משכילים יותר, חולים פחות

בריאות טובה בגיל המבוגר ובכלל היא לא מעט עניין של גנים. מורשת משפחתית, אם תרצו. מצד שני, יש עוד כמה סיבות לכך שאדם מסוים עדיין בריא, מתפקד ואפילו עובד בגיל 75 פלוס, ואילו אדם אחר בגילו חולה במחלה כרונית וחי על תרופות, מוגבל בתפקוד ואולי גם זקוק לטיפול סיעודי.

נתונים שמפרסם משרד הבריאות לקראת "כנס אי שוויון בבריאות" שיתקיים השבוע, ועניינם פערים בבריאות בין קשישים בישראל, מצביעים על כמה מהסיבות לאי השוויון הזה. מודעות בריאותית והיענות לבדיקות היא אחת מהן, אבל גם רמת ההשכלה וההכנסה, המגדר וארץ המוצא.   

אז איך הבריאות אצלנו? לא תמיד מצטיינת, אבל אנחנו לא מתלוננים: מצבם הבריאותי של ישראלים בני 65 פלוס דומה לממוצע האירופי מבחינת מספר המחלות הכרוניות. מצד שני, למעלה מרבע מהמשיבים הישראלים הגדירו את מצבם הבריאותי כטוב מאוד או מצוין, לעומת רק 14% מהאירופים.

לידיעת ה"חמוצים" של ביבי, גם בסקרים אחרים ולאו דווקא מתחום הבריאות, כך מציינים עורכי המחקר, ישראלים מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים, ביחס למשיבים ממדינות ה-OECD. 

אבל ממדי התחלואה הכרונית בגיל המבוגר לא זהים בקרב כל האוכלוסיות בישראל. תפוצת המחלות הללו, שאינן חולפות, גבוהה אצל נשים מעט יותר מאשר אצל גברים, אולי מכיוון שתוחלת החיים שלהן גבוהה יותר. בנוסף, באופן לא מפתיע, הסיכוי לחלות במחלה כרונית עולה עם הגיל.

ככל שההכנסה גבוהה יותר, הסיכוי למחלה כרונית קטן יותר

 אישה במצב כלכלי גרוע נמצאת בקבוצת סיכון גבוהה לתחלואת יתר. צילום: Shutterstock

גם המצב הכלכלי משפיע על הבריאות שלנו: הסקר מצביע על כך, שככל שרמת ההכנסה נמוכה יותר, כך גדל הסיכוי לפתח מחלה כרונית. במילים אחרות - אישה במצב כלכלי גרוע נמצאת בהחלט בקבוצת סיכון.

אבל לא רק מחלות כרוניות - גם מוגבלויות פיזיות הן מנת חלקן של נשים מבוגרות יותר מאשר של גברים, ומספרן של המוגבלויות עולה כמובן עם הגיל. שיעור הנשים הנעזרות בכיסא גלגלים ובהליכון גבוה בהשוואה לגברים. גברים מצידם נעזרים מעט יותר מנשים בקביים או במקל הליכה.

מכיוון שמספר הנשים הסובלות ממחלות כרוניות ומוגבלויות גדול יותר, הן גם אלה שנעזרות יותר בטיפול סיעודי בבית מאשר גברים. בין מקבלי הסיוע גדול גם חלקם של בני 75 ומעלה ושל אנשים החיים ללא בן או בת זוג. 

בסקר, שאחד מתפקידיו לאפשר זיהוי של קבוצות סיכון מבחינה בריאותית ובעיות בנגישות לסיוע או אביזרי עזר רפואיים, נבדקה גם התפוצה של שימוש בעזרים לשיפור הראייה והשמיעה בגיל המבוגר בישראל. נשים, מתברר, מדווחות יותר על שימוש במשקפיים לשיפור הראייה. שיעור מרכיבי המשקפיים עולה דווקא עם העלייה ברמת ההשכלה וההכנסה, ונפוץ יותר אצל יהודים מאשר אצל ערבים.

יוצאי אפריקה ואסיה סובלים יותר מבעיות שמיעה

גברים נעזרים במכשירי שמיעה יותר מנשים, בעיקר יוצאי אפריקה ואסיה. צילום: Shutterstock

בסוגיית השימוש במכשירי השמיעה לא נראו הבדלים על רקע כלכלי, ועורכי המחקר סבורים שהסיבה היא ההשתתפות במימון מכשירי השמיעה שמספקות קופות החולים, המבטיחה זמינות לכלל האוכלוסייה. אגב, גברים נעזרים במכשירי שמיעה יותר מאשר נשים, ומתברר גם שמבוגרים יוצאי אפריקה ואסיה סובלים יותר מבעיות שמיעה יחסית לאוכלוסייה הכללית, או לפחות משתמשים יותר במכשירי שמיעה.

