שנותר למבזקני החדשות ולפרשנים הוא בסך הכל, כמו בתשבץ ידוע ומוכר, לשנות את התמונות ואת השמות. הקורא, המאזין והמתבונן שואל את עצמו: עד מתי? נכון. הרי במשטר דמוקרטי זכות הציבור לדעת, ועוד ועוד. אבל הציבור רוצה  לטעום קינוחים של ממש, ולא מזון משומר ועבש. לדעת עוד. על פריחה ועל נטיעה, על התרחבות, חוקית כמובן, ועל חדשנות.

נכון. החדשות הללו משובצות גם היום בכלי התקשורת, אבל הן נדחקות לשוליים. הכותרות הזועקות לא השתנו שנות דור. אבו מאזן אמר... שתי מדינות, כן או לא... האו"ם נגדנו... האנטישמיות פורחת... יש רק להחליף את הכותרות, ובמקום "חדשות" לציין כי מדובר בישן נושן מהוה וידוע.

שוב ושוב אותן חדשות

 אבל המנגינה לעולם נשארת. צילום: Shutterstock

ראוי אולי, על כן, ליזום הקמת אתר או עיתון שיבדה וימציא מנהמת כותבו סיפורים חיוביים. אלה יהיו מעתה ציוני דרך לחולמי חלומות, ואולי יעוררו אותנו לנהוג בחיוב איש כלפי רעהו.

דוגמאות ניתן ליזום בשפע: בשעה טובה נתגלתה תרופה כוללת נגד כל מחלות הסרטן. מעתה ואילך יוכל כל אזרח לטוס לכל מקום בתבל ללא תשלום, אלא תמורת התחייבות לסייע לחלשים ולמקופחים,. מסעדות יוקרה יפתחו את שעריהן למוכי הרעב הנידחים, ויקצו להם אגפים מיוחדים בהם יבלעו בשקיקה את מעדני השפים רבי היוקרה. הממשלה התגייסה ותקים מעתה שפע של דיור הולם, לכל מי שמצטופף בחרפה ובייאוש בפינות נידחות.

ועוד בשורה עתידנית: כל אתרי האינטרנט בתבל מכחידים עוד ברגע היוולדם את כל האמירות הדוחות והפוגעניות. מעתה ואילך במרחבי האינטרנט ישייטו רק מילות חיבה, אהבה והערכה לזולת.

החלומות באים ברצף: למשל, בקרב המגזר הדתי, החרדי הקיצוני המתבדל עד כה, השוקד על תלמודו, נפוצה כדליקה בשדה קוצים האמירה: כל בחור וטוב לחרב. כמו בימים עברו, הטובים והאמיצים יתפקדו לשורות הצבא, ויגנו בחרבם על תורתם. ישיבו עטרה ליושנה. נותרו עוד חלומות באמתחתנו, ואולי מי מאיתנו יוכל ליישמם. 

עוד ברייכר מתרגז

פניות לגדעון רייכר - [email protected]

ומה מרגיז אתכם? הצטרפו לפרלמנט של מוטק'ה