משפחה מורחבת: להתמודד עם המורכבות

(צילום: Shutterstock)

המשפחה היא מקור החוזק שלנו, אבל היא גם מקום לא פשוט. מערכת יחסים בתוך המשפחה הגרעינית, שהיא ממילא סבוכה, מסתבכת עוד יותר כשנוספים בני הזוג של הילדים ומשפחותיהם, שלעתים באים מרקעים אחרים ואוחזים בתפישות עולם שונות.

אחת ההרצאות בסדרת מפגשי "שישי-אישי" עם ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי ממכון "דיאלוג" לשיפור ההידברות בין המינים, שייערכו החל במרס במכללה האקדמית וינגייט, תעסוק בקשר הבין-דורי במשפחה וביחסים עם המשפחה המורחבת.

"כשהמשפחה מתרחבת", אומרת ד"ר רבקה נרדי, סופרת ומטפלת אישית וזוגית, "ומצטרפים גם חתנים וכלות וההורים שלהם, יש בהחלט פוטנציאל למתחים. עולים רגשות שנובעים מהבדלים בחינוך, במנהגים, בתפישות לגבי משפחה, יחסים, מחויבות, נאמנות, מעורבות לעומת התערבות, עזרה כלכלית. המון מושגים שנראים לאנשים מסוימים מאוד מובנים מאליהם, אחרים עלולים לתפוש אחרת. 

"אני מטפלת בלא מעט מקרים שבהם אמא מאוד משתדלת ורוצה להעניק לבן שלה ולאשתו, אבל הכלה תופשת אותה כמכשפה וכמתערבת. כל אחד מהצדדים מרגיש צודק, אבל עושה את המוות לצד השני, והבן באמצע, בקונפליקט הנאמנויות. זה מצב שנוצר לא רק בגלל פער הגילים והשוני בתפקידים, אלא מהשקפת עולם, מאיך גדלתי ומה למדתי".

למה הורים כל כך מתעקשים לעזור לילדים גם בבגרותם?

"התשובה שונה בין גברים לנשים. רוב הנשים משמרות את התפקיד האימהי של מתן שירותים גם כשהילדים מתחתנים. אני בעד לעזור, אבל יש גם דברים שחוצים את הקווים האדומים, כמו לבוא לנקות ולסדר את הבית של הילדים כשאת אישה בת 70, כמו לשמור על הנכדים על בסיס קבוע. 


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


"רוב הגברים יודעים לשים גבולות. גבר פחות מוכן להיות משרת של ילדיו ופחות נותן לנצל אותו. אצל גברים הקטע של אגו וכבוד עובד חזק, גם מול הילדים. הרבה מריבות זוגיות עוסקות בטענה שלה כלפיו על אגואיזם כלפי הילדים, ושלו כלפיה על ותרנות וכניעות.

"נוצר גם מצב שבו הגבר שילדיו עזבו את הבית מרגיש זנוח כשבת הזוג ממשיכה להשקיע את מלוא זמנה בילדים, כפי שהיה למעשה מאז לידתם. במקרים כאלה צריך גם לבדוק האם השקעת היתר של האישה בילדים לא באה מהצורך שלה, או של שניהם, לברוח מהזוגיות".

אבל נשים לא מגיעות למעמד הבעייתי של ספקיות שירותים לילדיהן ולנכדיהן רק מתוך מסירות אישית. לדברי נרדי, גם הסביבה משדרת שזה מה שמצופה מסבתא. "'האישה היא הכושי של העולם', אמר ג'ון לנון, וצדק. נשים שלא הופכות להיות משרתות של הילדים הבוגרים ולא פותרות להם את בעיית הקריירה, עלולות להיתקל בהרמת גבה. אישה טובה היא כזאת שמוותרת על הצרכים שלה. זה טוב מבחינה תדמיתית.
"והילדים? אין אפס. תנו להם אפשרות, והם ינצלו את ההורים. לא כי הם רעים, אלא כי זה נוח וקיום של משפחה צעירה הוא קשה. אז לוקחים ולוקחים, ואם ההורים לא יודעים לשים גבולות, יש בעיה".

והנכדים לא מהווים נחמה בתוך כל זה? 

"להרבה אנשים מבוגרים שהיחסים שלהם עם הילדים מנוכרים, הנכדים בהחלט מהווים נחמה, למרות שגם כאן יש ילדים שמשתמשים בנכדים כדי לנקום בהורים, מגבילים את המפגשים וכד' וההורים מפחדים. הם מודים בפני שנהיו אילמים. הם מבינים שתפקידם רק לתת כסף. כל דבר אחר מתקבל בצורה מאוד נוקשה. 

"הם מפחדים שהילדים לא יבואו לבקר, אז איך מביאים את הילדים? בארוחות. וכך קורה שאנשים מבוגרים משועבדים להכנת ארוחות וגם אז, הילדים עושים טובה שהם באים. היחסים הופכים טקסיים. זה רק ארוחות, חגים, אירועים. אין שיחות אמיתיות ונוצרים מתחים".

אז מה עושים?

"לא צריך לבטל את הארוחות המשפחתיות אצל ההורים, אבל אפשר למשל להגביל אותן לפעם בשלושה שבועות. אפשר להגיע לבקר את הנכד, אבל פעם בשבוע ולא להתחייב לשמור עליו כל יום. אפשר כמובן להיפגש גם בין לבין, אבל בצורה יותר חופשית וספונטנית. חשוב כמובן לטפל במערכות היחסים עם הילדים עוד בצעירותם, כדי לא לקבע דפוסים שגויים. כשהיחסים תקינים ויש תקשורת פתוחה ושיחות, לא מגיעים למצבים הקשים".

הרצאות נוספות במסגרת "שישי-אישי" יעסקו בנושאים: מה מפעיל אותנו בחיים האישיים והמקצועיים, שיחה זוגית ולמה היא מפחידה, זוגיות בשינוי, שמירה על יחסים טובים עם הילדים וגם בנושא עיסוקים והקריירה שלנו והאם זה הזמן לחולל שינוי. להרשמה: 5009* 



לפורום הורות וסבתאות: לחצו   

לפורום פסיכולוגיה ומשפחה: לחצו