גם בסוגיה של נטילת אחריות אישית על הבריאות בגיל המבוגר, נמצאו הבדלים בין המינים ובין השכבות החברתיות השונות. בהתחסנות נגד שפעת, למשל, יש לגברים יתרון קל. שיעור הגברים המתחסנים גבוה ב-5% משיעור הנשים. כשנבדק המצב הכלכלי של המתחסנים, התברר באופן בלתי מוסבר שמרביתם שייכים לרבעונים העליון והתחתון. בני מעמד הביניים, מסיבה כלשהי, מתחסנים פחות.

בדיקות ממוגרפיה הן גם כן עניין של גיאוגרפיה, בהתחשב בעובדה שהפריפריה ענייה יותר. פערים משמעותיים נמצאו בהיענות לביצוע הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השד בקרב נשים בגילי 65-74, על פי המצב הכלכלי-חברתי שלהן. הנשים המשתייכות למעמד הנמוך, מתברר, ממעטות לבצע את הבדיקה, בפער של 9.5% מהנשים המבוססות יותר.  

המצב דומה גם כשמדובר בבדיקת מנע חשובה נוספת, לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. בדיקות קולונוסקופיה או אפילו הבדיקה הפשוטה של דם סמוי בצואה הניתנת על ידי קופות החולים, מבוצעות בשיעור גבוה יותר על ידי מי שמשתייכים לשכבה כלכלית-חברתית גבוהה יותר, בהפרש של 17.9%.  

היבט נוסף של נטילת אחריות על הבריאות שנבדק בסקר, הוא התדירות של יצירת קשר עם הרופא המטפל. כאן נמצא שהישראלים בגיל השלישי פונים לרופא בתדירות דומה לזו שבמדינות אחרות. יש שוויון בנושא גם בין גברים לנשים, אך תכיפות הפניות לרופא עולה אצל כולם אחרי גיל 75.

בעלי הכנסה גבוהה יותר פונים על פי הסקר פחות לרופא, אולי בגלל נגישות גבוהה יותר למידע באינטרנט או ממקורות אחרים, או לחילופין, כפי שמניחים החוקרים, מכיוון שהם פשוט חולים פחות.  

בשכבות החלשות תחלואה גבוהה יותר של סוכרת

פער של 15.7% בתפוצת סוכרת בין מבוגרים בשכבות החזקות לאלה מהשכבות החלשות. צילום: Shutterstock

מדד נוסף שיכול להצביע על מצב הבריאות של האוכלוסייה המבוגרת ונבדק בסקר, הוא שיעורי התפוצה של מחלת הסוכרת. 29.5% מבני ה-65 פלוס בישראל חולים בסוכרת, אבל החלוקה בין עשירים לעניים אינה שוויונית גם כאן. תוצאות הסקר מעידות על פער של 15.7% בתפוצת המחלה, בין מבוגרים מהשכבות החזקות לאלה מהשכבות החלשות. פער בשיעור דומה נמצא גם בין מידת האיזון של מחלת הסוכרת אצל החולים בה, על פי מצבם הכלכלי. 

עוד נמצא כי מחלת הסוכרת שכיחה יותר אצל גברים (בהפרש של 4%) מאשר אצל נשים, אבל כאמור, הקבוצה שבה המחלה נפוצה ביותר היא נשים ממעמד כלכלי נמוך.

אנשים מבוגרים המשתייכים לשכבות החלשות סובלים על פי ממצאי הסקר לא רק ממחלות כרוניות, אלא גם ממספר רב יותר של מוגבלויות פיזיות. למשיבים בסקר שהם בעלי השכלה על-תיכונית, היה בממוצע מספר נמוך יותר של מוגבלויות פיזיות, מאשר לבעלי ההשכלה התיכונית או היסודית בלבד. ילידי הארץ סובלים בגיל מבוגר בממוצע מפחות מוגבלויות פיזיות, בהשוואה לילידי חבר המדינות וילידי אפריקה ואסיה.

הנתונים מבוססים על "סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה ובישראל", שערכו ד"ר אמה אברבוך, נעם דמארי ודיאנה נקמולי-לוי ממשרד הבריאות והאוניברסיטה העברית (בשיתוף פרויקטShare  הבינלאומי), וכן על "פרויקט מדדי האיכות הלאומיים בקהילה", שערכו אלעד חרץ ופרופ' אורלי מנור מהאוניברסיטה העברית.

סקר האושר: בני גיל הזהב הכי מאושרים

יש לכם כלב? אתם אנשים בריאים יותר

84% מבני הגיל השלישי מרוצים מחייהם

לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי, אבל לא בטוח שכדאי

הסוד לאריכות ימים: לא להפסיק ללמוד 

אזרחים ותיקים? מגיעות לכם הטבות בבנקים

האם הזדקנות האוכלוסיה תוביל לעבריינות?

מראות יפים טובים לבריאות

הצטרפו לקהילת הבריאות של מוטק'ה