סבתא סורגת סיפורים

ההצגה מבוססת על פי ספרו של אורי אורלב, "סבתא סורגת". סיפור שסבתא נהגה לספר לנכדתה בילדותה ערב ערב קם לתחייה בפגישה ביניהן, לאחר שנים רבות.זהו סיפור אודות סבתא שסרגה את כל עולמה מצמר - הבית, הגן, המיטה, ואפילו התה והעוגה! - ולבסוף גם את נכדיה... אולם העולם סביב מתקשה לקבל נכדים מצמר: "אין כאן מקום לילדים סרוגים!" אומרים הכול. סבתא סורגת יוצאת להילחם בעבור נכדיה כשהיא חמושה בזוג מסרגות ובפקעות צמר, ומלחמתה נוגעת ללב, קסומה ומצחיקה לא פחות. הצגה על האומץ ליצור, על כוח הדמיון ועל אהבה גדולה לספרים ולסיפורים, שמקרבת בין הדורות. שתי הדמויות העיקריות בהצגה הן סבתא ונכדה. בהצגה נחשף הקשר המיוחד בין הנכדה לבין סבתה, קשר המבוסס על אהבה לספרים ולסיפורים. אף שהנכדה היא כעת אישה בוגרת ועסוקה, היא אינה עומדת בקסם הסיפורים ובקסמה של סבתה, ונכנסת מחדש אל עולם הסיפורים, ובמיוחד אל הסיפור האהוב על שתיהן. את הסיפור היא מספרת מתחילתו עד סופו, כפי ששמעה אותו בילדותה. ביתה של סבתא עשוי כולו מספרים - ספרים כבתים, כמגירות, כשולחנות; ספרים נפתחים ומתוכם יוצאות הפתעות, נוף תלת ממדי, למשל, או חפצים המניעים את העלילה. אחד הספרים הוא אטלס הארצות הדמיוניות. הנכדה מדפדפת באטלס בעוד קהל הילדים מופתע לגלות את הסיפורים המוכרים והאהובים בדמות ארצות של ממש - ארץ יצורי הפרא, ארץ לעולם לא וארץ עוץ. הסיפור "סבתא סורגת" קם לתחייה, איך לא, בעזרת מסרגות ופקעות צמר. אלה מסמלים מצבים, דמויות וחפצים מן הסיפור, כמו מקל קסמים, חרב, שני הנכדים, ועוד. ספרו של אורי אורלב, אשר תורגם לשפות רבות,יוצא להגנת שני נכדים סרוגים, ולמעשה להגנת השונה והזר. הוא מוחה נגד אטימות הממסד שרואה את החיצוניות ואינו רואה ללב. גיבורת הסיפור, סבתא סורגת, ניחנה בתכונות כמו אומץ, יצירתיות ודמיון. היא מעוררת השראה כאשר היא יוצאת ללחום את מלחמתם של נכדיה כנגד הממסד כולו. היא אינה מתפשרת ומוכנה לפרום הכול מאשר להתכחש לנכדיה - גולת הכותרת של יצירתה. קטע הפרימה מבטא אמת עמוקה שהילדים מוכנים לקבלה, משום שלגביהם האמת חשובה מהכול. אולם הסבתא אינה "שוברת את הכלים" לגמרי, משום שכאשר היא עוברת אל ארץ אחרת, היא נוטלת עימה את מקל הנדודים, שהפך בהצגה למסרגה תחובה בפקעת צמר - כל מה שנחוץ לה כדי להקים את עולמה מחדש. בתוך הפקעת גלום כל מה שהיא רוצה בו וכל מה שיקר לה, והיא בוטחת בכוחה שיאפשר לה לממש הכול. תמונה סמלית זו מבטאת את האמונה שבכוחנו לקום מחדש ולשוב וליצור. זהו הביטחון שבפנימיותנו נמצא הכול, ושאנו נושאים עימנו יצירתיות בלתי נדלית, דמיון, חזון. לא פחות חשוב בהצגה הוא הקשר העמוק בין הדורות והידיעה שניתן לגשר ביניהם באמצעות אהבה ודמיון. וכמובן, האהבה לספרים, לעולמות שקמים לתחייה כאשר קוראים סיפור, לחוויות העמוקות שאנו עוברים בזכותם, למסעות ולהרפתקאות, ליכולת שלהם לעורר בנו יכולות רדומות ובסופו של דבר - אף לשנות אותנו. כל דור מתחבר להצגה מנקודת הזמן שבה הוא נמצא ומנקודת מבטו האישית, ההצגה "נוגעת" בכולם כבמטה קסם ומשאירה ניצוצות גם מעבר לזמן ההצגה. רוח הסבתא מפעפעת בלב הצופים גם אחרי שהיא מוכנסת כלאחר כבוד למזוודה עד להוצאתה בהצגה הבאה... עיבוד, הפעלה ומשחק: ציפור פרומקין עיצוב: אריקה ספיר, נטליה רוזנטל עיצוב בובה: רויטל אריאלי מוזיקה: איתי רוזנבאום תאורה: אורי רובינשטיין
לאתר תיאטרון הקרון -
לחצו כאן


טלפון להזמנות, תאטרון הקרון, ירושלים - 02-5618514

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: מנדרגולה

ביקורת ספר: מסעותי עם ורה

להקת המחול של אנטוניו גאדס מגיעה לישראל

ביקורת קולנוע: נאום המלך

ביקורת תיאטרון: זהב טורקי

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות