סבתא בישלה, השף הקשיב

להוריד שף לדרגת סו-שף במסעדה שלו עצמו, לשכנע אותו לוותר על האגו ולפנות את הבמה לבשלן חובב, לא נשמע כמשימה קלה. חברי עמותת "שורשים" הצליחו לעשות את זה ל-24 שפים מובילים בישראל, כשהכניסו להם למטבח 24 בשלנים מבוגרים, חלקם ניצולי שואה, שלימדו אותם דבר או שניים על בישול של בית אמא.

הפרויקט, "סבתא בישלה גורמה" שמו, שכבר זכה לחסות של אונסק"ו ומכון שמעון ויזנטל, בזכות ערכי שימור מורשת, הוליד גם ספר מתכונים וסיפורים שהושק בשבוע שעבר (17.7), גם שימור והנצחה של מנות מסורתיות וגם יום כיף קולינרי משותף לשפים ולמי שיכלו להיות הסבים והסבתות שלהם.

"קבוצת שורשים", עמותה התנדבותית שהוקמה לפני 16 שנה, עוסקת בחלוקת מזון בחגים לקשישים עריריים, ניצולי שואה ומשפחות נזקקות מקרב הקהילה האתיופית. "המטרה שלנו היא להביא לאנשים שמחה, הרגשה טובה וגם ארוחת חג בפסח וראש השנה", מספרת תמי שכנאי, העומדת בראש העמותה.

פרויקט "סבתא בישלה גורמה", נועד לדבריה להעצים את הבשלנים מהדור המבוגר ולחשוף את כישוריהם וניסיונם. "תמיד מדברים על מה שמבוגרים לא יכולים לעשות", היא אומרת. "רצינו להראות מה הם כן יכולים ולאפשר להם להרגיש רלוונטיים ולחלוק את הניסיון והידע".

שפים מובילים, בהם שלום קדוש, מאיר אדוני, אביב משה, ניר צוק, אייל לביא, השף-קונדיטור מיקי שמו ואחרים, נענו לאתגר, הכינו את המצרכים הדרושים ואירחו במטבחיהם בשלנים שאמונים על רגל קרושה, קיגל, סופריטו, גולאש, כיסונים ושאר מנות משפחתיות מסורתיות. "השפים הרגישו מבורכים ובני מזל לקחת חלק בפרויקט כזה", מספרת שכנאי. "המפגשים היו מאוד מרגשים והם בישלו ביחד, כשהשף לומד להכין את המנה ואז יוצר מנה משלו בהשראתה".

מרומניה לממולאים מרוקאים

"בחרתי במתכון מסובך, אבל במשפחה מאוד אהבו אותו". ציפי קדוש ביום הבישולים שלה. צילום: צור ריכטר-לוין

העבודה על "סבתא בישלה גורמה" נמשכה שנה, במסעדות שונות בתל אביב וירושלים. "המפגשים התקיימו בימי חמישי", מספרת שכנאי, "וכשזה קרה בתל אביב, לקחנו למחרת את הקשישים לשוק האיכרים של יום שישי בנמל תל אביב והם מכרו את המנות שהכינו והרוויחו כסף. זאת הייתה הצלחה מאוד גדולה".

אחד הזיווגים בפרויקט היה בין שף אורי נבון ממסעדת "מחניודה" בירושלים לתושבת העיר ציפי קדוש, בת ה-84. קדוש, ילידת רומניה, בחרה לחלוק עם השף הצעיר מתכון לחרשוף ממולא בבשר, שלמדה לפני שנים רבות מחמותה, יוצאת מרוקו. "החלטתי לעשות את התבשיל הזה, שהוא אמנם די מסובך", מספרת קדוש, "אבל בישלתי אותו בבית במשך שנים ובמשפחה מאוד אהבו אותו".

