מקום יפה, מציאות קשה

"מקום יפה למות בו", ספר הביכורים של מאלה נאן, ילידת דרום אפריקה שחיה באוסטרליה, מדגים היטב את מהותו של רומן מתח (בנבדל ממותחן): הספר מציג בפני הקורא תעלומה שבדרך לפתרונה העלילה הולכת ומסתבכת ומותרת בהדרגה, ולאורך כל הדרך היא מותחת ומרתקת את הקורא במידה הנכונה. בה בעת הוא פורש בפניו יריעה רחבה הרבה יותר, סיפור מורכב ומאלף, מאוכלס בדמויות היוצרות פסיפס אנושי רב-ממדי, סיפור המאיר וחושף חברה, אווירה ותקופה שהיו לא מזמן, במרחק נגיעה. זהו מותחן טוב שהוא גם רומן מצוין, ספר שמצליח לרתק בכל רגע של קריאה, ולהישאר עם הקורא הרבה אחרי סיומה. נאן ממקמת את העלילה בעיירת גבול קטנה (על גבול מוזמביק) בדרום אפריקה של 1952. אלה שנים של אפרטהייד, של הפרדה ואפליה בחסות החוק, של חוקים מחמירים של הפרדה גזעית שזה מקרוב הוחמרו, חוקים שמדיפים צחנה עזה של "טוהר הגזע" אבל בדרום אפריקה, שבה הגזענות שלא קוראים לה בשמה היא חלק מהחיים ומהחברה, קוראים להם - כמה אירוני - "חוקי מוסר". בפתח הספר מתגלה בנהר שעל הגבול גופתו של קפטן משטרה מקומי, שהיה אפריקאנר לבן. לעיירה נשלח מיוהנסבורג בלש לבן, סמל עמנואל קופר, לחקור את הרצח. קופר, שמכיר את כללי המשחק, הוא לבן, אבל אחר. מכל מיני סיבות (כשתקראו תבינו), שאחת מהן היא היותו לוחם שחזר ממלחמת העולם השנייה, שהדיה עדיין מלווים את כל מי שחווה אותה, והיא טראומה שהותירה בו סימנים שונים ומשמעותיים. קופר מבין מהר מאוד שיצטרך לתמרן בין שורה ארוכה של אינטרסים ולחצים, שרק הולכים ומתגברים ככל שלממונים הרחוקים מתברר כי הנרצח לא היה סתם שוטר, אלא אפריקאנר לבן אמיד ורב השפעה, נצר למשפחה מיוחסת ורבת מהלכים וקשרים בצמרת הפוליטית.


שני בעלי ברית הוא מוצא לעצמו בעיירה: שאבאללה, השוטר השחור בן שבט הזולו, שהיה יד ימינו ובאופן חריג ומוזר האדם הקרוב ביותר לנרצח, ובעל חנות כלבו מקומית שהוא בעצם רופא במקצועו, צווייגמן, המכונה בפי כל "היהודי הזקן", שהגיע עם אשתו מזוועות אירופה לדרום אפריקה ובחר לחיות בין שחורים וצבעונים. קופר ניצב לא רק מול רוצח עלום שפעל ממניעים לא מובנים, אלא גם מול נציגי משטרת הביטחון שמופיעים בעיירה ומבקשים לדחוק את רגליו ולהוכיח בכל מחיר שהרצח נעשה בידי שחור, על רקע פוליטי; מול בניו הבריונים-כוחניים של הנרצח ואלמנתו הצדקנית; מול אוכלוסייה חשדנית, שתושביה השחורים והצבעוניים חיים בחשש מתמיד מפני השלטונות ותושביה האפריקאנרים הלבנים משוכנעים בעליונותם; מול עיירה רוחשת סודות אפלים ומושתקים. קופר, הזר בעיירה, הוא זר לכל ולכולם, ודרך עיני הזר המתבוננות-בוחנות שלו מתחוורת תמונת המציאות בעיירה שנטועה בלב גן עדן של הטבע, והיא - בניגוד לארץ היפהפייה שנאן מתארת מסביב - תמונה אנושית כעורה, אפלה, מעיקה וקשה. לא נפרט את העלילה כדי לא לפגום בהנאת הקריאה, אבל גם מבלי לפרט אפשר לומר כי נאן מיטיבה לפתוח צוהר אל דרום אפריקה רחוקה-קרובה, זו שמשטרה כבר התחלף והשתנה, אבל רוחות העבר שלו ממשיכות לרדוף את התודעה ואת המחשבה ולהעיק על הנשמה. וממש לא רק של דרום אפריקנים, אלא של כל אדם בעולם המחשיב עצמו חופשי ונאור, כל מי שחווה או ראה גזענות ואפליה ואטימות מכל סוג, זן ורקע. זה לא רק מפחיד לחשוב שכל זה באמת היה וקרה, וככה אנשים התנהגו והתנהלו לפני זמן לא רב כל כך, מפחיד עוד יותר לחשוב באיזו קלות יצרים משולהבים, באילו אמתלות מלבים שנאות ויוצרים דעות קדומות.
שורה תחתונה:
רומן מתח כובש, סוחף ובעל ערך מוסף.
"מקום יפה למות בו", מאת מאלה נאן. תרגום מאנגלית: לאה ששקו. 400 עמודים, הוצאת ספרית מעריב

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם או לקבל המלצות על ספרים מגולשים? לשוחח על ספרים ולהשתתף במועדון קריאה? הצטרפו לקהילת הקוראים של מוטק'ה:

קריאה, ספרים מומלצים

עוד על תרבות ובידור:

פגישה מקרית בין גבר לאישה

עדיף לקרוא את הספר

היא צופה אל הבאות

אחרי האובדן הפתאומי

החיים קשים, הזוגיות עוד יותר

בנות עם פרצוף צנע ובנים אייזן בטון