סרט: לשכה 06

"לשכה 06". צילומים באדיבות הרשות השנייה

"היינו אנשי משטרה שהוטל עלינו לחקור תיק רצח. של שישה מיליון איש", אומר בסרט "לשכה 06" מיקי ריש, אחד מחוקרי היחידה שעסקה במשך תשעה חודשים בשנת 1960 לא רק בחקירתו של אדולף אייכמן, שנלכד והובא לארץ, ובבניית תיק חקירה מהודק וסגור ככל האפשר מכל היבט משפטי, אלא בעצם, כדבריו, בלימוד הפרק הנורא הזה בהיסטוריה העכשווית של העם היהודי, פרק שהיה עד אז שתו?ק ומובלע בחברה הישראלית - השואה.

ריש ועמיתיו, שאחדים מהם וחלק מבניהם מתראיינים בסרטו המצוין של יואב הלוי, שיוקרן ביום א' (ערב יום השואה) בערוץ 2, פותחים צוהר לעבודה המדהימה והעלומה שעשו אז, בתנאי סודיות ובידוד מעיקים, כמו גם לגישה המנחה שמאחורי הקלעים ולאווירה הציבורית בכלל ששררה אז בישראל הצעירה. זהו פורטרט של מאמץ קבוצתי מרשים מכל היבט, החושף את תעצומות הנפש והיכולות המקצועיות שהחבורה הזו נדרשה להן, ועמדה בהן. חבורה של גיבורים אלמונים.

לשכה 06, שעליה פיקד אברהם זלינגר, הייתה היחידה שהופקדה בראשית 1960, עם הבאתו של אייכמן לארץ, על חקירתו, על מיון וחקירת אלפי מסמכים ועדויות שנועדו לבנות את התיק שבו צויד גדעון האוזנר, התובע מטעם המדינה במשפט, תיק שנדרש להיות סגור ומסוגר מכל כיוון והיבט משפטי. 14 קציני חקירה נבחרו למשימה, כולם, כתיאורו של מיקי גלעד (גולדמן), דוברי שפות אירופיות וגרמנית, ועל כל אחד הוטל לכסות מדינה באירופה וגם נושא ספציפי כלשהו. עליו, למשל, הוטל לחקור את השמדת היהודים בפולין. במשך תשעה חודשים, הוא מספר, "חיינו במקום מבודד, משטרת יגור (הם יצאו הביתה רק לסופי שבוע). משמר הגבול שמר עלינו מבפנים ומבחוץ, והייתה עלינו סודיות מוחלטת. הבית לא ידע איפה אנחנו נמצאים כל הזמן".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

בשתי וערב של עדויות עכשוויות וקטעי ארכיון, טווה הלוי תמונה מצמררת ומרשימה של מה שנעשה ומה שאירע, בשחזור של אז ובניתוח ממרחק של שנים. גולדמן, ניצול שואה עם מספר על זרועו, מספר על הרגע שבו הגיע לידיו מסמך שבעצם גילה לו מה בדיוק קרה לבני משפחתו כשהופרד מהם בשואה; ריש וגולדמן מספרים על איסוף עדויות ומסמכים, על הגישות השונות של אנשי הצוות בשאלה איך לבנות את התיק; יבלונקה מנתחת את היחס לעדים ולעדויות, שחלקן נפסלו; אלון לס, בנו של אבנר לס, האיש שחקר את אייכמן ישירות, הולך לארכיון בשווייץ בעקבות קטעי יומן שכתב אז אביו, ובו בין היתר הוא מתאר את אכזבתו מהאיש במפגש הראשון. קולו של אייכמן עולה מהאוב בהקלטות מחקירתו; גולדמן מתאר את הנימוס המופלג של לס כלפי אייכמן בחקירה, שבגללה כינה אותה "תשאול", לא חקירה.

אלון לס מסביר את אביו; גדעון זלינגר, בנו של מפקד היחידה, מסביר את שתיקתו של אביו; יבלונקה מגדירה את הפרויקט "עבודה פלילית וגם היסטורית נטו" ומסבירה ש"החבורה של הלשכה התבשלה תשעה חודשים בסיפור של השואה... מדובר בצוות אחוז תחושת שליחות, פסיכוזה, שחי ונושם את פרשת השואה, במובן מסוים בבדידות". וריש מודה ש"אחרי 06 לא מצאנו את מקומנו. כל ג'וב כבר היה קטן... אחרי אייכמן, אחרי הטראומה, העומס, המאמץ שהשקענו - שום דבר כבר לא עניין. חזרת די ריק".

סרט עשוי היטב, מסמך מרתק ומצמרר שמאיר באור אחר ומזווית שונה את משפט אייכמן ולא פחות - את יחסה של החברה הישראלית אז לשואה, לניצוליה ולשורדיה.

"לשכה 06", ערוץ 2 (הרשות השנייה), יום א', 27.4, 21:00. בימוי והפקה: יואב הלוי; תסריט, יואב הלוי, ענת צום-אילון; צילום: אורי אקרמן; עריכה: ענת צום-אילון; מוזיקה מקורית: יועד ניר. אורך הסרט: 56 דקות