קדוש נולדה בעיר יאסי ברומניה, ומלחמת העולם השנייה, שתפסה אותה בגיל שבע, מחקה לדבריה את כל ילדותה. במהלך המלחמה  נפטרה אמה בלידת אחיה הצעיר, מכיוון שכיהודייה לא קיבלה טיפול הולם והיא נותרה עם אביה ושלושה אחים, אחד מהם תינוק רך, שהיא נאלצה לעזוב את לימודיה כדי לטפל בו.

כל זאת, על רקע פוגרומים תכופים שסבלו יהודי העיר חדשות לבקרים, רעב ומחלות. "היינו הרבה שעות בבית בעוצר, ענדנו טלאי צהוב, לא היה מה לאכול", היא נזכרת. "הרומנים היו יותר גרועים מהנאצים ואחרי המלחמה, הם אפילו לא הכירו בנו כניצולי שואה. הצלחנו לשרוד, אבל עד היום אני סובלת מחרדות".

בנובמבר 1947, הגיעה ארצה בספינת מעפילים במסגרת עליית הנוער עם אחד מאחיה והוחזקה שלושה חודשים במחנה מעצר בקפריסין. כשהגיעה ארצה, נשלחה לבית עולים בנתניה ומשם לקיבוץ שפיים. בהמשך הגיעו ארצה גם אביה ואחיה והמשפחה התאחדה.

סודות החרשוף

"השף עמד לידי והסברתי לו איך עושים את הקציצות". המפגש של

ציפי קדוש ואורי נבון

את מי שעתיד היה להיות בעלה הכירה בירושלים, בזמן שירותה הצבאי והשניים נישאו והביאו לעולם שלושה ילדים. כיום היא גרה בבית דיור מוגן באזור ירושלים, סבתא לשבעה נכדים ושישה נינים. לפני כמה שנים העלתה על הכתב את סיפור חייה למען משפחתה, בשם "תמונות מחיי".

את סודות החרשוף, שהוא הגבעול של הארטישוק, גילתה לה בשעתו אמו של בעלה, שלמדה את המתכון מאמה, ילידת מרוקו. "זה מטבח שונה לגמרי ממה שאני הורגלתי בבית", היא מספרת, "אבל תמיד אהבתי את הבישול של חמותי ולמדתי ממנה הרבה. כשהייתי מגיעה לשוק לקנות חרשוף, המוכרים לא האמינו שאשכנזייה כמוני מכירה את הירק הזה. הבנות שלי כבר לא מתעניינות בבישולים כאלה. היום לא רוצים להתאמץ".

לפני המפגש עם השף, העבירה לו את רשימת המצרכים וכשהגיעה למחרת היה הכול ערוך ומוכן לקראתה. "אורי עמד לידי ואני הסברתי והראיתי לו איך עושים את הקציצות, איך עוטפים אותן עם הגבעולים, איך מטגנים".

היה קשה לתת הוראות לשף?

"אני טיפוס מאוד דומיננטי ובבית אני הגנרל, אז לא היה קשה. הוא אמר אחר כך שנזפתי בו והייתי קשוחה, אבל אני לא הרגשתי כך ובכל מקרה, נפרדנו בחיבוק".

ספר המתכונים כתרומה

צילום: צור ריכטר-לוין

"סבתא בישלה גורמה", בעריכת אלינוער רבין ובעיצוב גרפי של סטודיו ציפורה עוזיאל, שכמו שאר משתתפי הפרויקט נתנו את שירותיהם בהתנדבות, כולל 48 מתכונים, מחציתם של הקשישים ומחציתם של השפים וכולל את סיפורי החיים שלהם וחוויות מהמפגש עם השפים.

הספר פורסם בגרסה ראשונה בפסח האחרון ומכר 2,000 עותקים. הכנסותיו מיועדות לרווחת קשישים, ניצולי שואה ומשפחות נזקקות מהקהילה האתיופית ובעתיד הקרוב הוא ייצא גם באנגלית ויופץ בחו"ל. פרטים על נקודות המכירה של הספר באתר. מחיר הספר 70 שקלים.

מתכון נפלא לארוחת דגים
ריאיון עם נחמן שי על מצב הקשישים העגום בישראל