ספר חדש: סיפורים במקום שוקולד

אין כמו סרט או ספר טוב כדי להפליג למחוזות שמעבר לחיי היומיום ולהתעלות מעל האפרוריות והקשיים, בעיקר אם היצירות הללו מדברות אל עולמנו הפנימי. שימוש בכלי הזה עושה הביבליותרפיה, שיטת טיפול המבוססת על טקסטים ספרותיים, וזה גם מה שעומד מאחורי הספר "סיפורים במקום שוקולד" (הוצאת ש. ז"ק), המאגד 40 סיפורים המיועדים לבני גיל הזהב. הכותבת, לאה פוקס, מרצה לספרות במכללה האקדמית גליל מערבי, החלה בכתיבתו בעקבות הצורך לעניין ולשמח את אביה המנוח, שלקה לפני כמה שנים באירוע מוחי. האב, שלמרות היותו ניצול שואה היה כל השנים אדם אופטימי, חזר הביתה לאחר האירוע מוגבל, שבור ומדוכא. "רציתי לעודד אותו", מספרת פוקס. "הוא שקע בדיכאון וכמעט לא דיבר, וידעתי שדרך טובה לעודד אותו תהיה באמצעות סיפורים. כתבתי לו סיפור שנגע בזקנה, שהוא התעקש לקרוא אותו בעצמו. נוכחתי לדעת שהסיפור מאוד משמח אותו, מסיח את דעתו ממצבו ומעודד אותו להגיב ולדבר. אגב, שמו של הספר קשור לעובדה שלאבי אסור היה לאכול שוקולד בגלל הסוכרת שלו, והספר היה במקום שוקולד". בהמשך כתבה לו סיפורים נוספים והחליטה לנסות ולהגיע באמצעותם לקהל רחב יותר. "פניתי לבתי אבות ולמרכזי יום לקשישים וביקשתי להעביר סדנאות קריאה. ההצלחה הייתה אדירה. הרגשתי שהעיסוק בסיפורים עם תכנים הנוגעים לעולמם של בני הגיל השלישי עוזר להם לקבל פרופורציות, לקיים דיונים בנושאים האלה ובעיקר להרגיש שמישהו מתייחס אליהם ומכיר בקשייהם ובמה שמעסיק אותם".


פוקס בדקה ומצאה שלא יצאו בישראל טקסטים ספרותיים המיועדים לבני גיל הזהב והחליטה להרים את הכפפה. עם הזמן נוספו למאגר שלה סיפורים נוספים, שחלקם יצאו בספר. הסיפורים התבססו על שיחות עם קשישים ועסקו במציאות חייהם, בהתמודדות עם מוגבלויות ועם מחלות, בגעגועים לעבר, ביחסים משפחתיים ובין דוריים, בהתאלמנות ואפילו בזיכרונות ובמאכלים מן הילדות. תוך כדי הכתיבה התייעצה פוקס עם רופאים גריאטריים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים המטפלים בשכבת הגיל הזאת, וכדי להתאים את התכנים לקשת הרחבה ביותר של בני הגיל השלישי החיים בישראל, ערכה תחקיר נרחב ושילבה בסיפורים אמירות, מילים ומנהגים של בני העדות השונות. "אחד הדברים שהיה חשוב לי לשלב בסיפורים הוא אלמנט של אופטימיות ותקווה וניסיון למצוא משמעות בחיים, למרות הקשיים. זה מה שהנחה אותי לאורך כל הכתיבה, וכל הסיפורים מסתיימים בסוף טוב ובהרגשה חיובית. ניסיתי לעודד באמצעותם יכולת להיות קשוב לעצמך ולהפוך גם מחלה ומשבר לנקודת זינוק. יש הרבה סיפורים שעוסקים בהתמודדות עם מחלות מתוך נקודת ראייה מנצחת, וחלקם מבוסס על מקרים אמיתיים. "סיפורים אחרים עוסקים בקשר בין הדורות, כמו זה שמספר על סבתא ונכדה שמדברות על כיפה אדומה, אבל כל אחת לוקחת את האגדה לכיוונים אחרים, או הסיפור 'פתקאות של זיכרון' שמדבר על סבא חולה אלצהיימר שביחד עם הנכדה הקטנה שלומדת לקרוא כותב שמות של חפצים בבית על פתקאות. במקביל, יש גם נגיעה בסוגיות פחות נעימות שקשורות ליחסים במשפחה, כמו סכסוך בין חמות לכלה והקושי של אם לוותר על בנה לטובת אישה אחרת. "יש בסיפורים הרבה געגועים לעולם של פעם, שהיה יותר מוכר, יפה ובטוח. בכל סיפור יש אלמנט אחר שמושך את הקורא, והכול נעשה דרך עלילות שכתובות בגובה העיניים, בשפה קריאה ושוטפת ובשילוב תיאורים שפונים לחושים והתייחסות רבה לנושא מאכלי העדות, כדי לתת לאדם המבוגר תחושה של חיבוק, של אהבה וחום ושל התייחסות לעולם שלו".
עוד על התבגרות וזקנה:
נוסטלגיה: מדוע אנו מתרפקים על העבר?


התפתחות אישית: סדנאות לגיל השלישי

ספר חדש: החיים במחשבה שנייה

ספר חדש: לצבוע את הזקנה בוורוד

ספר חדש: להתבגר בתבונה